רפואת צמחים קרובה יותר לטבע, פועלת באופן מסונכרן יותר עם גופנו, בעלת סיכויים פחותים יותר לתופעות לוואי שונות ועל הדרך מזינה את הגוף בחומרים שלהם הוא זקוק.

מארץ תצמח: על רפואת צמחי מרפא

כבר לפני 3,000 שנה עקבו בני האדם אחר הנעשה בטבע, ובדקו כיצד משתמשים בעלי החיים בצמחים ומתעלים לטובתם את יתרונותיהם השונים. כיום רפואת הצמחים משלבת ידע מסורתי וניסיון מתועד של אלפי שנות היסטוריה ומהווה תזכורת לעובדה הכה-פשוטה שבסופו של דבר גם אנחנו חלק מהטבע.

“לכל אדם באשר הוא שמור ריפוי אצל האלוהים”.

דור אלה גבע, “אסופה”

תגידו, יצא לכם פעם לחשוב על העובדה הכה-פשוטה, ועם זאת הכה-נשכחת, שגם אנחנו חלק מהטבע? או שאפשר לומר – אנחנו הטבע.

לרוב נתפס אצלנו הטבע כמקום ש”יוצאים אליו” – ליער, לים, למדבר… וזה כמובן נכון, רק שחשוב לזכור שהכול כאן הוא בעצם טבע, גם אנחנו שגרים בקומה השנייה בבניין, גם המחשב שבו אני כותבת את השורות האלה וגם הרכב שבו אנחנו נוסעים. גם אנחנו חלק ממנו, וככאלה, משפיעים עליו ומושפעים ממנו.

והעולם – כמו הגוף שלנו, מלא ביצורים החיים זה לצד זה בהרמוניה, עם מערכות שונות שפועלות זו לצד זו ומגיבות זו לזו, חלק אינטגרלי במארג אינסופי שפועם בהרמוניה מופלאה.

האינטליגנציה האורגנית של הטבע

ועם זאת, יש שיגידו בצדק, שיש חומרים קרובים יותר אל הטבע ויש שיותר רחוקים ממנו. אפשר לראות את ההבדלים בין החומרים בתהליך שעובר כל חומר בעת הטמנתו כפסולת: הפלסטיק לדוגמא, חומר שעבר תהליך כימי עד להפיכתו למה שהוא, דורש לפי ההערכות כאלף שנים עד להתפרקות מלאה. חולצת כותנה, לעומת זאת, אם נטמין אותה  באדמה, תתפרק לאחר מספר חודשים ותחזור להיות חלק מתרכובות הבסיס המצויות בטבע. זוהי אחת מהדוגמאות לסנכרון האורגני שמתקיים בין חלקים שונים בטבע.

הפיתוחים האנושיים, ובכללם התרופות הקונבנציונליות, אינם יכולים לחקות את מה שנוצר בטבע בעצמו, בחוכמתו האינסופית, ובמילה “אינסופית” אני מתכוונת לפוטנציאל ההתפתחות הבלתי נגמר, שבא לידי ביטוי בלמידה מתמדת, ביצירת התאמות בלתי פוסקת ובכל מה שמאפשר ליצור חי להמשיך את חייו על פני האדמה.

התרופה הקונבנציונלית לרוב פועלת על בסיס הרכב כימי, מה שגורם לשינוי מלאכותי במצבו של האדם,  והיא מבוססת פעמים רבות על דרך פעולה שטחית מאוד המכוונת להעלמת התסמינים בלבד. רפואת צמחים קרובה יותר לטבע, פועלת באופן מסונכרן יותר עם גופנו, בעלת סיכויים פחותים יותר לתופעות לוואי שונות ועל הדרך מזינה את הגוף בחומרים שלהם הוא זקוק. הצמחים, כיצורים חיים בעצמם, לומדים את הסביבה שלהם ומגיבים אליה בהתאם.

הצמחים, כיצורים חיים בעצמם, לומדים את הסביבה שלהם ומגיבים אליה בהתאם.

למשל, צמחי תבלין ומרפא שגדלים באזורים הקרובים יותר לקו המשווה, הם בעלי תכונות אנטי-דלקתיות, הודות לסביבה החמה שמועדת להתפתחות של חיידקים שונים, וגרמה להם לפתח מנגנוני הגנה של תרכובות אנטי-בקטריאליות, המונעות אפשרות של זיהום חיידקי בצמח.

צמחים אחרים פיתחו מנגנוני הגנה מפני קרינת השמש באמצעות פיגמנטים מגוונים שמעניקים להם את הצבע המהווה נוגד חמצון עוצמתי, כמו הליקופן שמצוי בעגבניות, הקרטנואידים בגזר ובבטטה, האנתוציאנינים בסלק ועוד.

אז מאיפה הכול התחיל?

לפי גילויים אנתרופולוגיים, טיפול בצמחי מרפא התפתח כבר בימי קדם, והיה נפוץ בין השאר באזור מסופוטמיה (האזור שבין נהרות הפרת והחידקל – בשטחי עיראק, כורדיסטן וקצת משטח סוריה), מצרים העתיקה, אגן הים התיכון ואיי יוון, סין ועוד.

בתנ”ך מוזכרים הצמחים “מור ולבונה” שלפי ממצאים ארכיאולוגיים שימשו לצרכים רפואיים ופולחניים באזור כנען ומצרים. בסין היה (ועדיין) נפוץ השימוש במינים של ג’ינסנג בתור צמחי מרפא להרגעה, ביוון היה נפוץ השימוש בצמח המליסה לטיפול בזיהומים והצמח “שוש קירח” (ליקוריץ’) היה בשימוש כבר בזמנים קדומים מאוד באזור ארץ ישראל, המזרח התיכון והודו, בתור צמח בעל סגולות רפואיות במקרים של חולשה, שיעול וברונכיטיס.

המונח “תרופת סבתא” נוצר בעקבות העובדה שאת הידע העתיק הזה נשא בדרך כלל הדור הבוגר בחברה האנושית, בהיעדר אמצעים מתאימים לתיעוד. היום כבר ניתן בלחיצת מקלדת להפוך ל”סבתא” ולמצוא מזור צמחי לכל מחלה…

מיצוי ואופני שימוש

לאורך השנים התפתחו מסורות שונות של מיצוי רכיביו של הצמח על מנת לעשות בהם שימוש. חלק מהצמחים נאכלו כפי שהם, חלקם נטחנו או נכתשו לאבקה, חלקם נחלטו במים רותחים כתה (בעיקר צמחים עליים) או הושרו באלכוהול, ובתרבויות מסוימות בהודו נהגו להשרות את הצמחים בחלב חם.

האופנים שבהם ניתן כיום ליהנות מרכיבים של צמחי המרפא מגוונים: החל מקפסולות לבליעה, דרך שמנים ושמנים אתריים (למריחה או לנטילה פנימית), עלי צמח מיובשים לחליטה, משחות טיפוליות שונות ווריאציות נוספות.

לאורך השנים התפתחו מסורות שונות של מיצוי רכיביו של הצמח על מנת לעשות בהם שימוש רפואי. | בתמונה: שמן אורגנו

צמחי מרפא ארצישראליים לחורף

כן, גם ארצנו הקטנטונת התברכה בסוגים שונים של צמחים, ירקות ופירות ייחודיים לאזור שלנו, ולא רק משבעת המינים. הנה רשימה של חמישה צמחי מרפא שגדלים אצלנו, שבנוסף לכול גם מסייעים לשמירה על הבריאות בחודשי החורף ובמניעה של וירוסים ומחלות חורף שונות:

  1. סרפד
    בתור ילדה אני זוכרת אותו כצמח מעיק – היינו משחקים תופסת בשדה שבמושב של סבא וסבתא שלי, והייתי צריכה להיזהר שלא לגעת בטעות בעלי הסרפד תוך כדי הריצה… דווקא הסרפד המצוי כל כך אצלנו מהווה מקור מצוין לברזל בכמות גבוהה וכן לויטמין C החיוני לפעולת מערכת החיסון.
    הסרפד ידוע כמסייע מאוד למצבים של דלקות שתן, אנמיה וחולשה כללית, ובעל תכונות חזקות של ניקוי כללי של הגוף מרעלים ודלקות.

  2. לענה דרקונית (טרגון)
    עשב נפוץ מאוד באירופה ובאזורים נרחבים באסיה, וגם בישראל. הארומה של הצמח היא אניסית ודומיננטית מאוד. הטרגון משמש כצמח תבלין במטבחים רבים.
    הטרגון מכיל מינרלים חיוניים כגון אשלגן, סידן, אבץ ומגנזיום, ובעל רכיבים נוגדי חמצון חשובים. הטרגון ידוע כמשפר ספיגה במערכת העיכול, וכן מטפל היטב בבעיות שונות במערכת זו. יש מי שקושרים לטרגון גם תכונות מרגיעות ומפחיתות לחץ.

  3. סמבוק שחור
    מסייע מאוד במצבים של הצטננות, שפעת ומחלות ויראליות, מחסל זיהומים במערכת הנשימה. הצמח מהווה ‘תרופת חורף’ מובהקת, ומשווק בין השאר גם כקפסולות ברשתות הפארם. בארץ השיח נפוץ בעיקר באזור הגולן והגליל והוא פורח בתחילת הקיץ. הסמבוק השחור ידוע כחלק מקבוצת צמחי מרפא לסוכרת מסוג 1, בשל פעילותו האנטי-סוכרתית.

  4. גרגר הנחלים
    צמח נפוץ בארץ וגדל באזורי אגמים ונחלים. בגרגר ישנם ויטמינים ומינרלים בשפע, והוא יעיל מאוד במקרים של מחסור בויטמין C וכן במצבים של ליחה והצטננות. הצמח ידוע במיוחד גם בתכונותיו המאזנות את מערכת העיכול ובהמרצת הדם. מומלץ במיוחד בשימוש טרי וניתן גם להוסיפו לסלטים ולמנות שונות.

לסיכום

“הקדים רפואה למכה” הוא משפט שנאמר במקורות היהודיים. בעיניי הוא ממחיש היטב את תכונתה המופלאה של הבריאה, במזור שהוטבע בה ליצורים החיים בתוכה ובמשיכה להיברא ולהתפתח כל הזמן, בריפוי ששמור לכולנו אצל האלוהים.

סלט חורפי בריא ועשיר.

מתכון לסלט חורפי ירוק ובריא

אז אם הגעתם עד לכאן – זכיתם בבונוס: מתכון לסלט גרגר הנחלים, יחד עם תפוז ועירית לטעם מפתיע ורוטב עשיר. הסלט יכול לשמש כתרופת סבתא למקרי הצטננות וסימפטומים שונים של התקררות, ועשיר בויטמין C לחיזוק המערכת החיסונית. מומלץ למלא את המקרר מידי פעם בעלי גרגר נחלים טריים גם כתוספת מרעננת ובריאה לסלטים.

המצרכים:

  • ‏2 וחצי כוסות עלי גרגר הנחלים‏
  • ‏3 גבעולי סלרי‏
  • ‏‏3 תפוזים
  • מלפפון ‏
  • 3/4 כוס עירית קצוצה

לרוטב:

  • רבע כוס שמן זית
  • רבע כוס מיץ לימון
  • ‏2 כפיות קליפת תפוז מגוררת‏
  • ‏1 כפית חרדל‏
  • ‏1 כף דבש‏
  • פלפל שחור טחון לפי הטעם

אופן ההכנה:

  • חותכים את גבעולי גרגר הנחלים ומשליכים. את מה שנותר שוטפים היטב ומסננים.
  • חותכים את הסלרי לטבעות קטנות ואת המלפפון לפרוסות.
  • מסירים את הקליפות מהתפוז ושומרים בצד. את פלחי התפוז מקלפים מהקרום ומותירים רק את הפרי. חותכים כל פלח לפרוסות.
  • מערבבים יחד את מרכיבי הסלט המוכנים, מוסיפים את העירית הקצוצה ועוברים להכנת הרוטב.
  • הכנת הרוטב: מגרדים את קליפות התפוז עד לכמות הרצויה.
  • מאחדים יחד את כל מרכיבי הרוטב בקערה ומערבבים היטב.
  • להגשה: מזלפים בנדיבות מהרוטב על הסלט המוכן. אפשר לקשט באגוזים.

שיהיה חורף בריא!

יומן מדיטציה

יומן מדיטציה

יצחק נבון

שיר עירום

שיר עירום

לָלָה

הדיוואן - ג'לאל א-דין רומי

הדיוואן

ג׳לאל א-דין רומי

קשת אנטרופוסופית מעץ

קשת אנתרופוסופית לילדים

    תגובות גולשים

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *