מיסטיקה ודתות

תרזה מאווילה מקדימה בהרבה מובנים את זמנה ובשורתה הרוחנית מהדהדת גם כיום באלף השלישי: להשתחרר מכבלי העבר הדתי הריאקטיבי, לצעוד בצורה נמרצת לעבר הקִדמה וליצור קשר אינטימי עם האלוהות – כולם גם יחד.

אומרים על מוזיקה שהיא הדבר שהכי קרוב לשפה של אלוהים. מוזיקה יכולה לסחוף, לכוון, ליצור ולהרוס, והיא יכולה גם להרגיע ולעזור לנו להיכנס פנימה לרמות העמוקות יותר ולהביא ריפוי. מוזיקה היא שפת הרגשות וככזו ההשפעה שלה היא מיידית. מוזיקה רגועה ומרגיעה יכולה כשלעצמה להיות מדיטציה נהדרת וכמובן גם ללוות כל תרגול רוחני כמו יוגה או מדיטציה. ריכזנו עבורכם הפעם 10 המלצות לאלבומים של מוזיקה מקודשת שאנחנו ממש אוהבים כולל קישורים לספוטיפיי ולאפל מיוזיק.

פוסט וידאו של השייח ע'סאן מנאסרה – על ההשתקפות של הכוונה במעשים ומדוע טוב לבנות מעשה טוב על יסודות טובים, בעוד שחטא הוא מעשה הנבנה על גבי כוונה רעה.

המספר שבע היה מרכזי בהגותה של כת האיסיים. הכת ייחסה חשיבות רבה לחלוקת הזמן למרכיבים שביעוניים: שבוע, שבת, שמיטה (שבע שנים) ויובל (שבע שמיטות שהן 49 שנים). כמו כן היא אימצה את לוח השמש השביעוני, שמבוסס על 364 ימים שהם 52 שבועות. המרכזיות של המספר שבע אצל האיסיים לא הייתה מוגבלת רק לאופן ספירת הזמן, […]

הדרשה של מאלונקיפוטה היא אחת הדרשות היפות ביותר של הבודהה, בה הוא עונה למאלונקיפוטה ששואל אינספור שאלות לא רלוונטיות, במשל שמדמה אותו לאדם שנפגע מחץ ובמקום לתת לרופא לעשות את עבודתו מתעסק בהמון שאלות לא רלוונטיות. המאמר הוא חלק מהספר "להכחיד את הסבל" – הספר הבא שיתפרסם בסדרת נתיבים מיסטיים במהלך שנת 2020.

למה נועדו המילים? למי שזקוקים להן כדי להבין. מאחורי המילים ומאחורי המעשים נמצאת הכוונה, שהיא כמו הרוח, נסתרת עד שהיא מתגלית בתנועת העשב, בעלים המעופפים, ברחש הגלים. מה קרה לפיל שראה את עצמו בנהר ונבהל? ואיפה כדאי למקם את המנורה? כמה ממשליו העמוקים והמקסימים של ג'לאל א-דין רומי.

למאמר הקודם של אליזבט הייך על הטארוט קלפי הטארוט לא היו בידינו, אלמלא אומה אחת שהוקירה את המסורות הדתיות ואת כתבי הקודש שלה עד כדי כך, שהם נשתמרו ללא שינוי במשך אלפי שנים, עד עצם היום הזה – אני מתכוונת ליהודים.היהודים קיבלו את כתבי הקודש שלהם ממשה, שקודש במצריים. הוא העביר לאנשיו את הסודות העמוקים […]

סיפורו של מילארפה, שמספרים עליו שהיה מכשף, קדוש ומשורר הוא במידה רבה סיפורה של האנושות כולה. מילארפה מוביל אותנו גם כיום אל הגילוי של מה שאנחנו, ובעיקר של מה שביכולתנו להפוך להיות. נתיבו של מילארפה מתחיל בסליחה שמשחררת אותו מהעבר שלו ומאפשרת לו לצאת לדרך חדשה. הסליחה היא הצעד הראשון, והיא אינה מותרות אלא צורך ממשי של כולנו, ואף שעדיין איננו מודעים לכך, זה הכרחי לסלוח. למעשה, הסליחה מתחילה במקום שבו אנחנו מסוגלים לקבל את עצמנו כפי שאנחנו, ומהרצון שלנו להפוך לעושר עבור האחרים. רק לאחר הסליחה יכולה להגיע ההודיה והחמלה.