שער חינוך והורות

בְּעֵת וּנְשָׁמָה אַחַת נְטוּעִים כֻּלָּנוּ בִּתִּי רוֹקֶדֶת מִתּוֹךְ חֲלוֹם נֵר דּוֹלֵק אֶל חֵיק הַלַּיְלָה הָאָרֶץ הִיא מַלְאָךְ הַמַּיִם חַיִּים הַבֹּקֶר, כָּל שֶׁנּוֹתַר מֻתָּר לַיֹּפִי   ״בת עין הרקיע״ מגיש לקוראיו שירת הלל אישית ואוניברסלית בעת ובעונה אחת. שירה זו צומחת במקביל לראשית ההורות של המשורר. התבוננותו בבת זוגו במהלך הריונה והפיכתה לאם, כמו גם הפרידה מאביו במהלך חודשי גסיסתו, סוחפת אותו אל תוך התבוננות אוהבת בהם ובבריאה כולה. מבעד להתבוננות זו, עולה מתוכו קול נשי, רוחני ומיתי. זו שירה עם תווים של קדושה, שירת רוח גבוהה ששורשיה נטועים בגשמי, בגוף ובאדמה.