ריפוי עצמי יוגה וגורל נמצא בסל הקניות שלך

צפייה בסל קניות

ריפוי עצמי יוגה וגורל

אליזבט הייך וסלבראג'ן יסודיאן

על הנשימה, הריפוי של עצמנו והגורל
פרק לדוגמא
ניתן לשלוח כמתנה

שינוי תבניות העבר המשתקפים בהווה והמושלכים לעתיד, הוא עניינו של ספר זה, המדריך את האדם להכרת עצמו ולהשגת שליטה על בריאותו וגורלו.
המחלה קשורה להפרה של שיווי המשקל השכלי והרוחני של האדם בעוד שהיוגה מלמדת אותנו את החוקים המביאים את מכלול האדם להרמוניה, ומאפשרת בכך ריפוי עצמי והתמרה כשאנו מגלים ומפתחים את הכוחות החבויים בנו. כאשר אדם מתבונן בעצמו ובאנשים סביבו, ביכולתו לראות כיצד אנשים הדומים זה לזה הם בעלי גורלות דומים. ככל שיתמיד בתצפיותיו יווכח בכך שהפרט עצמו הוא הגורם לתפניות המתרחשות בגורלו. הכוח המניע של הגורל הוא האדם עצמו, ואם רצונו לשנות את גורלו, הוא מוכרח תחילה לשנות את אופיו. כל הקונה אדונות על עצמו, הופך גם אדון לגורלו.

מידע נוסף

מס׳ עמודים: 94
שנת הוצאה: 1990
מהדורה אחרונה: 1990
גודל: 20.5X14 ס"מ
משקל: 150 גר'
מחברים: אליזבט הייך וסלבראג'ן יסודיאן
דאנאקוד: 1127-03

אנשים אהבו גם

פרק מתוך הספר ריפוי עצמי יוגה וגורל

 

הבה נתחיל בהכרה עצמית.

עיסוקנו לא יהיה רק בעל ערך, אלא גם מעניין ביותר. רוב האנשים חושבים שהם מכירים את עצמם. אך לו יכולנו להשוות את תדמיתו של אדם בעיניו הוא, עם התדמית שלו בעיני הסובבים אותו – בת זוגתו, קרוביו וידידיו – בקושי היינו מוצאים דמיון כלשהו. להכיר אדם היטב ללא משוא פנים, זאת משימה קשה אפילו כשמדובר במישהו אחר שאנו יכולים לראותו ולבוחנו, מבלי שיהיה מודע לכך. אך כמה קשה יותר להכיר את עצמנו, כשאין אנו יכולים להסתכל על עצמנו, ולעולם איננו יכולים להתבונן בעצמנו מבלי שנשים לב לכך.

כשאנו מביטים במראה, אנו עושים זאת בהבעה שונה מאוד מזו שרגילים לראות האנשים סביבנו. אנו מופתעים מאוד תמיד בראותינו לפתע את בבואתנו בראי שלא השגחנו תחילה בקיומו, וסברנו לתומנו שבא לקראתנו אדם זר. או איזה הלם אנו חווים כשאנו רואים את עצמנו בסרט לראשונה, או בפעם הראשונה שאנו שומעים את קולנו המוקלט. אנו שואלים ללא יוצא מן הכלל: ״זה אני?״

כשאנו מתחילים להתקדם בנתיב היוגה ולבחון את עצמנו במודע, אנו חווים מספר הפתעות. אנו חייבים להתחיל בסקירת הבעות פנינו. לחוש במתח שרירי פנינו, באיזה מידה נפער פינו בעת שאנו מדברים ו/או צוחקים, ובמיוחד האופן בו אנחנו צוחקים! צחוקנו הוא אבן הבוחן, ראי האינדיבידואליות שלנו. אחר כך עלינו להשגיח אם אנו לוטשים באנשים עיניים, קורצים או ממצמצים יתר על המידה, ואילו תנועות מחווים אנו בידינו, רגלינו, ראשנו, עורפנו, וכתפינו. במקביל לכך, עלינו לבחון את האחרים לצורך השוואה. אנו יכולים להבחין בקלות מה רבות התנועות המיותרות שרוב האנשים עושים, ומה מעט מודעים הם למה שהם עושים בידיהם, רגליהם ושרירי פניהם. כשהם רוצים לשכנע מישהו, הם מבזבזים אנרגיה רבה, מחווים בידיהם ומנידים את רגליהם, אין הם מודעים בהחלט לעובדה, שיכלו להקרין עוצמה רבה יותר ולעשות רושם גדול יותר, לו שמרו את גופם ברגיעה גמורה, כשכל כוחותיהם מאוששים ומרוכזים במחשבותיהם ובדבריהם.

אך בנקודה זו גולשים אנו מתחום ההכרה העצמית לשטח השליטה העצמית. כשאנו מתחילים להתבונן בעצמנו ולאחר שהגענו לדרגת אימון מספקת, שאין אנו שוכחים את עצמנו אף פעם, מופיעה מדרך הטבע המשמעת העצמית, ממש מתנה הנושרת אל חיקנו. והדבר מובן מאליו, שכן, מי ירצה עוד לנעוץ באנשים מבט עם עיניים היוצאות מחוריהן, או לצחוק כשפיו פעור לרווחה, לאחר שהבחין כבר במעשיו ונוכח באי הנעימויות שהיו צריכים לעמוד בם האחרים. ברגע שאנו שמים לב לכך שתנועותינו מיותרות או מכוערות אנו חדלים מהן, חלקית עקב יהירותנו וחלקית כיוון שאנו מרגישים שחובתנו לעשות כן. מחובתנו להציג בפני הסובבים אותנו הופעה נעימה ככל האפשר. אפילו מישור נמוך זה של שליטה עצמית מביא בעקבותיו שינוי מועיל ראשון בגורלנו. אנשים מתחילים להעריך אותנו יותר. במקביל עם התפתחות שליטתנו העצמית, מתפתח גם כושר השיכנוע שלנו. איש אינו יכול להתחמק מתוצאה זאת.

בנוסף לתוצאות חיוביות אלו, אנו מתחילים להבחין במספר תופעות שליליות שלא יקרו לנו יותר. אימונינו בהתבוננות ובשליטה עצמית מתמדת, מכשירים אותנו להימנע מכל מיני תנועות גורמי-תאונה. וכך, כשנתארח בבתי אנשים אחרים, לא נפיל ארצה כוסות, נכתים את המפה, או נטריד את המארחת בדרכים אחרות.

כאשר נעלה על אוטובוס נניח תמיד את רגלינו במקומות הנכונים ונימנע בכך מהחלקה על המדרגה או מלדרוך על בהונותיהם של אחרים. המשמעות היא שבמספר מקרים נצליח להימנע מלגרום לאחרים שיגערו בנו. נוכל להוסיף ולהימנע מצרות אם לא נתכווץ מכאב או נפגין כעס, כשאחרים דורכים על בהונותינו אנו. ועתה מגיע הדבר הקשה מכול: אל לנו להרשות לעצמנו אפילו חשיבת כל דבר רע! כיוון שמחשבות הן אנרגיות רוחניות כה חזקות, עד שהן יכולות לחדור מבעד לכל דבר, והן שבות אלינו בוודאות מוחלטת!

השליטה על מחשבותינו ורגשותינו הינה ללא ספק צורה גבוהה יותר של משמעת עצמית, שהובלנו אליה בהדרגה על-ידי המשמעת הגופנית, אף מבלי שהיינו מודעים לכך. האם יכול אדם שגופו ותנועותיו נמצאים בשליטתו, להיות בעל שכל בלתי ממושמע? וודאי שלא! משמעת גופנית מחזקת את רצוננו, והתבוננות עצמית מתמדת מובילה אותנו אל תוך העולם המשתרע מעבר למסך התודעה. אנו מתוודעים לדחפינו ולמניענו, למקורותיהם הסודיים של פעולותינו, ומייד מוצאים אנו את עצמנו בלשכותיה הסודיות ביותר של נפשנו. אנו מגיעים בהדרגה להבנת הקשר הקרוב בין אורח החשיבה לבין ארשת הפנים, האופי, היציבה, דרך ההליכה, תנועות הידיים והרגליים, כתב היד וכך הלאה והלאה, עד להבעה הגופנית הקלה ביותר והבלתי משמעותית לכאורה, ונכיר בהם כביטויי השכל האנושי. על בסיס יחסים אלה בנויה שיטת ההאטה- יוגה.

האטה-יוגה נותנת לנו את המפתח לסוד שמתרחש בו הנס הגדול: הולדת החומר מתוך השכל והרגש. אנו יכולים להפוך לעדיה המודעים של התמרת המצב השכלי לתופעה גופנית. זאת הסיבה לכך, שאנו מתאמנים בתרגילי ההאטה-יוגה בעיניים עצומות, משום שעלינו להפנות את מלוא תשומת לבנו פנימה. לעיני הצופה מבחוץ מופיעים תרגילי ההאטה-יוגה כגופניים בלבד. אך למעשה חשוב יותר הוא, צידם השכלי. דרך תרגילים אלה אנו מעוררים בתוך עצמנו מצבים שכליים שונים ולומדים לשלוט בהם. אנשים המתאמנים בתרגילי היוגה ללא ריכוז, לא יצליחו לשלוט בכוחות שהם מעוררים תוך כדי התירגול. הם יכולים להשיג תוצאות גופניות, ריפוי, עליה או ירידה במשקל, או חיזוק שריריהם, אך לא ישיגו את המטרה האמיתית של היוגה.

לעומת זאת, אנשים המתרגלים יוגה תוך כדי ריכוז, יגיעו אל ההכרה, כיצד זורמות האנרגיות החיוניות שהם מעוררים דרך מערכת העצבים, ובאותם מרכזים עצביים מותמרות אנרגיות גופניות לשכליות, ולהיפך. הם גם יבינו, שלגבי כל אחד ואחד מאיתנו, אין הגורל אלא השתקפות עצמיותנו לתוך העולם החיצון, ושאנו יכולים לאחוז במו ידינו בהגה גורלנו.

כיצד לזהות זאת, וכיצד להשתמש בהגה כהלכה, זאת לומדים אנו בבית הספר הגבוה ליוגה.