על טראומה וכוחה הטרנספורמטיבי של יצירה | עם עינת מוגלד וטליה חלמיש

פרק מיוחד לכבוד צאתו לאור של הספר גם לציפורים זה קורה עם המחברת עינת מוגלד. טליה ועינת פותחות את השיחה ביניהן בהתבוננות אחורה על הדרך שהובילה להפקת ספרה של עינת. השיחה נוגעת בקושי וביופי שבהבאת טקסטים אישיים לעולם. עינת משתפת כיצד נולד הספר שכתבה מתוך צורך עמוק להתמודד עם סוד משפחתי שנחשף לאחר שנים רבות. "האומנות תמיד הייתה שם", היא אומרת, "אבל הכתיבה הייתה כמו ערוץ שהיה תקוע במשך זמן רב. רק כשנאמרו המילים, כשהאמת נחשפה, הערוץ הזה נפתח."

טליה מדגישה את החיבור הייחודי בין הציורים לשירים בספר: "החיבורים האלו יוצרים שלמות", היא אומרת, ומתארת כיצד השירים והציורים יחדיו מצליחים להעביר חוויה רגשית עמוקה ושלמה.

התמודדות עם כאב אישי

עינת מספרת בגילוי לב על אביה, שלקח את חייו כשהיתה מתבגרת, וכיצד היא גילתה זאת רק שנים רבות מאוחר יותר. במשך עשרים שנה סיבת המוות הוסתרה ממנה. היא מתארת את ההשפעה האדירה של הגילוי הזה: "הייתה הקלה", היא אומרת, "אבל גם כאב גדול."

השיחה נוגעת במורכבות של התמודדות עם סודות משפחתיים והשפעתם על הזהות האישית. עינת מסבירה כיצד הסתרה וגילוי האמת עיצבו את חייה ואת יצירתה: "הסתרה היא כמו ערפל", היא אומרת. "כשמשהו מוסתר, חסר לך מידע, אתה פועל באפלה מבלי לדעת."

האומנות כמרחב של ריפוי

עינת מתארת את תהליך יצירת הספר כתרפויטי. הציורים, שצוירו במהלך שנים רבות, הותאמו בדיעבד לשירים, בתהליך ששילב דיוק והתבוננות מחודשת. היא מתארת את העבודה עם העורכת מירלה משה-אלבו, ש"פרשה את השירים והציורים על השולחן, ועשתה עבודת שידוך ביניהם."

"האומנות תמיד הייתה עבורי מרפא", עינת משתפת. "כשכאב לי ציירתי. זה היה המקום שלי להתמודד עם הכאב ולגלות את עצמי מחדש. הספר הזה הוא תיעוד של המסע הזה."

היכולת לדבר על הדברים

טליה ועינת משוחחות על הקושי לדבר על נושאים כמו התאבדות וכאב אישי. טליה מציינת: "אנשים לא אוהבים לדבר על התאבדות. זה נושא שמביך אותנו כחברה". עינת מוסיפה: "גם אנחנו עצמנו לא תמיד רוצים לדעת."

עם זאת, עינת מדגישה את החשיבות של אמירת האמת, גם כשהיא קשה. "לא לפחד מהאמת הרגשית". היא אומרת, "זו הבחירה שלי. גם אם זה כואב, יש כוח בלגעת באמת, ולהביא אותה לידי ביטוי."

האמנות כמודלינג

הספר גם לציפורים זה קורה, הוא יותר מאוסף שירים וציורים, הוא מודלינג להתמודדות עם כאב וריפוי. "כל שיר, כל ציור, הוא שלב בדרך", אומרת טליה. "זה מאפשר לקוראים לזהות את השלבים שלהם, ולהרגיש בנוח עם המעברים שהם עוברים."

עינת מדגישה שהספר נועד להוות גשר: "אני לא רואה יצירה רק לשם יצירה. בעיניי אמנות צריכה להיות גשר, כלי שמאפשר לאנשים לחתור עם המשוט שלהם בתוך המים הסוערים."

הדרך קדימה

לקראת סוף השיחה עינת מתארת את התחושות שלה ברגע יציאת הספר לעולם: "זה מרגש. הספר כבר לא רק שלי. הוא מתחיל את המסע שלו בעולם". והיא מסכמת את השיחה עם המסר המרכזי: "לאן משם? תמיד יש עוד דרך, עוד מחקר."

הפרק זה של בפודקאסט "סימני דרך" מעלה שאלות חשובות על אומץ, יצירה והתמודדות עם טראומות. הוא מזמין אותנו לחשוב על החופש שנמצא בגילוי האמת ובחיבור בין כל החלקים שלנו: כולל הפגומים, השבורים והיפים. הספר גם לציפורים זה קורה הוא עדות לאפשרות של ריפוי באמצעות אומנות, ולכוח של שיתוף הסיפור האישי כדי לחולל שינוי, הן עבורנו והן עבור אחרים.