כל פעילות הנעשית בהתרכזות היא בעצם יוגה | תמונה: אוקסנה טארן / unsplash

יוגה: אימון לגוף, לנשימה ולתודעה

אנשים רבים חושבים על יוגה כעל אימון גופני ותו לא - בגלל האסאנות, או התנוחות, שזכו בעשורים האחרונים לפופולריות עצומה במערב. אך אלו הם למעשה רק ההיבטים הבסיסיים ביותר של מדע מעמיק, שמטרתו גילוי הפוטנציאל האינסופי של התודעה והנפש האנושית.

לאמיתו של דבר, מטרתה של היוגה גלומה כבר בשמה. משמעות המילה "יוגה" בסנסקריט היא 'אחדות', או חיבורם של חלקי ההוויה השונים שלנו – הגוף, הנשימה והתודעה – לכדי יחידה הרמונית אחת.

"כל פעילות הנעשית בהתרכזות היא בעצם יוגה, מאחר שהאפשרות היחידה להשגת המטרה הנעלה היא הריכוז. ביוגה אנו לומדים טכניקות לפיתוח ולהגברת כושר הריכוז שלנו, ששוכללו וגובשו במשך אלפי שנים. יש ביוגה אפיקים שונים: תרגילי ריכוז גופניים, נפשיים ורוחניים. תרגילים אלה מפתחים את הכישורים הנעלים ביותר של האדם, פוקחים את עיני רוחו ואת אוזני רוחו, והוא הופך להיות אדון לעצמו ועל ידי כך, אדון לכוחות היוצרים, לכוחות הגורל. נסללת לאדם הדרך אל האושר העילאי, או אם נבטא זאת באופן אחר, הדרך להגשמה עצמית – לאלוהים!"

מתוך הספר התקדשות מאת אליזבט הייך

 

התקדשות - אליזבט הייך

התקדשות

אליזבט הייך

שלושת הרבדים הללו של הקיום האנושי – הגוף, הנשימה והתודעה – שלובים אלו באלו בקשר חזק, בו הנשימה מתפקדת כגשר המחבר בין הגוף לתודעה. הנשימה טומנת בחובה ידע יקר ערך על המצב המנטלי והרגשי של הנושם ברגע הנוכחי. כשאנו לחוצים, הנשימה שלנו מהירה, רדודה ומאומצת. לעומת זאת, כשאנחנו נינוחים ורגועים הנשימה עמוקה יותר, ארוכה יותר והיא זורמת ללא מאמץ. בנוסף להצצה שהנשימה מספקת לנו אל נבכי הרגש, היא משמשת גם כווסת המאפשר להרגיע ולהשקיט רעש מנטלי ואי-נוחות פיזית.

הנשימה היא שער לתודעה

"יוגה היא השקטה של תנודות התודעה", כך מסביר פטנג'לי בפתיחה של ספרו "היוגה סוטרות", הנחשב לאחד הטקסטים המכוננים של היוגה הקלאסית. היוגה איננה ספורט, כי אם אימון פיזי שבאמצעותו לומד המתאמן המתמיד להביט נכוחה אל מעמקי נפשו ולווסת את רגשותיו באמצעות שליטה בנשימה.

הנשימה היא תהליך טבעי שאינו דורש תשומת לב ומתרחש רוב הזמן באופן אוטומטי. אלא שעצם הפניית התודעה אל הנשימה יכול להביא להטבה משמעותית בתחושות פיזיות ופסיכולוגיות. מספר גדל והולך של מחקרים מראים שטכניקות שונות של נשימה מודעת יעילות בהפחתת חרדה, כאב פיזי ונדודי שינה. טכניקות אלה משפיעות הן על גורמים פיזיולוגיים על ידי גירוי מערכת העצבים הפאראסימפתטית, והן על גורמים פסיכולוגיים על ידי מיקוד הקשב והסטת תשומת הלב מהמולת המחשבות.

הבנה בסיסית של הפיזיולוגיה האנושית עוזרת להסביר מדוע נשימה מודעת יכולה להוביל להרפייה ורגיעה. הקשר שבין רגשות לתחושות גוף ידוע ומוכר: כשאנו שמחים, למשל, זוויות הפה מתעגלות מעלה וקצוות העיניים מתקמטות בהבעה אופיינית. באופן דומה, כשאדם חש רגוע ובטוח, נמצא במנוחה, או עסוק בחילופי דברים נעימים, הנשימה שלו מאטה ומעמיקה. במצבים אלו, האדם נמצא תחת השפעת מערכת העצבים הפאראסימפתטית, המייצרת אפקט מרגיע. לעומת זאת, כשהאדם מרגיש מפוחד, כשהוא סובל מכאבים או מתוח ולא שליו, הנשימה שלו מואצת והופכת רדודה יותר. כעת מופעלת מערכת העצבים הסימפתטית, שאחראית לתגובות גוף השונות למצבי לחץ וחירום.

ההשפעות מתרחשות גם בכיוון ההפוך: מצב הגוף משפיע על הרגשות. מחקרים מראים שעצם ארגון הפה בהבעת חיוך תגרום למחייך לחוות רגשות נעימים יותר לעומת חבריו הנייטרליים – ובטח לעומת חבריו שלבשו הבעה זועפת. הנשימה היא תהליך פיזיולוגי בעל השפעה חזקה במיוחד על הנפש.

השפעת הנשימה על הנפש ניכרת למשל אצל חולים הסובלים מקשיי נשימה. כאשר הנשימה לא סדירה ויש קשיי נשימה חריפים, הם עלולים לעורר התקפי פאניקה. כשהם כרוניים, הם לעיתים קרובות מעוררים חרדה בתת ההכרה. ההערכה היא שלמעלה משישים אחוזים מהאנשים הסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) סובלים מהפרעות חרדה או דיכאון. הפרעות אלה נובעות בין היתר מהדאגה מההשלכות של המחלה (מה מטריד יותר מאשר המאבק לנשום?), אך גורמים הקשורים לאופן הנשימה תורמים לחרדה זו גם כן. הקושי שחווים חולים אלה מוביל לעיתים קרובות לנשימה מהירה יותר, מה שלא בהכרח משפר את איכות אספקת החמצן בגופם אך בהחלט מחמיר את אי-הנוחות והחרדה הגופנית שלהם. בין אם החרדה נובעת מבעיות נשימה או מסיבות אחרות, ניתן להקל עליה בעזרת טכניקות לנשימה מודעת.

יוגה היא השקטה של תנודות התודעה | תמונה: מוטוקי טון / unsplash

יוגה: חיבור הגוף לתודעה באמצעות הנשימה

המלצות כיצד לווסת את הנשימה ולהשפיע על הבריאות הפיזית והנפשית קיימות כבר אלפי שנים במסורת היוגה. היוגה רותמת את הקשר המשולש של גוף – נשימה – תודעה וממפה את הדרכים ליצירת שלווה מנטלית באמצעות הגוף והנשימה.

"הגוף מגיב לתנודות הקלות ביותר של הנפש והנפש מושפעת עמוקות ממצב הגוף. האתה-יוגה משתמשת בקשר ההדדי הזה ומרפאה במקביל את הגוף ואת הנפש. הדרך שבה עלינו ללכת היא דרך של מודעות מושלמת לגוף ולכל פעולותיו. אפילו תפקודים אוטומטיים, כגון תפקודי מערכת העצבים הסימפתטית והאיברים הפנימיים, יכולים להיות מופעלים באופן מודע ורצוני".

מתוך הספר יוגה ובריאות מאת אליזבט הייך וסלבראג'ן יסודיאן (הספר יוצא לאור בקרוב)

 

הנשימה שלנו היא הכלי העיקרי שבאמצעותו אנחנו יכולים לווסת ולשלוט בפראנה (אנרגיית החיים) שבגופנו. על פי התפיסה היוגית, הפראנה היא כוח החיים הקיים בכל אחד מחלקיקי היקום. זוהי אותה האנרגיה שמכונה "צ'י" במסורת הסינית, אַנִימָה בלטינית,  פְּנְאוּמָה ביוונית, ורוח בעברית. לפי היוגה, המקור העיקרי לפראנה בגוף הוא הנשימה, ונשימה מבוקרת היא הדרך להשקיט את תנודות התודעה ולהאריך את תוחלת החיים.

"לפי היוגה, יש קירבה אינטימית בין הפראנה להכרה, שדומה ליחס שבין הסוס לרוכבו. למעשה, האורגניזם החייתי אינו אלא התגלמות הצורה והמנגנון של הכוח המנטלי. ההכרה, שמבקשת להתגלם במישור החומרי, מפתחת באמצעות הפראנה את האיברים הדרושים ובונה גוף חומרי חי, שתואם לייעודה עלי אדמות. פראנה היא, אם כן, הוויברציה החיונית שממלאת את היקום".

מתוך הספר יוגה ובריאות מאת אליזבט הייך וסלבראג'ן יסודיאן (הספר יוצא לאור בקרוב)

 

"פראניאמה" (מילולית: "החזקת נשימה", או "שליטה בנשימה") היא הענף הרביעי מתוך שמונת ענפי היוגה, והיא השיטה העתיקה ביותר העוסקת בבקרת הנשימה. פראניאמה היא תרגול לוויסות מודע של הנשימה (שאיפה, החזקה מלאה, נשיפה והחזקה ריקה). התרגול נעשה במגוון דרכים, כמו למשל שאיפה והשהיית הנשיפה, נשיפה והשהיית השאיפה, האטת הנשימה (והנשיפה בפרט), או שינוי מודע של תזמון ואורך הנשימה. ככל שהנשימה ארוכה, חלקה ונינוחה יותר, כך אנו מגבירים את החיוניות, את הפראנה, בגוף.

מסיבה זו, הנשימה מקבלת מקום מרכזי ומשמעותי באימון ביוגה. התרגילים הגופניים מלוויים בהנחיות לנשימה, שמסונכרנת עם התנועות הטבעיות שהנשימה מייצרת בגוף. בזמן השאיפה הגוף מתארך ומתרחב מהמרכז ועד לקצוות. בזמן הנשיפה הגוף מתכנס חזרה כלפי המרכז ומרפה כלפי מטה עם כוח הכבידה. "רכיבה" על תנועתה הטבעית של הנשימה מאפשרת לייצר חיבור בין הגוף לתודעה. מחקרים הוכיחו, למשל, כשאנו מרימים ידיים מעלה ומרחיבים את צידי הגוף, צריכת החמצן משתפרת הודות לחיזוק כוחה של הסרעפת והרחבת כלוב הצלעות, שמאפשרת נפח ריאות גדול יותר.

הסנכרון בין תנועות הגוף לתנועות הנשימה מאפשר שליטה טובה יותר באורך הנשימה – גורם מרכזי, כאמור, ביצירת רוגע מנטלי ורגשי.

הפניית תשומת הלב לנשימה גם היא גורם חשוב ביצירת רגיעה פיזית. עצם הפניית הקשב לנשימה גורם למרבית האנשים להאט את הקצב של הנשימה ולהעמיק אותה. הארכת הנשימה מאותתת למערכת העצבים הפאראסימפתטית להרגיע את הגוף, תהליך חשוב לא רק לרגיעה הנקודתית של הגוף, אלא גם לבריאות המתמשכת שלו. כשאדם נתקל באיום, מערכת העצבים הסימפתטית מפעילה שרשרת של תגובות פיזיולוגיות, שמטרתה להפנות משאבי אנרגיה למערכות החירום של הגוף, כמו השרירים, הלב והריאות. במצב זה הגוף עוצר את פעילותן של המערכות הפיזיולוגיות שאינן חיוניות להישרדות המיידית שלנו, כמו מערכת העיכול ומערכת החיסון. אלא שמערכות אלו חיוניות לתפקוד התקין של גוף האדם לאורך זמן, וזוהי הסיבה שסטרס כרוני הוא הגורם הנפוץ ביותר בהתפרצותן של מחלות רבות. באמצעות הארכת הנשיפה והעמקת השאיפה ניתן לעורר את מערכת העצבים הפאראסימפתטית, האחראית על הגוף במצבי רגיעה. באופן זה, אדם שחווה סטרס ואפילו חרדה יכול להחזיר את עצמו לאיזון: נשיפות ארוכות יגרמו לגופו לחזור ולפעול במתכונת שגרה, דם וחמצן יוזרמו שוב למערכות שמושהות במצבי חירום והוא יחווה רגיעה מנטלית ורגשית.

בנוסף לתהליך הפיזי שמתרחש בגוף בעקבות הפניית תשומת הלב אל הנשימה, מתרחש גם תהליך פסיכולוגי, שתורם אף הוא לתחושת הרגיעה. מאחר שהמשאבים הקוגניטיביים שלנו מוגבלים, המשמעות של מיקוד התודעה בנשימה היא הסטה שלה ממחשבות אחרות. לכן כשאנחנו מתרכזים בנשימה אין באפשרותנו להתמקד בו זמנית על הדאגות והטרדות שלרוב מעסיקות אותנו. התמדה באימון המדיטטיבי של ריכוז בתודעה מלמדת אותנו לזהות מתי ההכרה נודדת חזרה מהנשימה חזרה למחשבות היומיומיות, ויתרה מכך – היא מעניקה לנו את הכוח האדיר שבמיקוד התודעה במה שאנו מעוניינים להתמקד בו.

"לעיני הצופה מבחוץ מופיעים תרגילי ההאתה-יוגה כגופניים בלבד. אך למעשה חשוב יותר הוא, צידם השכלי. דרך תרגילים אלה אנו מעוררים בתוך עצמנו מצבים שכליים שונים ולומדים לשלוט בהם. אנשים המתאמנים בתרגילי היוגה ללא ריכוז, לא יצליחו לשלוט בכוחות שהם מעוררים תוך כדי התרגול. הם יכולים להשיג תוצאות גופניות, ריפוי, עליה או ירידה במשקל, או חיזוק שריריהם, אך לא ישיגו את המטרה האמיתית של היוגה. לעומת זאת, אנשים המתרגלים יוגה תוך כדי ריכוז, יגיעו אל ההכרה, כיצד זורמות האנרגיות החיוניות שהם מעוררים דרך מערכת העצבים, ובאותם מרכזים עצביים מותמרות אנרגיות גופניות לשכליות, ולהיפך. הם גם יבינו, שלגבי כל אחד ואחד מאיתנו, אין הגורל אלא השתקפות עצמיותנו לתוך העולם החיצון, ושאנו יכולים לאחוז במו ידינו בהגה גורלנו".

מתוך הספר יוגה ובריאות מאת אליזבט הייך וסלבראג'ן יסודיאן (הספר יוצא לאור בקרוב)

 

הפניית תשומת הלב לנשימה היא גורם חשוב ביצירת רגיעה פיזית | תמונה: פטריק שניידר / unsplash

מרווח נשימה

יתרונותיה של הנשימה המודעת נמצאים ממש מתחת לאפכם. הנשימה היא כלי כל כך עוצמתי לויסות הרגש והמיינד, שמספיק תרגול יומיומי של כ-10 דקות על מנת לייצר הרמוניה ורגיעה בגוף ובנפש.
חשוב לציין: לנשימה יש אפקט מיידי ולעתים חד על התודעה, ועל כן מומלץ לתרגל פראניאמה רק בהדרכת מורה מוסמך. אלא שמספיק להפנות את הקשב אל הנשימה על מנת לקצור מפירותיה המתוקים של הפראניאמה. עצם הפניית תשומת הלב אל הנשימה די בו, כאמור, כדי להאריך את הנשימות, לנקות את הראש ולהרגיע את הגוף.

אז בפעם הבאה שאתם נזכרים, קחו לכם מרווח נשימה ושימו לב: האם אתם נושמים בכלל? האם הנשימה ארוכה או קצרה? חלקה או קופצנית? האם היא זורמת נינוחה או האם היא כרוכה במאמץ?
לאחר סריקה של הנשימה בזמן אמת, תנשפו לאט וחזרו למקד את תשומת הלב בנשימה בכל פעם שהתודעה תנדוד אל עבר מחשבות אחרות (והיא תנדוד בוודאי!).

היוגי הדגול סוואמי שיבננדה אמר: "אורך החיים נמדד לא בשנים כי אם על פי מספר הנשימות שלקחת בחייך". תנשמו עמוק, המסע ארוך והדרך מרהיבה!

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *