מהי באמת המודעות העצמית?
בכל מקום שבו אהיה – בין אם בפרלמנט האירופי ובין אם בשידור לייב בפייסבוק – אני תמיד חוזר ואומר עד כמה חשוב שאנחנו בני האדם, המין העליון על פני כוכב הלכת הזה, נבין את התפקיד שיש לנו בעולם. מה שבאמת מבדיל את המין האנושי הוא היכולת לעשות 'פרפיגורציה', לדמות מראש את העתיד שלנו, כלומר לעצב אותו מראש במחשבה שלנו, וכך ליצור אותו במציאות.
זאת הסיבה שברגע הנוכחי, שהוא רגע של קושי יוצא דופן, אל לנו להיסחף על ידי האירועים החיצוניים, במקום זאת עלינו לנסות לרכב עליהם כמו על סוס מהיר שמסוגל לשאת אותנו להיכן שאנחנו רוצים. כדי לעשות זאת עלינו לחזק את המודעות העצמית שלנו. הרגע ההיסטורי הנוכחי המיוחד הזה נותן לנו הזדמנות לדבר לעצמנו בבהירות, כשאנו אומרים לעצמנו מה באמת חשוב עבורנו ומה אנחנו רוצים באמת.
אני יודע שאנשים רבים חווים קושי להתמודד עם השאלות האלה, אפילו עד עד כדי תחושה של פחד, שיתוק וחוסר יכולת לנוע, ושלכן הם נמנעים מלהתמודד איתן. יחד עם זאת, חוסר תנועה לא מאפשר לנו לחיות את החיים שלשמם נולדנו, אלה שאנחנו ראויים להם באמת, אלה שאנחנו יכולים לגלם בכל יום ויום שלנו, כשאנחנו השחקנים הראשיים בהם. אם כן, זוהי ההזדמנות להפוך לשחקנים הראשיים של העתיד שלנו ולהתחיל לכתוב אותו כפי שהיינו רוצים שהוא יהיה. כדי לעשות זאת, עלינו לפתח מודעות לעצמנו.
בואו נראה כעת את חמשת המרכיבים של המודעות:
1. להישאר עם עצמנו
המרכיב הראשון הוא היכולת להתגבר על הפחד ולהישאר עם עצמנו, כלומר עם אותן שאלות קיומיות שיכולות לשנות את הסיפור שלנו, שאלות כמו:
- מה באמת חשוב עבורי?
- מה אני רוצה באמת?
- איך אני ארגיש כשאשיג את מה שאני רוצה?
- מה ישתנה בסיפור שלי?
- מי ישמח מכך?
כדי לענות אפילו רק על השאלה הראשונה, עליי להיכנס קודם לעולם הפנימי של הדיאלוג המודע שלי, ולאחר שסקרתי את סיפור העבר שלי, לומר לעצמי מה היו הרגעים שבהם הרגשתי מה אני רוצה להיות באמת. האומנות של ההדגשה היא זאת שמאפשרת לנו לזהות את היתרון ברגע שאנו משיגים אותו: אם לא הדגשנו לעצמנו בעבר את ההצלחה שלנו בכך שהכרזנו עליה, גם כאשר נגיע אליה לא נשים לב לכך. לכן, הצעד הראשון הוא: אני נשאר עם עצמי בלי לברוח ואני חווה מחדש את הרגעים בסיפור שלי שבהם הרגשתי מנצח, שבהם הרגשתי את מה שהייתי רוצה להביא לידי ביטוי בכל יום עבור עצמי ועבור העולם שסביבי, כלומר את אותו 'עצמי טוב יותר ממני' שנותן משמעות ליומיום שלי.
2. לנהל את הרגשות
כשאני נשאר עם עצמי ועם השאלה 'מה באמת חשוב עבורי?', אני מגלה מה אני רוצה באמת – אני רוצה להיות זה ששולט בחיים שלי. וכדי לעשות זאת עליי להיות לגמרי אדון לעצמי, כלומר עליי ללמוד לפגוש את הרגשות השליליים – כמו חוסר הסובלנות, האלימות והבושה – שבמצבים מסוימים תופסים אותי יותר ויותר בכוח, ולעצור אותם מייד, כשאני מזיז את עצמי לאותו המקום הפנימי שבו הם לא מקבלים תזונה, ולכן אין באפשרותם לגדול ולהתחזק.
3. לכוון את עצמנו
כשהכול ייפתח מחדש ויחזור להיות מה שאנחנו מדמיינים שהוא מצב נורמלי, נצטרך להיות בעלי מוטיבציה חזקה, מוכנים לאינטראקציה דינמית, גמישה, חיה ומעל לכל – מכוּונת. כדי לכוון את עצמנו ולהחדיר בעצמנו מוטיבציה, עלינו להישאר עם ה'למה' האמיתי שלנו, עם הסיבה האמיתית שמניעה אותנו לעשות את הדברים, כולל את הדברים שעלינו לעשות בשל התפקיד והאחריות שלנו.
4. להבין את מערכת היחסים
עלינו להבין שהאושר שלנו הוא מערכת יחסים, שהיכולת שלנו היא מערכת יחסים, שכל החיים שלנו הם מערכת יחסים. ההבנה הזאת תאפשר לנו לעשות האצלת סמכויות לאחרים (באופן חלקי), כך שהם יוכלו להשלים חלק מהתשובה שאנחנו נותנים לחיים, תשובה במובן של אחריות (באנגלית המילה Responsibility מכילה בתוכה את היכולת לתת תשובה), שכן הם אף פעם לא יהיו מלאים אם לא נאפשר לאחרים לקחת בהם חלק. העולם מורכב מהזדמנויות ומקשיים: בדיוק כמו שהתכוננו לקושי ברגע של השפע, כאשר הקושי מגיע אלינו, עלינו לבקר לעיתים קרובות במימד של התקווה. רק התקווה הבטוחה תוכל לאפשר לנו להסתכל אל מֵעבר, אל עבר העתיד שאנחנו כבר מנסחים בדמיון שלנו, תודות ליכולת הייחודית שיש לנו להשתמש במחשבה המופשטת שלנו. זה יאפשר לנו להפריד את עצמנו מהמרחב ומהזמן ולהקרין את עצמנו קדימה לעתיד, כשאנחנו מצהירים מראש שנהיה אותו 'עצמי הטוב יותר מאיתנו' שאנחנו לומדים לבקר לעיתים יותר קרובות.
5. לפתח כישורים חברתיים
האחרים, שגיליתי שהם חשובים מאי פעם, יוכלו להיות הצוות שלי, הם אלה שיעניקו חיים לכתיבה מחדש של הסיפור שלי.
ולסיום, אלה הן חמש התכונות של המודעות העצמית הן:
- להישאר עם עצמנו ועם השאלות הקיומיות
- לנהל את הרגשות
- לכוון את עצמנו ולהניע את עצמנו
- להבין את מערכת היחסים
- לפתח כישורים חברתיים
יש לנו עתיד, בפשטות בגלל שאנחנו מהווים את העתיד הזה, אנחנו אלה שיכולים לחשוב עליו, אנחנו אלה שיכולים להזין אותו, ואנחנו אלה שיכולים לגרום לו לגדול. אנחנו אלה שיכולים לגלם אותו בכך שנפרט אותו וניתן לו עומק ונהפוך אותו למציאות.
לסיום, אני רוצה להודות לכל מי מכם שברגע הזה של ההיסטוריה שלנו מנסים להיות מודעים לעצמם ואני רוצה להגיד לכם: בואו נתעקש על זה!
הוספת תגובה