פוסטים מאת: אסף פרסיה

כבני אדם חיינו מלאים בטקסים, גם ברמה האישית, אך בעיקר ברמה החברתית, טקסים הם רגעים מיוחדים שבהם אנו יכולים לפגוש את עצמנו מחדש ולהתבונן על השינויים שחלו בנו מהפעם הקודמת. כעת מתחילה למשל שנה עברית חדשה, וזה יכול להיות עבורנו רגע בדיוק כזה. אך מהו כוחם האמיתי של הטקסים, ולמה הם מהווים חלק חשוב כל כך בכל הדתות?

למה לפעמים כדאי ואף חשוב מאוד להקשיב לתחושות פנימיות.

משל הפנינה מזכיר לנו שתמיד כדאי להמשיך לחקור וללמוד וזה כולל גם את התפיסות הבסיסיות ביותר שלנו ושגם הדבר שנדמה לנו כשלילי וקשה יכול להפוך לאבן חן.

קודם לכוון ואז לירות או קודם לירות ואז לכוון? מוזמנים לחקור גישה חדשנית ולא מובנת מאליה.

מאחורי כל פעולה שלנו קיים מניע נסתר, ואותה הפעולה – למראית עין – יכולה לנבוע ממניעים שונים מאוד, אלטרואיסטיים ואגואיסטיים כאחד, או אפילו משילוב של כמה מניעים בו זמנית. לרוב המניע לפעולה נסתר גם מאיתנו, ועדיין הוא נמצא שם והוא צובע את התוצאה, כמו טיפת דיו שמתמוססת בתוך כוס מים ומשאירה חותם עדין, שקוף כמעט. […]

סוף שנה זו הזדמנות נהדרת לעצור ולהתבונן, זהו זמן מצוין לעצור ולסכם את מה שהיה השנה, ומשם – בכל הכוח – להציב מטרות חדשות ומרגשות לשנה החדשה.

הדברים הם סופיים. אולי זה מאכזב לגלות זאת אבל זוהי הבנה שכאשר חווים אותה לעומק משחררת אותנו מאשליית הנצחיות של הדברים ושל עצמנו, זו שגורמת לנו להיות שאננים, לא קשובים ולא ברגע הזה. כשאנחנו מגלים שהדברים הם סופיים זה לא מוריד מיופיים או מייחודם, אלא מאפשר לנו בפשטות לתחום אותם במסגרת, ובתוך המסגרת יש לנו חופש לחיות את החיים במלוא עומקם.

האם מנהיגים אמורים לתרגל מדיטציה? האם הם אמורים להיות אנשים רוחניים? בשנות ה-60 נסעו לבורמה דוד בן גוריון ויצחק נבון, שהיה באותם ימים עוזרו האישי ומאוחר יותר נשיא ישראל החמישי. לא מעט ביקורת הופנתה אליהם באותם ימים על שהעזו "לנטוש" מדינה צעירה לצורך התבודדות במנזר הרחק מקשיי היומיום. בבורמה של אותם ימים לעומת זאת, היה זה דבר מקובל שמנהיג פורש לתרגול מדיטציה בכל יום.

מי מאיתנו לא נהג להתחפש בפורים בתור ילד? תמיד קדמו לחג הקסום הזה שבועות ארוכים של התחבטויות: מי אהיה השנה, קאובוי או נינג'ה? טייס או צוללן? נסיכה או פיה? רשימות רשימות, לבטים לבטים. פורים הוא הזדמנות לעטות תחפושת ומסיכה, להיות מישהו אחר. רוב הזמן אנחנו מחליפים מסכות באופן לא רצוני, רגע אחד עצובים, רגע אחר […]

המילים האלה עלו בי יום אחד כשהייתי באוטו בדרכי הביתה, נזכרתי במילותיה של ידידה טובה שהציעה לי תמיד להיות מוכן לרגע שבו ההשראה מגיעה, וברגע שזה מגיע לעצור הכל ולכתוב. אז כך עשיתי, עצרתי בצד הדרך ופשוט כתבתי מה שיצא, בלי שיפוט, בלי עריכה. אחר כך יהיה זמן לכל זה. ברגעים הללו של ההשראה פתאום […]

– בשביל מה להמשיך במסע, הוא שאל אותי בעיניו הירוקות, בשביל מה להמשיך במאמץ האין סופי הזה? כדי להגיע כמובן, עניתי. – ואם לא נגיע? ברור שנגיע, למה שלא נגיע? – הרי יכול לקרות לנו משהו בדרך, או שאחת הדרכים תיחסם, או מי יודע… יש דברים שלא תלויים בנו. במקרה כזה, אמרתי, באמת כל המסע […]

בכל שנה אנו חוגגים את חג הפסח שמסמל את היציאה מעבדות לחירות של עם ישראל, את הצעד הראשון בדרך לארץ המובטחת. מעבר לסיפור ההיסטורי מסתתר בחג הסיפור הפנימי שלנו והאפשרות של כל אדם לצאת מעבדות לחירות פנימית. איזה עבדות? בשירו, ברי סחרוף מדבר על כך ש"כולנו עבדים של מישהו" כמחאה חברתית על כוחות חזקים שמשפיעים […]

האינטליגנציה הרגשית כיום המונח "אינטליגנציה רגשית" הוא חלק בלתי נפרד מהשפה שבה אנו משתמשים, אנו יודעים שההצלחה אינה תלויה רק באינטליגנציה השכלית שלנו ובכמה ידע יש ברשותנו, אלא גם ביכולת שלנו לנהל את הרגשות.המונח "אינטליגנציה רגשית" נקבע לראשונה על ידי מאייר וסאלוביי (Mayer & Salovey) בראשית שנות ה-90 בכדי לחקור ולהגדיר את היכולת של אנשים […]