כשאנו מדליקים את נרות החג, אנחנו יכולים לדמיין גם את האור שמתגבר בתוכנו.

סוף שנה – זמן סיכומים, זמן להאיר

סוף שנה זו הזדמנות נהדרת לעצור ולהתבונן, זהו זמן מצוין לעצור ולסכם את מה שהיה השנה, ומשם - בכל הכוח - להציב מטרות חדשות ומרגשות לשנה החדשה. איך עושים את זה? מאיפה מתחילים? למה חשוב להתחיל מהסוף? עלינו להיות כמו הימאי המיומן שיודע להתבונן בכוכבים ולנווט את הספינה שלו אל עבר היעד הרצוי. נכון, הדרך לא תמיד חלקה ויכולות להיות אפילו סערות, אבל יש הבטחה אחת - אם נתמיד בכיוון הנכון בסוף נגיע, וזה מה שחשוב.

סוף שנה הוא הזדמנות נהדרת לעצור ולהתבונן: מה עשיתי השנה, אילו תוצאות השגתי, במה השתפרתי. בני המזל שבינינו, אלה שהציבו לעצמם מטרה בתחילת השנה, יכולים עכשיו לפתוח את הפתק שכתבו ולהסתכל איפה הם נמצאים ביחס ליעד. לחיים יש נטייה משונה לסחוף לכיוונים חדשים ומרגשים, לפעמים אלה כיוונים שתומכים ביעד שלנו ולפעמים הם מבלבלים אותנו וסוחפים למחוזות אחרים. כמו מַלח על סיפונה של אונייה, סוף השנה מאפשר לנו להסתכל במפת הכוכבים, להסתכל פנימה אל מעמרי ליבנו ולכוון מחדש את ספינתנו בדרך למחוז חפצנו.

לא במקרה השנה האזרחית מסתיימת בחושך ומתחילה באור. ה-21 בדצמבר הוא היום הקצר בשנה, היום שבו יש הכי פחות אור על פני כדור־הארץ, לפחות בהמיספרה הצפונית שלה. ובתקופה זו של השנה אנחנו מוצאים חגים רבים במסורות השונות שמייצגים את הולדת האור: חג חנוכה, חג המולד, אך גם בזמנים מוקדמים יותר נחוגו בתקופה זו של השנה חגים להולדת האור: הולדתו של אל השמש הפרסי מיתרה נחוגה ב-25 בדצמבר, הולדתו של הורוס אל השמש המצרי, ואפילו יום הולדתו של קרישנה ההודי. החג הגרמאני-נורדי יוּל היה חל אף הוא בתקופה זו, והוא שכנראה היווה את הבסיס להרבה ממסורות חג המולד הנהוגות היום, כמו זרי הדבקון והעץ המקושט. ב-21 בדצמבר, קוימו פסטיבלים פגאניים שבהם נבנתה מעין שמש חלופית באמצעות מדורה עגולה גדולה, וחגיגות ההוגמאניי (Hogmanay) שמקורן במסורת הקלטית מציינות את היום האחרון של השנה נחגגו אף הם בתקופה זו.

היום הקצר בשנה, היום שבו יש הכי מעט אור על פני האדמה, היום שבו הדברים עדיין נסתרים מן העין, הוא זמן נהדר בשביל לפקוח את העין הפנימית, זו שאיננה שאובה על ידי התופעות וההתבטאויות החיצוניות, זו שמתבוננת פנימה, ושמתוך ההתבוננות יכולה לברוא כוונה לשנה החדשה, כוונה שנותנת כיוון שמיתרגם בתורו למטרה. מטרה חזקה יכולה לארגן את יתר ההתרחשויות ומאפשרת לנו לזהות את ההזדמנויות שסביבנו.

"חבר יקר, ליבך הוא מראה מבריקה. עליך לנקות אותה משכבת האבק שהצטברה עליה, מכיוון שהיא נועדה לשקף את אור הסודות האלוהיים. כאשר האור של אלוהים, שהוא אור השמים והארץ, יתחיל לזרוח על ממלכות לבך, מנורת הלב תדלוק. מנורת הלב שוכנת בתוך זכוכית, והזכוכית ככוכב נוצץ… או אז חודר הבוהק של הגילויים השמיימיים לתוך לב זה. אור הברק יבקע מענני הסערה של המשמעות, שאינו מהמזרח ולא מהמערב, דולק משמנו של עץ זית מבורך… ויאיר את עץ התגלית, כה טהור, כה שקוף עד שהוא מקרין אור על אף שאש אינה נוגעת בו. אז נדלקת מעצמה מנורת החוכמה. כיצד זו תוכל להישאר כבויה כאשר אור הסודות האלוהיים זוהר מעליה? לו רק היה אור הסודות האלוהיים זוהר מעליה, אז גם שמי הלילה של הסודות היו דולקים באלפי כוכבים, וכוכבים אשר יורו לך את הדרך…  אין אלו הכוכבים אשר מדריכים אותנו אלא האור האלוהי".

מתוך הספר סוד הסודות מאת עבד אל־קאדר אל־ג'ילאני

כשאנו מדליקים את נרות החג, 8 נרות, אוקטבה שלמה של אור שהולך ומתגבר, אנחנו יכולים לדמיין גם את האור שמתגבר בתוכנו, את האור אנחנו יכולים לחבר לחלק הטוב ביותר שלנו, היפה, המואר, הקשוב, המכיל והאוהב. כך החג יכול להפוך להיות עוגן חזק של התוויית דרך לשנה החדשה. כמו אותו ספן בלב ים המנווט את ספינתו, אנו יכולים לקחת רגע לעצמנו ולתכנן את המסלול לשנה הקרובה.

הייתי ממליץ לכם ממש לקחת זמן לעצמכם, זמן איכות עם עצמכם, אפילו שעה או שעתיים  במקום מעורר השראה ופותח אופקים. יש לי חבר טוב שאוהב ללכת לים ולהסתכל על האופק, זה עוזר לו להיפתח לרעיונות חדשים. אני דווקא מעדיף מקומות אורבניים הומי אדם. אז קודם כל מיצאו את המקום שלכם. אחר כך עירכו סקירה של השנה שחלפה: מהם הדברים הכי חשובים שעשיתם בשנה החולפת, אלה לא חייבים להיות הדברים הכי גדולים או הכי רועשים, אנחנו מחפשים את הדברים החשובים, ולפעמים הם נעשים בצורה חרישית עד כדי כך שהם נעלמים מאיתנו, ועדיין, אלו הם הדברים שהיינו רוצים לסמן לעצמנו מהשנה החולפת, את אותם הדברים שעשו את ההבדל בחיים שלנו. אם אתם מתרגלים מדיטציה או הרפייה תוכלו להיכנס פנימה לרמות העמוקות של המחשבה (ואם אתם לא מתרגלים זה זמן מצוין להתחיל…) ולבקש מהמחשבה העמוקה שלכם לשלוף את 3 או 5 הדברים הכי חשובים שקרו השנה בחיים שלכם, את אותן אבני דרך שמצביעות על הכיוון.

לאחר שמצאתם את אבני הדרך של השנה שחלפה, הגיע הזמן לפרט: מה היה שם, מה היה התהליך, מה איפשר לתוצאה להגיע, אילו פעולות, איזה רגש, איזו גישה… בשלב הזה מגיעה החגיגה, שהיא ההדגשה, כמו בשיטת OMM השלב האחרון בתהליך הוא תמיד החגיגה, כי כך אנחנו מסמנים למחשבה שלנו ש"אנחנו רוצים עוד מזה".

אחרי שסיכמנו וחגגנו את השנה שחלפה, אחרי שפינינו מרחב, אפשר להתחיל למלא אותו, קודם "באבנים הגדולות" כדברי הסיפור המפורסם (ראו בהמשך), כלומר בדברים שיעשו את ההבדל.

למי שלא מכיר: הסיפור על האבנים הגדולות

מרצה מבוגר בבית ספר למינהל עסקים בארה"ב הוזמן להעביר הרצאה בנושא "תכנון זמן אפקטיבי" לקבוצה של 15 מנהלים בכירים מחברות גדולות בארה"ב.

המרצה הביט לאט אל עבר הנוכחים ואז אמר: "אנחנו עומדים לקיים ניסוי".

הוא הוציא מיכל זכוכית גדול והניח אותו על השולחן שלפניו. ואז הוציא כמה אבנים, כל אחת בגודל כדור טניס, והניח אותן בעדינות במיכל.

כשהמיכל היה מלא באבנים, המרצה הרים את מבטו לאט ושאל "האם המיכל מלא עכשיו?" וכולם ענו: "כן".

הוא חיכה כמה שניות ושאל: "אתם בטוחים?" ושוב הוא התכופף והוציא כלי מלא באבני חצץ.

הוא שפך בזהירות את החצץ על האבנים הגדולות וניער מעט את המיכל. אבני החצץ הסתננו דרך האבנים הגדולות, עד שנפלו לתחתית המיכל ומילאו אותו. שוב המרץ הזקן הרים את מבטו ושאל את הקהל: "האם המיכל מלא עכשיו?"

אחד ענה: "כנראה שלא".

"נכון". ענה המרצה הזקן. הוא התכופף פעם נוספת ושלף סיר מלא בחול. אז הוא הוא שפך בעדינות את החול לתוך מיכל. החול מילא את החלל שבין האבנים הגדולות לחצץ. שוב שאל המרצה את תלמידיו: "האם המיכל מלא עכשיו?"

הפעם, ללא היסוס, קהל המאזינים במקהלה: "לא!"

"נכון!" הוא ענה, וכפי שציפו המשתתפים בהרצאה, הוא לקח את קנקן המים שעל השולחן ומילא את המכל עד לקצהו.

לבסוף המרצה הזקן הרים את מבטו אל הקהל ושאל: "מה נוכל ללמוד מהניסוי הזה?"

אחד מהאנשים בקבל ענה: "אנחנו לומדים שגם כשנדמה לנו שאנחנו עמוסים ומלאים בהתחייבויות, אם אנחנו משתדלים באמת, אנחנו תמיד יכולים להוסיף עוד מטלות ומשימות".

"לא!", ענה המרצה הזקן. "האמת הגדולה שהניסוי מוכיח לנו היא זו: אם לא תכניסו קודם את האבנים הגדולות למיכל, לעולם לא תוכלו להכניס אותן אחר כך".

באולם השתררה דממה עמוקה, וכל אחד מהנוכחים ניסה להבין את המשמעות העמוקה של דברי המרצה.

המרצה הביט בהם ואמר: "מהן האבנים הגדולות ביותר בחיים שלכם? הבריאות שלכם? המשפחה? החברים? הגשמת החלומות שלכם? להיאבק למען מטרה חברתית נעלה? חופש?"

כשתזהו את האבנים הגדולות בחיים שלכם, הכניסו אותן ראשונות לתוך המיכל של חייכם.

וכך הסתיימה ההרצאה.

מומלץ להציב מטרה אחת גדולה לשנה החדשה, משהו שנוכל להתמקד בו, ואם אתם כבר מיומנים באמנות הצבת המטרות תוכלו להציב גם 3 מטרות, מומלץ לא יותר מ-3. דרך שאני מאוד אוהב להציב מטרות גדולות היא לשאול את עצמי "מה חשוב באמת, מה יעשה את ההבדל", או בגרסא קצת יותר רומנטית: "אם היו לי עכשיו 3 משאלות, מה הייתי מבקש?" יותר כסף? יופי, בואו נראה איך עושים את זה. בן או בת זוג? יופי, בואו נראה איך עושים את זה.

לאחר שסימנו את המטרה שלנו, את "השמש הגדולה" שלנו לשנה הקרובה, את "כוכב הצפון" שלנו, הגיע הזמן לפרט. הפירוט הראשון שנעשה נוגע לרמה הרגשית – למה אנחנו רוצים להשיג את זה? ה"למה" על פי פאולטי (שבדיוק חזרתי מסמינר שלו על הייעוד) הוא מרכזי, הוא הדלק שלנו להגעה למטרה, ואם הוא לא מספיק חזק, יש סיכוי טוב שלא נצליח להגיע לאן שאנחנו רוצים, או שנגיע לשם תשושים ורצוצים. לכן חשוב להקדיש זמן ל"למה", מה המוטיבציה? למה אנחנו כל כך רוצים להשיג את זה? ואם אין שם למה חזק, כלומר רגש חזק, יכול מאוד להיות שזאת לא המטרה הנכונה לנו ברגע זה. במילים אחרות – המטרה חייבת להלהיב אותנו! זכור לי סמינר אחד שהשתתפתי בו באיטליה, ובתור תלמיד טוב הגעתי עם מטרה מוכנה מראש ואז ברגע האמת כשנאמר לנו להתחבר ללמה האמיתי פתאום עלתה מטרה אחרת בכלל. לכן, הקשיבו לרגש שלכם בזמן הצבת המטרות, הוא יכול לתת לכם אינדיקציות חשובות אם אתם בכיוון הנכון או לא. והיו פתוחים לשינויים בשלב הזה.

לאחר שהבנו למה אנחנו כל כך רוצים להשיג את המטרה שלנו בשנה הקרובה, השלב האחרון הוא תכנית הפעולה. נכון, היא מגיעה רק בסוף, ואם עשיתם היטב את השלבים הקודמים, הפעולות ינבעו באופן טבעי, ללא מאמץ. בדיוק כמו שכדי להגיע מנקודה א' לנקודה ב' עלינו לעבור מרחק מסוים בכיוון ידוע מראש, בין אם באוטוסטרדה או בצעידה איטית בשביל עיזים, כך גם עם המטרה שלנו, אם נלך בכיוון הנכון למשך הזמן הדרוש – נגיע. יכול להיות שניתקע באמצע בפקקים (רגשיים) או שיקרה לנו משהו לא צפוי כמו פנצ'ר בגלגל, אבל, היי, אלה החיים!

"המטרה צריכה להיות מוחשית, וניתנת למדידה ולכימות על ציר הזמן. מה המשמעות של המשפט הזה? המשמעות היא שאנו צריכים להיות מסוגלים למדוד: כמה מאמץ נצטרך להפיק, ולמשך כמה זמן, כדי להשיג את המטרה שאליה אנחנו חותרים.

אם לא ברורה לנו התחושה של: "אני רוצה להשיג את זה!" אין מטרה.

אם המטרה שלנו היא שנתפקד היטב, כשאנו עושים כך שהיא תפיק את המצב שבמסורות הרוחניות נקרא אקסטזה, אושר או שלום פנימי, מצב זה תלוי בפשטות בתפקוד הנכון של כל חלק שלנו. כאשר איננו נמצאים במצב זה, כאשר איננו נמצאים ב"שלום" – אני משתמש במונח המעט כללי הזה בכוונה ובשל סיבה אחת – שורה של חלקים אשר מרכיבים אותי אינם מתפקדים כפי שהיו צריכים לתפקד. יש לשמנם או להחליפם, אם זה אפשרי. האם זה אפשרי להחליף חלקים של עצמנו?

ההרגלים הם חלק מאתנו ואפשר לשנותם. אם לדוגמה אני רוצה לשפר את היעילות של גופי, אוכל לסגל לעצמי הרגל של ארוחת בוקר עם מזונות בריאים ומאוזנים אשר יעזרו לי להרגיש בכושר. אם קשה לי להירדם, אני יכול לשים את עצמי במקום רגוע לפני שאני נרדם ולהימנע מאותם הגירויים אשר מביאים אותי למצב של דריכות.

הדברים שתיארתי הם שני הרגלים שיכולים להיראות מאוד פיזיים, אך במציאות הם מערבים מאוד את המישור הרגשי. למעשה, רוב האנשים לא אוכלים בשל רעב אלא כדי להרגיע את הרגשות שלהם. כל אותן ארוחות בוקר נפלאות עם מאפים מלאים בקרם, לא משמשות את הגוף אלא את הרגשות, ומדגישות את הצורך בפיצוי".

מתוך הספר אררט דרך הנוכחות מאת פטריציו פאולטי
מומלץ להציב מטרה אחת גדולה לשנה החדשה, משהו שנוכל להתמקד בו, ואם אתם כבר מיומנים באמנות הצבת המטרות תוכלו להציב גם 3 מטרות.

אחרי שהגדרנו את תכנית הפעולה שלנו מומלץ לצמצם אותה ל-10 פעולות, ולהתמקד רק באלה שיעשו את ההבדל. אם למשל מדובר על פעולה חזרתית שנעשה בכל יום בשעה מסוימת, זו עדיין נחשבת פעולה אחת. כעת, לאחר שצמצמנו ל-10 הפעולות ההמלצה שלי היא לעזוב את זה וללכת לעשות משהו אחר, אם אתם בבית לכו לעשות פעולה פיזית כלשהי כמו לשטוף כלים, או לעשות כביסה. אם אתם בחוץ עשו הליכה קצרה. למוח שלנו יש יכולת מופלאה, הוא מעבד את הנתונים שמכניסים אליו ברמות העמוקות דווקא כשאנחנו עוסקים במשהו אחר. אצלי למשל זה קורה במקלחת או בנהיגה. גם איינשטיין מספר בהקשר הזה שאת האינטואיציות החשובות לתגליות הגדולות ביותר שלו הוא לא חווה בזמן שהיה שקוע בספרים או במספרים, אלא דווקא כשהיה במצב של בטלה לכאורה, של רוגע עמוק, כשהוא ניגן בכינור או שט בסירה, או כשהוא סתם הילך לו להנאתו על שפת האגם. לכן, בשלב הזה עיזבו למשך זמן מסוים את המטרה שלכם ולכו לעשות משהו אחר. אחר כך חזרו וקראו שוב את מה שכתבתם. אם יש משהו שאתם רוצים לשנות או לשפר בקריאה החוזרת של המטרה, הלמה והפעולות, ההמלצה היא לעשות זאת על גבי דף חדש. אתם יכולים לחזור על התהליך הזה של השבחת המטרה שלכם אפילו כמה פעמים עד שתרגישו מרוצים.

התמדה, או מה אם גם אני מאלה שמחר יתחילו דיאטה

כולנו מכירים את זה, הצבתם את המטרה, קבעתם תכנית פעולה ויצאתם לדרך נרגשים. אבל אז בתוך היומיום קל לשכוח את המטרה, מה עושים? מערכים מחייבים. הדבר החכם ביותר שאתם יכולים לעשות הוא ליצור לעצמכם מערכים תומכים, כאלה שיעזרו לכם, שלא לומר יאלצו אתכם, להתקדם בכיוון היעד שלכם. אם אני רוצה להיכנס לכושר או להרזות מערך תומך יכול להיות להירשם לחדר כושר (עדיף אפילו אחד יקר, כזה שיכאב לי בכיס בכל פעם שלא אנצל את המינוי) או לקבוע עם חבר לרוץ או לעשות הליכה פעם בשבוע. מערך תומך הוא כל אותם האנשים והדברים החיצוניים שיכולים להזכיר לנו את המטרה ולעזור להשיגה.

זהו להפעם, שתהיה שנה נפלאה, שנה של הגשמת היעדים הכי שאפתניים והכי פרועים, ומה שלא תעשו, אל תיכנעו לבינוניות, זה סתם משעמם.

אם בא לכם לשתף, נשמח לשמוע איך אתם מתכוננים לשנה החדשה.

תרגילים נוספים לשנה החדשה תוכלו למצוא באררט דרך הנוכחות ובספר OMM דקה אחת של מדיטציה.

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *