איור: אמיר פרסיה

איך רגשות עוזרים לתקשרת בין אישית

האינטליגנציה הרגשית

כיום המונח “אינטליגנציה רגשית” הוא חלק בלתי נפרד מהשפה שבה אנו משתמשים, אנו יודעים שההצלחה אינה תלויה רק באינטליגנציה השכלית שלנו ובכמה ידע יש ברשותנו, אלא גם ביכולת שלנו לנהל את הרגשות.
המונח “אינטליגנציה רגשית” נקבע לראשונה על ידי מאייר וסאלוביי (Mayer & Salovey) בראשית שנות ה-90 בכדי לחקור ולהגדיר את היכולת של אנשים מסוימים ליצור קשר עם האחרים, להחדיר בהם מוטיבציה ולנהל אותם, וכמובן גם להחדיר בעצמם מוטיבציה. מה מבדיל אנשים אלה מאחרים?

פול מקלין

לפני שנגדיר את האינטליגנציה הרגשית, בואו נעשה לרגע “זום-אאוט” ונבחן את המבנה המוחי של האדם: מקלין הגדיר את האדם כישות בעלת “מוח משולש“, או אם נרצה, שלושה מוחות שמתקשרים ביניהם: גזע המוח (Reptile brain), המערכת הלימבית (Limbic brain) וקליפת המוח, או הקורטקס (Cortical brain). כל אחד ממוחות אלה שייך לתקופה אבולוציונית מסוימת והוא בעל תפקודים שונים. מאייר וסאלוביי גילו שלושה סוגים של מוטיבציה, של דחפים שגורמים לנו לבצע פעולות שונות: “מוטיבציה בבסיסה נוצרת כתגובה למצבים גופניים פנימיים, הכוללים דחפים כגון רעב, צמא, חשק מיני. דחפים אלו אחראיים להכווין את האורגניזם לבצע פעולות פשוטות על מנת לספק את הצרכים של ההישרדות ושל ההתרבות. הרגשות מייצגים את הרמה השנייה של השלשה הזו, נראה שהם התפתחו אצל היונקים בכדי לזהות ולהגיב לשינויים במערכות היחסים בין היחידים לבין עצמם ובינם לבין הסביבה שמקיפה אותם. הקוגניציה, המהווה את החלק השלישי, מאפשרת לאורגניזם ללמוד מהסביבה ולפתור את הבעיות העולות בנסיבות חדשות. הקוגניציה כוללת את היכולת ללמוד, את הזכרון ואת היכולת לפתור בעיות” (Mayer, Salovey & Causo, 2000).

חלקים מסוימים במוח שלנו קיימים גם אצל בעלי החיים, לדוגמא גזע המוח משותף עם לזוחלים (תנינים, נחשים וכו’), המערכת הלימבית משותפת ליונקים (כלבים, חתולים וכו’). מה שמבדיל את האדם מהחיות, אם כן, זוהי קליפת המוח, הקורטקס, ובעיקר האונה הקדם-מצחית והניאוקורטקס. מורכבות גדולה יותר זו היא שמאפשרת יותר אינטראקציה (בין 3 מוחות במקום 1 או 2). מוח שאינו אקסקלוסיבי אלא אינקלוסיבי ומודולרי (התוספת של חלקים חדשים מאפשרת לנהל טוב יותר את החלקים העתיקים יותר) מעניק לאדם פוטנציאלים חדשים: “זה ממש באונה הזאת, אם כן, שנמצא המושב של סדרת תפקודים מהותיים בכדי שהאדם של האלף השלישי יוכל להנות מעתיד שמבוסס על שיתוף פעולה פורה: הכוונה היא ליכולת להתנהג באופן רצוני, לתכנן את הפעולות שלנו על פי תכנית פעולה, לארגן את הרגשות שלנו לפי ערכים ולנהל אותם בכדי לשתף פעולה עם האחר” (Paoletti, 2008a).

מהם הרגשות? לפי פאולטי: “המימד הרגשי הוא שדה הרגשות, ההנאה, החיבה, ההתלהבות וההתייחסות, שהקצוות שלה מתבטאים באמירות: “זה מוצא-חן או לא מוצא-חן בעיניי”. אם כך, הרגשות הם שדה עם סימן פלוס או מינוס, שמשפיע על הבחירות שאנו עושים. והוא ממשיך: “חלק גדול מן הרגשיות המאפיינת את בני האדם הם רגשות חיוביים ושליליים, המתחלפים ביניהם בקלות. חלקם מופיעים בהתאמה לתחושות גופניות הכרוכות ביציאה מאיזון באופן זמני של המערכת העצבית האוטונומית, המסדירה למשל את דפיקות הלב ואת טמפרטורת הגוף. התאמה דומה מתקיימת בין מחשבה לבין המנגנונים האלקטרו-כימיים של הנוירוטרסמיטורים. רגשות אחרים, קשורים באופן מוחלט לתחום היחסים עם האחר” (פאולטי, 2008).

דניאל גולמן

מהי, אם כך, האינטליגנציה הרגשית? מאילו תכונות היא מורכבת? מאייר וסאלוביי מגדירים אותה כך: “…סדרה של יכולות שמאפשרת לנו להיווכח כיצד ההבנה והתפיסה הרגשית משתנות מאדם לאדם ברמת הדיוק שלהן. נוכל להגדיר את האינטליגנציה הרגשית כיכולת להבין ולהביע רגשות, כיכולת להטמיע רגשות במחשבות שלנו, להבין ולהחליט באמצעות הרגשות ולנהל את הרגשות של עצמנו ושל האחרים” (Mayer e Salovey, 1997). בר-און לעומת זאת מגדיר כ: “…מכלול של יכולות, מיומנויות וכשרים שאינם קוגניטיביים, המשפיעים על יכולתו של האדם לענות על הבקשות והלחצים של הסביבה” (Bar-On, 1997). וגולמן מוסיף: “היכולות המכונות אינטליגנציה רגשית כוללות את השליטה העצמית, הדחף והלהט, ההתמדה והיכולת להחדיר בעצמנו מוטיבציה” (Goleman, 1995).

נוכל לראות יותר בפירוט את מודל 4 הענפים (four branches model) של מאייר וסאלוביי, שמגדיר את 4 התכונות של האינטליגנציה הרגשית:

1. היכולת לתפוס את הרגשות – האזור הראשוני, הבסיסי, קשור לקליטה ולהבעה של רגשות בצורה לא-מילולית. ביולוגים ופסיכולוגים החוקרים את האבולוציה הוכיחו שההבעה של רגשות התפתחה אצל חיות מסוימות כצורה של תקשורת חברתית הכרחית. זיהוי הבעות פנים של רגשות כגון שמחה, עצב, כעס או פחד, הוא חלק מהאינטליגנציה הרגשית האוניברסלית שנמצא אצל בני אדם בכל רחבי העולם. חוקרי רגשות, ביולוגיים חוקרי אבולוציה, מומחי התנהגות לא-מילולית ואחרים, השקיעו מאמצים רבים על מנת להבין כיצד בני האדם מזהים ומביעים רגשות. היכולת לתפוס במדויק את הרגשות מהבעות הפנים או מהקול של האחרים מהווים בסיס חשוב להבנה מתקדמת של הרגשות.
2. היכולת לרתום את הרגשות לטובת תהליכי מחשבה – האזור השני מהותו ביכולת של הרגשות לחדור ולכוון את התהליכים הקוגניטיביים ולהפיק מחשבות. לדוגמא, מדעני קוגניציה הראו שהרגשות מגדירים את סדרי העדיפויות של המחשבות. במילים אחרות, אנו עונים מבחינה רגשית על מה שתופס את תשומת הלב שלנו. אם כן, מערכת נכונה של קלט רגשי יכולה לעזור לנו לכוון את המחשבות שלנו אל עבר דברים חשובים באמת.
3. היכולת להבין את הרגשות – הרגשות מכילים בתוכם מידע: שמחה מצביעה בדרך כלל על רצון להיות בחברת אנשים נוספים, פחד מצביע על הרצון להימלט וכן הלאה. כל רגש מביא עימו סדרה של מסרים אפשריים ופעולות הקשורות במסרים אלה. הבנת המסרים הרגשיים והפעולות הקשורות אליהם היא אחד מההיבטים החשובים בחלק זה של היכולות.
4. היכולת לנהל את הרגשות – לבסוף, הרגשות יכולים להיות גם מנוהלים נכונה. על האדם להבין שהרגשות מכילים בתוכם מידע. ועד כמה שהדבר תלוי בכוח הרצון שלו, האדם יכול להישאר פתוח לסימנים הרגשיים כל עוד הם אינם מכאיבים מידי, ולחסום את אלו ההרסניים. באמצעות מקום זה, שבו האדם מרגיש בנוח מבחינה רגשית, ניתן גם לשלוט ולנהל את הרגשות של עצמנו ושל האחרים, וכך לקדם מטרות אישיות וחברתיות. הכלים והדרכים לשליטה עצמית מהווים בסיס לאינספור מחקרים שנעשו בשנים האחרונות.
(Mayer & Salovey, 1997)

גולמן מעדכן ומחדד מעט את ההגדרה. עבורו האינטליגנציה הרגשית בנויה מהיכולות הבאות:

הכרת הרגשות של עצמנו – לזהות את הרגשות כאשר אלה עולים בנו, לפקח עליהם בכל רגע ורגע.
ניהול הרגשות – לנהל את הרגשות כך שיהיו הולמים, היכולת להרגיע את עצמנו, היכולת להיפטר מהלחץ, מהדכאון ומהעצבנות כאשר אלו משתלטות עליך.
החדרת מוטיבציה בעצמנו – להשתמש ברגשות בתור מסילה שמאפשרת לנו להגיע ליעד מסוים, לדחות את הסיפוקים ולהכיל את הגירויים שמשתלטים עליך, להיות מסוגל להיכנס למצב של “זרימה”.
זיהוי הרגשות אצל האחר – מודעות אמפתית התואמת את הצרכים והרצונות של האחר.
ניהול הרגשות – יכולת לנהל את רגשות האחרים, תוך שאנו מקיימים תקשורת קולחת וחלקה עימם.

(Goleman, 1995)

ובר-און מוסיף:

היכולת להיות מודעים, להבין ולהביע את עצמנו.
היכולת להיות מודעים, להבין את האחרים וליצור עימם מערכות יחסים.
היכולת לנהל רגשות חזקים ולשלוט בדחפים.
היכולת להתאים את עצמנו לשינויים ולפתור בעיות אישיות או חברתיות.

(Bar-On, 1997)

נוכל להסיק מכך שאדם בעל רמה גבוהה של אינטליגנציה רגשית יהיה מסוגל לתפוס באופן טוב יותר את הרגשות, להבין את המשמעות שלהם, להשתמש בהם על מנת לחשוב, ולבסוף לנהל אותם, כשהוא מצליח לפתור את הבעיות הרגשיות ביתר קלות. מאייר וסאלוביי טוענים שאדם כזה יהיה גם בעל נטייה לרמה גבוהה של אינטליגנציה מילולית, חברתית ואחרות (Mayer et al., 2004). האדם בעל רמה גבוהה של אינטליגנציה רגשית יהיה פתוח יותר ויגיע יותר בקלות להסכמה עם האחרים, הוא יצליח לנהל היטב את מערכות היחסים שלו, לא רק בשדה העבודה, אלא גם בזה של המשפחה והחברויות. בנוסף לכך, הוכח גם שאנשים כאלה מצליחים לקרוא ביתר קלות את העושר והמורכבות של המסרים הרגשיים בתקשורת.

לסיכום, אנו יכולים לראות שהרגשות קשורים בסביבה שמקיפה אותנו, הן בקריאה של הרשמים והן במענה שאנו נותנים. הרגשות נמצאים בבסיס של כל מפגש חברתי או אינטימי בין אנשים ומעל לכל הם כלי בכדי להעביר מידע עדין וסמוי מאוד.




רשימת מקורות

פאולטי, פ. (2011). לגדול במצוינות. הוצאת קוראים.

Bassili, J. N. (1979). Emotion Recognition: The Role of Facial Movement and the Relative Importance of Upper and Lower Areas of the Face. Journal of Personality and Social Psychology, 11, 2049-2058.

Bechara, A., Damasio, H. & Damasio, A. R. (2000). Emotion, Decision Making and the Orbitofrontal Cortex. Cerebral Cortex, 10, 295–307.

Bernieri, F. J., Reznik, J. S., & Rosental, R. (1988). Synchrony, pseudosynchrony, and dissynchrony: Measuring the entrainment process in mother-infant interactions. Journal of Personality and social psychology, 54, 243-253.

Bull, N. (1951). The attitude theory of emotion. Nervous and Mental Disease Monographs, 81, New York: Coolidge Foundation.

Damasio, A. R. (1994). Descartes’ Error: Emotion, Reason, and the Human Brain. New York: G. P. Putnam’s Sons.

Dapretto M., Davies, M. S., Pfeifer, J. H., Scott, A. A., Sigman, M., Bookheimer, S. Y., Iacoboni, M. (2005). Understanding emotions in others: mirror neuron dysfunction in children with autism spectrum disorders. Nature Neuroscience Advance Online Publication. http://www.nature.com/natureneuroscience

Dimberg, U. (1982). Facial reactions to facial expressions. Psychophysiology, 19, 643-647.

Douglis, C. (1989). We’ve got a rhythm. Pacific Sun. 3-6.

George, J. M. (2000). Emotions and leadership: The role of emotional intelligence. Human Relations, 53, 1027–1055.

Goleman, D. (1995). Intelligenza emotive. Milano: Edizione Rizzoli.

Haggard, E. A. & Isaacs, K. S. (1966). Micromomentary facial expressions as indicators of ego mechanisms in psychotherapy. in L. A. Gottschalk & A. H. Auerbach (Eds.), Methods of research in psychotherapy (pp. 154-165). New York: Appleton-Century-Crofts.

Hajcak, G. & Olvet, D. M. (2008). The Persistence of Attention to Emotion: Brain Potentials During and After Picture Presentation. Emotion, 2, 250–255.

Hatfield, E., Cacioppo, J. T., & Rapson, R. L. (1994). Emotional contagion. Cambridge: Cambridge University Press.

Immordino-Yang, M. H., Sylvan, L. (2010). Admiration for virtue: Neuroscientific perspectives on a motivating emotion. Contemporary Educational Psychology, 35, 110–115.

Jung, C. G. (1968). Analytical psychology; Its theory and practice. New York: Random House.

Lang, P. J. (1995). The emotion probe – studies of motivation and attention. American Psychologist, 5, 372-385.

Lo Presti, C. & Quadernucci, B. (2004). L’allenamento emotivo per i nostri bambini, nei nidi, a scuola, a casa a partire dai 2 anni. Edizioni Era Nuova.

Mandino, O. (2000). Il più grande venditore del mondo. Milano: Gribaudi.

Marcia, J. (1987). Empathy and psychotherapy. In N. Eisenberg & J. Strayer (Eds.), Empathy and its development (pp. 81-102). New York: Cambridge University Press.

Mogenson, G. J., Jones, D. L., & Yim, C. Y. (1980). From motivation to action: functional interface between the limbic system and the motor system. Progress in Neurohiology, 14, 69-97.

Mohanty, A., Gitelman, D. R., Small, D. M., & Mesulam, M. M. (2008). The spatial attention network interacts with limbic and monoaminergic systems to modulate motivation-induced attention shifts. Cerebral Cortex, 18, 2604-2613.

Mucchielli, R. (1996). Apprendere il counseling. Gardolo (TN): Edizioni Erickson.

Paoletti, P. (2008). Crescere nell’eccellenza. Roma: Armando.

Paoletti, P. (2008). La chiave della comunicazione. Bastia Umbra (PG): Informaazione s.r.l.

Rizzolatti, G. (2005). The mirror neuron system and its function in humans. Anat Embryol 210, 419–421.

Scherer, K. R. & Banse, R. (1996). Acoustic Profiles in Vocal Emotion Expression. Journal of Personality and Social Psychology, 3, 614-636.

Scherer, K. R., Wallbott, H. G., & Summerfield, A. B. (1986). Experiencing emotion: A crosscultural study Cambridge, England: Cambridge University Press.

Vanderwolf, C. H., Kelly, M. E., Kraemer, P. & Streather, A. (1988). Are emotion and motivation localized in the limbic system and nucleus accumbens?. Behavioral Brain Research, 27, 45-58.

Warren, J. E., Sauter, D. A., Eisner, F., Wiland, J., Dresner, M. A., Wise, R. J. S., Rosen, S., & Scott, S. K. (2006). Positive Emotions Preferentially Engage an Auditory–Motor “Mirror” System. The Journal of Neuroscience, 26, 13067–13075.

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.