אפשר לתמצת את כל משמעות החיים ללאהוב את עצמנו | צילום: פטה נוביקי באתר unsplash

המנון לחיים – רוברטו בניני

רוברטו בניני, שאתם בטח מכירים מהסרט החיים יפים, מספר לנו בדרכו החיה והתיאטרלית על משמעות החיים, על למה לחיות, על מהו הדבר הכי חשוב שעלינו לעשות היום והיכן נמצא האושר של כל אחד ואחת מאיתנו.

אפשר לתמצת את כל מה שיש לי להגיד לכם במילים: לאהוב את עצמנו.

אבל יש משהו שצריך לומר – הזמן עובר… והבעיה הבסיסית של האנושות, מזה אלפיים שנה, נותרה זהה: לאהוב את עצמנו. אלא שעכשיו זה נעשה יותר דחוף, הרבה יותר דחוף. וכשאנחנו שומעים שוב ושוב היום שעלינו לאהוב אחד את השני אנחנו יודעים שכבר לא נותר לנו הרבה זמן, ועלינו להזדרז.

בואו נזדרז לאהוב. אנחנו תמיד אוהבים מעט מדי ומאוחר מדי. בואו נזדרז לאהוב כי כשתגיע השקיעה של החיים שלנו אנחנו נשפט על פי האהבה. כי לא קיימת אהבה מבוזבזת. ומשום שאין רגש גדול יותר מאשר כשאנחנו מאוהבים, כשהחיים שלנו תלויים לגמרי במישהו אחר, כשאנחנו לא מספיקים לעצמנו. ומכיוון שכל הדברים, אבל גם הדברים הדוממים כמו ההרים, הים, הכבישים, השמיים, הרוח, הכוכבים, הערים, הנהרות, האבנים, הבניינים… כל הדברים הללו, שהם כשלעצמם ריקים וחסרי רגש, פתאום, כשאנחנו מסתכלים עליהם, הופכים להיות טעונים במשמעות אנושית, והם מרתקים אותנו ומרגשים אותנו. למה? מפני שהם מכילים רגש של אהבה. אפילו הדברים הדוממים. מפני שהציפוי של כל הבריאה הוא אהבה. ומפני שהאהבה מחוברת למה שמעניק משמעות לכל הדברים: האושר.

כן, האושר. ובנוגע לאושר, חפשו אותו, חפשו את האושר. חפשו אותו בכל יום, ללא הפסקה. ויותר מכך, התחילו לחפש את האושר ממש עכשיו, ברגע הזה. כי הוא נמצא שם. הוא ברשותכם. יש לנו אותו כי נתנו אותו לכל אחד מאיתנו. נתנו לנו אותו במתנה כשהיינו קטנים. וזו הייתה מתנה כל כך יפה עד שהסתרנו אותה, כמו שהכלבים מסתירים את העצמות שהם מקבלים. ורבים מאיתנו הסתירו אותו כל כך טוב שהם לא זוכרים איפה הם שמו אותו. אבל הוא נמצא שם. הוא ברשותנו. חפשו אותו בכל הארונות, בכל המדפים ובכל התאים של הנפש שלכם. זרקו הכל באוויר, את המגירות, את השידות שיש לכם בפנים, ותראו שהוא שם. האושר נמצא שם! תנסו להפתיע את עצמכם או להסתובב בפתאומיות, ואולי תמצאו אותו. כי הוא נמצא שם.

אנחנו צריכים תמיד לחשוב על האושר. וגם אם לפעמים הוא שוכח מאיתנו, אנחנו אף פעם לא צריכים לשכוח ממנו. עד ליום האחרון של חיינו. ואנחנו גם לא צריכים לפחד מהמוות. זה הרי יותר מסוכן להיוולד מאשר למות. לא צריך לפחד למות, לעומת זאת צריך לפחד מלא להתחיל אף פעם לחיות באמת. קִפצו עכשיו אל תוך החיים, ממש כאן. כי אם לא תמצאו שום דבר עכשיו, לא תמצא אותו אף פעם. הנצח נמצא כאן. עלינו לומר כן לחיים! עלינו לומר כן כל כך מלא לחיים, עד שהוא יהיה מסוגל לגדוע את כל הלא.
בסופו של דבר אנחנו מבינים שלא הבנו כלום, ושאנחנו אף פעם לא מבינים, אנחנו רק מבינים שיש תעלומה גדולה שעלינו לקבל כפי שהיא.

הדבר הכי מדהים בעולם הוא שהחיים שממשיכים ואף אחד לא מבין איך זה קורה. איך הם מצליחים בכך? איך הם מצליחים להתנגד לקשיים? איך הם מצליחים להימשך כל כך הרבה זמן? גם זאת תעלומה שאף אחד מעולם לא הבין, כי החיים הם הרבה יותר ממה שאנחנו מסוגלים להבין, ולכן הם ממשיכים למרות הכל. אם החיים היו רק מה שאנחנו מבינים, הם היו מסתיימים לפני הרבה מאוד זמן, ואנחנו מרגישים את זה… אנחנו מרגישים שבכל רגע יכול לקרות לנו משהו אינסופי. אז לכל אחד מאיתנו נותר רק דבר אחד לעשות: להשתחוות בפני החיים.

 

ולמי מכם שמבין איטלקית, הנה המקור בביצוע המדהים ומלא החיים של רוברטו בניני כמו שרק הוא יודע:

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *