התמונה מתוך אוסף The Walters Art Museum

האוקיינוס של הלב

"כאשר אדם מרומם לדרגה זו, לבו הופך לאוקיינוס. צורתו וצבעו של האוקיינוס הזה אינם משתנים בעקבות הרשעות והייסורים המעטים שבני האדם משליכים לתוכו. הנביא המבורך אמר: "היה כמו אוקיינוס שמראהו אינו משתנה, אבל שבו טובעים חיילי האגו האפלים שלך", כשם שפרעה וצבאותיו טבעו בים סוף. על פני האוקיינוס הזה צפה ספינת הדת בבטחה, ורוחו של האדם המתבודד צוללת למעמקיו כדי למצוא את פנינת האמת, וכדי להעלות אל פני השטח פנינים של בינה ואלמוגים של חסד ולפרוש אותם מסביב. אלוהים אמר: 'ומתוכם יוצאים הפנינים והאלמוגים' (סורה 55: הרחמן, 22).
על מנת להכיל אוקיינוס זה עליך לעשות כך שהחיצוניות שלך תהיה זהה להווייתך. מה שהינך חייב להיות זהה לאופן שבו אתה נתפס. המצב החיצוני והפנימי שלך חייבים להיות זהים. כאשר דבר זה קורה, אין עוד כפילות, אין עוד התלהמות או אי סדר באוקיינוס של הלב. אף סערה אינה יכולה להתרחש בתוך הים השקט הזה. אדם אשר משיג מצב זה שרוי בדרגה מושלמת של תשובה. הידע שלו הוא עצום ומיטיב, פעולותיו מכוונות כולן לשירות האחרים ולבו אינו פונה לרוע. אם הוא שוגה או שוכח, הוא זוכה למחילה, משום שאם הוא שוכח לאחר מכן הוא זוכר וכאשר הוא שוגה הוא חש חרטה".

מתוך הספר סוד הסודות מאל עבד אל-קאדר אל-ג'ילאני

אומרים שהלב הוא הארון של כל האוצרות – הפנינים והאלמוגים שנמצאים מסביבנו אותנו. ולכן, אני אומר שהלב הוא המרכז של הכול.

למה הלב המרכז של הכול? כי כפי שאלוהים אמר: "לא יכילו אותי לא השמיים ולא הארץ, מה שיכיל אותי זה לבו של עבדי המאמין". אנחנו רואים כיצד מבין כל הדברים רק הלב של האדם מסוגל להכיל את אלוהים, שהוא דבר טואטלי ואבסולוטי, שאין לו קץ ושקיים מאז ומעולם. שום דבר אחר לא יכול להכיל אותו מלבד הלב. אלוהים הוא "אהיה אשר אהיה", הוא טוטאלי, ושום דבר לא יכול להכיל אותו, הוא נמצא בכל מקום, הוא מעל לכול. רק דבר אחד ויחיד יכול להכיל אותו וזה הלב.

עלינו להיות בתנועה מתמדת כדי שלא להפוך לדוממים, כי כל מה שדומם מפסיק להתקיים. יש שתי גישות לכך בתורה הסוּפית: האחת היא שאנחנו לא באמת קיימים, כי מי שקיים זה האל, ואנחנו נמצאים בתוך התודעה האלוהית. הגישה השנייה אומרת שאנחנו כן קיימים. באיזה מובן אנחנו קיימים? אנחנו קיימים דרך תנועת האור האלוהית, כלומר דרך החלק האלוהי שנמצא בתוכנו. וכאשר נאמר לנו שעלינו לחזק את הצד הרוחני שלנו, אנחנו צריכים לעשות זאת דרך החיזוק של הצד הפיזי שלנו. ואת הצד הפיזי שלנו אנחנו יכולים לחזק באמצעות הדילול שלו. אין כאן טעות, הדרך לחזק את הצד הפיזי שלנו היא באמצעות הדילול שלו. עלינו להכין מסילות שיאפשרו לאור לעבור אל תוך החומר, כך שנוכל לפתוח את החומר ולהכניס לתוכו אור. או כמו שאומר אל-ג'ילאני: להטביע את האגו בתוך הים. אומרים שאם לוקחים טיפת מים ושמים אותה בתוך האוקיינוס היא הופכת לחלק מהאוקיינוס. היא הופכת לחלק מהגוף הגדול הזה שהוא האוקיינוס. ובדיוק באותו האופן עלינו להפוך את האגו שלנו לטיפה בתוך האוקיינוס הרוחני שקיים בתוך הלב שלנו. כי אם אנחנו תופסים את האגו שלנו, שמכונה גם "יצר הרע", ומדללים אותו באמצעות הצד הרוחני שלנו, הוא נעלם ונטמע וכמעט לא קיים יותר.

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *