היוגה של התזונה נמצא בסל הקניות שלך

צפייה בסל קניות

היוגה של התזונה

אומרם מיכאל איבנהוב

המזון הוא מכתב אהבה מאלוהים
פרק לדוגמא
ניתן לשלוח כמתנה

"כיום, אנשים רבים חשים שהאיזון הפנימי שלהם נפגע על ידי קצב חייהם, לכן, בתקווה לזכות שוב באיזון האבוד הם פונים ליוגה, לזן, למדיטציה טרנסצנדנטלית ואף פונים ללמוד שיטות הרפיה שונות. אינני אומר ששיטות אלה לא טובות, אולם מצאתי תרגול פשוט ויעיל יותר: ללמוד לאכול נכון".

בספרו "היוגה של התזונה" עונה איבנהוב על השאלות שיש לכל אדם בנושא התזונה. שאלות כגון: כיצד לאכול בצורה נכונה? מה נכון לאכול ומה לא? וכיצד משפיע מצבנו הרגשי והנפשי על קליטת החומרים העדינים הנמצאים במזון? הספר מבוסס על סדרת הרצאות שערך איבנהוב בשנים 1986-1938 ברחבי העולם.

איבנהוב מדבר בשפה הפשוטה והישירה האופיינית לו ועוסק בנושאים כגון הכוח הטמון ביסודות המזון שאנו אוכלים, הדרך שבה ניתן להפיק מהמזון תועלת ברמות השונות והאפשרות להימנע ממחלות על ידי אכילה ונשימה נכונה. הוא מתייחס בספרו גם לצמחונות, לצום ולאחדות עם הטבע, ומעל הכל, להתפתחות, להרמוניה ולאהבה.

"זמן הארוחות הוא הזמן הטוב ביותר לטפל בדברים החשובים והבסיסיים ביותר, כלומר, להתחיל לפתח את הלב, את השכל ואת כוח הרצון. אכן כן, כיוון שלא ניתן לדעת אם לכל אחד ואחת תהיה האפשרות ללכת לספרייה או לאוניברסיטה, או אם יזכה לבן או בת זוג וילדים, או אף אם יתאפשר לו או לה לעשות פעילות פיזית, כזו או אחרת. אך אפשר להיות בטוח לגמרי שכל אחד יהיה חייב לאכול".

לפי איבנהוב, חשיבותו של המזון איננה רק ברמת האינסטינקט אלא גם ברמת החיים השכליים או המודעים. כך למשל, אנשי הרוח תמיד הקדישו חלק ניכר מזמנם לחקר התזונה. המזון מכיל יסודות שונים שבכוחם לא רק לשמר ולחדש את בריאותנו הגופנית והנפשית אלא אף לגלות לנו נפלאות גדולות.

פילוסוף ומחנך ממוצא בולגרי שלימד את עיקרי משנתו בצרפת. הוא היה תלמידו של פטר דנוב, מייסד "האחווה הלבנה". בלימודיו עוסק איבנהוב בשאלת האדם ובדרך להשגת שלמותו. כל נושא נבחן תמיד ביחס ישר ליכולת האדם להבין את עצמו ולשפר את מהלך חייו.

ביקורות

מצאתי בספרו של איבנהוב היוגה של התזונה מילים יפות ומדויקות לתאר את האור שמעבר להסברים ולמדע – הקושרים את הרגלי האכילה, איכותו של המזון והשפעתו עלינו

"יוגה היא האסאנות שמחיות את הגוף, אך היא יותר מזה – היא הנשימה, היא ההתעמקות, היא המדיטציה והיא הריכוז, היוצרות את השקט והדיוק שבתרגול, ואחר כך, בתוך החיים. נדמה היה לי שמהות התרגול חולשת על פני רוב הרבדים בחיי, אך כשהתגלגל הספר לידי, ראיתי כי ניתן לשפר תחום אחד, הדורש תשומת לב רבה יותר והוא אוצר גלום לתרגול רוחני, בו זמנית עם היותו בסיס לבריאות שלמה. בדיוק השילוב האהוב עלי ביותר.

בספר, פורש איבנהוב את משנתו באשר לתרגול הרוחני הנוגע באכילה מודעת, בכל הסובב סביב טקסי האכילה ובמזון עצמו כסמל לתפיסת עולמו הרוחנית של האדם. השאלה היא "מה הקשר ליוגה?" – בוודאי, יוגה היא התרגול הרוחני, ואין שם מתאים יותר לספר זה ולהגות המופלאה בו, מהשם הזה שניתן לו. הרי תזונה היא הזנה, אינה אכילה למען השבתת הרעב של יצר השרדות שחי בעולם של תשוקות, מאווים וצרכים, אלא יצר קיום שמשמש בית וכלי לנשמה שיש לה שליחות בעולם הזה, ומעל הכל, רוצה להרגיש טוב ולהתעלות רוחנית, כל נשמה בדרכה שלה. עוד מדרגה, עוד קפיצה קטנה, פה גלגול שלם חדש – כל אחת בדרכה הייחודית.

ההשוואה של ההתנהגות סביב הארוחה כמשל לתפיסת חייו של האדם גרמה לי לשים לב יותר לצורה בה אני אוכלת, להתנהגויות סביב שעת האכילה וכמובן למזון עצמו. כאדם שחי אורח חיים בריא, אנו שואלים את עצמנו לפעמים שאלות על טיב הקשר שבין איכות המזון לבין השפעתו, כלומר האם המזון האורגני שאני אוכלת, נטול רעלים ומותאם לגופי שלי עשוי לתת לי את המענה הטוב ביותר לשם שמירה על בריאות. כן, טוען איבנהוב, אך ניתן להוסיף ואף לחדד את טיב המזון בדרך שבה אנו מתיחסים אליו, מתיחסים להזנה של גופנו, כאילו היה המזון מכתב אהבה מאלוהים".

עדן פלד, EatWell 7.4.2014

מידע נוסף

מס׳ עמודים: 164
שנת הוצאה: 2013
מהדורה אחרונה: 2018
גודל: 18X11 ס"מ
משקל: 160 גרם
מחבר: אומרם מיכאל איבנהוב
דאנאקוד: 1127-10
סדרה: איבנהוב

אנשים אהבו גם

פרק מתוך הספר היוגה של התזונה

הצמחונות

 

התזונה הוא נושא רחב, כיוון שלא מדובר אך ורק במזון ובמשקאות שאנו צורכים בזמן האכילה: גם צלילים, ניחוחות וצבעים מהווים מקורות תזונה. הדבר אמור במיוחד לגבי הישויות של העולם הבלתי-נראה אשר ניזונות מריחות ניחוח, והמנהג להקטיר קטורת בכנסיות, למשל, מקורו בידע עתיק יומין לפיו רוחות האור נמשכות על ידי ניחוחות טהורים, ואילו רוחות החושך נמשכות על ידי ריחות מעוררי בחילה. אך רוחות בלתי-נראות אינן רגישות לריחות בלבד, אלא ניתן למשוך אותן גם באמצעות צלילים וצבעים המזינים אותן. זו הסיבה שציירים רבים נהגו לצייר מלאכים מנגנים בכלי נגינה או לבושים בצבעים בוהקים וטהורים.

כבר נאמר בכתבי הקודש: "אתם מקדש האלוהים החיים". עלינו אפוא להיזהר שלא לטמא מקדש זה ולא לאפשר ליסודות טמאים לחדור לתוכו. אילו בני האדם היו מבינים שנוצרו בבית מלאכה שמיימי, ודאי היו מקדישים תשומת לב רבה יותר לאיכות המזון שלהם, מתוך ידיעה שהמזון תורם לבניית המקדש שבו אמור לשכון האל החי. אך לרוע המזל, באוכלם בשר, רובם דומים יותר לבתי קברות מלאי גוויות מאשר למקדשי אלוהים.
כל יצור, בין אם הוא בעל חיים או בן אנוש, נמשך לסוג מסוים של אוכל, ובחירה זו תמיד משמעותית מאוד. אם ברצונכם לראות מהי התוצאה של תזונה בשרית, לכו לגן החיות, צפו בטורפים ותקבלו מיד את התשובה. אבל למעשה, אינכם צריכים להטריח את עצמכם לגן החיות: אם תסתכלו סביבכם, תראו אינספור דוגמאות אנושיות של כל החיות כולן – אפילו כאלה שלא תמצאו בגן החיות, כגון ממותות, דינוזאורים ומפלצות פרה-היסטוריות אחרות! נהיה נדיבים וניצמד אך ורק לדוגמאות שנמצאות בגן החיות: תראו שם את אוכלות הבשר הגדולות, בעלי חיים מפחידים המדיפים ריח עז ונוטים לאלימות, בעוד שהחיות הצמחוניות בדרך כלל רגועות הרבה יותר. המזון שהן אוכלות אינו מאפשר להן להיות אלימות או תוקפניות ואילו בשר הטורפים הוא חומר מגרה. בדומה לכך, בני אדם שאוכלים בשר נוטים יותר לעסוק בפעילות הרסנית וברוטלית.
ההבדל בין מזון בשרי למזון צמחוני טמון בכמות היחסית של קרני אור שמש שהמזון מכיל בתוכו. פירות וירקות רוויים באור שמש במידה כזו שניתן לומר שהם בעצם צורה מרוכזת ודחוסה של אור. לכן כאשר אנו אוכלים פרי או ירק, אנו סופגים לתוכנו את קרני השמש בצורה ישירה, והאור הזה משאיר פסולת מעטה מאוד. לעומת זאת, הבשר מכיל כמות נמוכה של אור שמש ולכן מרקיב מהר מאוד. כידוע לכם, כל דבר שנרקב מהר, מזיק מאוד לבריאות.
יש מקור נוסף לנזק בבשר. כשבעלי החיים מובלים לבית המטבחיים הם חשים בסכנה, מנחשים לאן פניהם מועדות ומה עומד לקרות להם ולכן הם מבועתים ופוחדים עד מוות. הבעתה שלהם פוגעת בתפקוד התקין של בלוטות מסוימות אשר מתחילות להפריש חומרים רעילים, ואין כל דרך לסלק את הרעל הזה מהבשר של בעלי החיים. האדם מכניס את הרעל הזה לתוכו, תוך כדי אכילת בשר, וכמובן שאין הדבר תורם לבריאות טובה או לאריכות ימים. ודאי תאמרו: "אבל הבשר טעים ומענג!" ייתכן שזה נכון, אבל אתם חושבים תמיד אך ורק על העונג והסיפוק שלכם. הדבר היחיד שמעניין אתכם הוא הנאת הרגע, אפילו במחיר מותם של אין ספור בעלי חיים והרס בריאותכם.
בנוסף לכך, עליכם להבין שכל מזון שאתם אוכלים הופך למעין אנטנה בתוכנו, אנטנה הקולטת גלים באורך הגל מתאים לה. הבשר מחבר אותנו לעולם האסטרלי, שבמחוזותיו התחתונים שורצים המוני יצורים הטורפים זה את זה כמו חיות פרא. לכן כשאנו אוכלים בשר אנחנו נמצאים בקשר יומיומי עם הפחד, האכזריות והתאווה של החיות. אוכלי בשר שומרים על קשר בלתי-נראה זה עם עולם החיות: הם היו מזדעזעים אילו יכלו לראות את צבע ההילה שלהם.
בקיצור, כל מי שנוטל את חייו של בעל חיים, נוטל על עצמו אחריות כבדה: הוא עובר על החוק האומר: "לא תרצח". ולא זו בלבד: ספר בראשית מספר לנו שכאשר אלוהים אמר לאדם מה עליו לאכול, הוא אמר: "הנה נתתי לכם את-כל-עשב זורע זרע אשר על-פני כל-הארץ ואת-כל-העץ אשר-בו פרי-עץ זורע זרע, לכם יהיה לאכלה".
כשבני האדם הורגים חיות כדי לאכול אותן, לא זו בלבד שהם שוללים מהן את חייהן, הם גם שוללים מהן את האפשרויות להתפתחות שהטבע תכנן עבורן לכל תקופת החיים שלהן. משום כך נשמותיהן של החיות שאת בשרן אכל האדם, מלוות אותו במשך כל חייו, גם אם באופן בלתי נראה. נשמות אלה צובאות עליו ודורשות ממנו פיצוי על העוול שגרם להן, בטענה: "אתה שללת מאתנו את האפשרות להתפתח וללמוד, ולכן אתה אחראי עכשיו לחינוך שלנו". למרות שנשמת בעלי החיים שונה מנשמת בני אדם, בכל זאת יש להם נשמה. מי ששפך את דמה ואכל את בשרה של החיה, חייב להסכים עם נוכחות נשמתה בתוכו . הנוכחות הזאת מתגלה על ידי מצבי רוח ששייכים לעולם החיות, ולכן גם כאשר האדם מעוניין לטפח את האני הגבוה שלו, קשה לו מאוד לעשות זאת. תאי החיה שנמצאים בו מסרבים לציית לשאיפותיו, ומגלים רצון חופשי משלהם שמתנגד לרצונו. זהו ההסבר להתנהגויות רבות של בני האדם השייכות לעולם החייתי ולא לעולם האנושי.
באשר לדגים, השאלה שונה לגמרי. זה מיליוני שנים שהדגים חיים בתנאים שאינם תורמים להתפתחותם. אנחנו נוכחים בזאת כשאנו חוקרים את מבנה גופם: מערכת העצבים שלהם עדיין בסיסית ביותר. לכן, מותר לאכול דגים, היות וזה מאפשר להם להתפתח הלאה. בנוסף לזאת, הם מכילים יוד שהוא היסוד המתאים במיוחד לתקופתנו.

המזון שאנו מעכלים עובר למחזור הדם ומשם הוא מושך אליו ישויות הדומות לו. כפי שכתוב בכתבי הקודש: "באשר פגרים שם ייקבצו הנשרים", והדבר נכון בשלושת העולמות: הגשמי, האסטרלי והמנטלי. לכן אם ברצונכם להיות בריאים בשלוש הרמות הללו, אל תמשכו אליכם את הנשרים על ידי אכילת פגרים! השמיים לעולם לא יתגלו דרך מי שמאפשר לטומאה לחדור לתוכו, בין אם ברמה החומרית, האסטרלית או המנטלית.
הבשר מקביל ליסודות מסוימים במחשבות, ברגשות ובפעולות של האדם. אם, למשל, אתם חולמים שאתם אוכלים בשר, עליכם לעמוד על המשמר ביתר תוקף, כי פירוש הדבר שתיחשפו לסוגים מסוימים של פיתוי: לנהוג באלימות, להתפתות לתאווֹת גופניות או לשקוע במחשבות אנוכיות ולא מוסריות. כל זאת מכיוון שהבשר מייצג את כל הדברים הללו: אלימות ברמה החומרית, תאוותנות ברמה האסטרלית ואנוכיות ברמה המנטלית.
המסורת הקבלית מספרת לנו שלפני הנפילה, פניו של האדם הראשון זהרו וכל החיות אהבו אותו, כיבדו אותו וצייתו לו. לאחר הנפילה, איבד האדם את זוהר פניו והחיות הפכו לאויביו. אם החיות כבר לא נותנות אמון באדם, אם ציפורים עפות כשהוא מתקרב אליהן ואם כל הבריאה מתייחסת אליו כאל אויב, חייבת להיות לכך סיבה. הסיבה היא שהוא נפל מטה מהגבהים הרוחניים שבהם שכן פעם. כדי לזכות שוב בזוהרו המקורי, עליו לשוב ולציית לחוקי האהבה והחוכמה. כאשר יעשה זאת, הוא יתפייס עם כל רמות הבריאה וכך תיגלה מלכות האלוהים ותתממש על פני האדמה.
למראית עין, נדמה שהמלחמות נגרמות מסיבות כלכליות ופוליטיות, אולם למעשה הן נגרמות בשל השחיטה הסיטונאית שאנו מבצעים בבעלי החיים. חוקי הצדק אינם ניתנים לשינוי ולהתגמשות, ולכן הם מחייבים את בני האדם לשלם בדמם שלהם: עליהם לשפוך אותה כמות דם שהם שפכו בהרג בעלי החיים. כמה מיליוני ליטרים של דם נשפכו על האדמה וכעת הם זועקים לשמיים לנקמה! האדים העולים מהדם הזה מושכים אליהם חיידקים ומיליארדי רימות ויצורים קטלניים מהעולם הבלתי-נראה. אלו הן אמיתות שבני האדם אינם יודעים ואולי אף יסרבו לקבל אותן, אבל בין אם הם יקבלו זאת ובין אם לאו, עלי לגלות זאת לכולכם.
אנחנו הורגים בעלי חיים, אבל הטבע הוא שלמות אורגנית, וכשאנו הורגים בעלי חיים, אנחנו פוצעים כביכול בלוטות מסוימות באורגניזם הזה: באותו הרגע חל שינוי בתפקודו של הטבע, זוהי הפרת איזון בשלמות האורגנית, ולכן אין זה מפתיע כלל שתוך זמן מה פורצת מלחמה בין בני האדם. אכן, בני האדם שחטו מיליארדי בעלי חיים כדי לאכול את בשרם בלי לדעת שבעולם הבלתי-נראה בעלי החיים קשורים לבני אדם מסוימים וכך נחרץ גורלם למות עם בעלי החיים האלה. כשאנו שוחטים בעלי חיים, אנחנו שוחטים בני אדם. כולם תמימי דעים שהגיע הזמן לכונן את מלכות השלום בעולם, שיש לשים קץ למלחמות… אבל המלחמות תמשכנה כל עוד נמשיך לשחוט בעלי חיים, כי כשאנחנו משמידים אותם, אנחנו משמידים את עצמנו.