זוגיות היא מפגש בין שני עולמות, להם רצונות ותפיסות שונים. וכך, בתוך חיים משותפים שנרקמים יחד, קורם עור וגידים סיפור חדש, או יותר נכון הרבה סיפורים שהם רצף של תודעות שמספרות פעם אחר פעם עוד ועוד.
אני זוכרת שלאחר שנישאתי, השוני ביני לבין בן זוגי התחדד. עד לנישואין התמקדנו בתחומי העניין המשותפים, בבניית הקשר, בהתאהבות. היינו בשלב בזוגיות שנקרא "ירח הדבש". לא היו לנו מחויבויות משפחתיות, כלכליות או אחרות. בפעמים שביקרתי את משפחתו היו אלה ביקורים נעימים. שמתי לב להבדלים תרבותיים אך אלה לא היו לרועץ.
לאחר הנישואין חשתי במערבולת של רגשות. הייתי מרוגשת מהחיים לצד בן הזוג שבחרתי ואהבתי, ובמקביל נאלצתי לקבל על עצמי מחויבויות משפחתיות שהקשו עליי פתאום. אני זוכרת עד כמה המפגשים עם משפחתו של בן זוגי השאירו אותי אומללה. נחשפתי להתנהלות משפחתית שלא ראיתי עד כה, למנהגים ולהשקפות חברתיות שתסכלו אותי, ולביקורת ושיפוטיות. אני גדלתי במשפחה ישראלית בעוד שבן זוגי נולד בארה"ב ועלה לארץ לקראת גיל ההתבגרות. פתאום כל מה שנחשב עד אותו הרגע לשונה ומיוחד, הפך למלחמת תרבות ואגו. זכורה לי שיחה עם חמותי שבה היא מסבירה לי שחילוקי הדעות ביננו נובעים בשל היותי מ"המזרח" ואילו היא מ"המערב".
באותו זמן, לפני יותר מ-20 שנים, לא היו לי כלים רוחניים לצערי, ולכן כל מה שידעתי לעשות הוא להשיב מלחמה שערה. וכידוע, במלחמה אין מנצחים.
במשך השנים היקום שלח לי מורים רוחניים שהיו עבורי שליחים לצמיחה רוחנית. התהליכים הללו מילאו אותי באושר גדול, אך גם עימתו אותי עם רגשות כואבים וקשים. בכל מאודי ניסיתי להסיר את הכעס והחסמים שהתגלעו ביני לבין המשפחה של בן זוגי, אך גם אם היו תקופות שהוטב, המצב חזר לסורו כעבור תקופת רגיעה קצרה.
מיותר לציין כי הדבר השפיע על המשפחה שהקמנו יחד, שהרי לא באמת יכולנו לצפות שהזוגיות שלנו וילדינו לא יהיו מושפעים מהקרע שנוצר ביני לבין המשפחה של בן זוגי.
כשהתחלתי ללמוד בודהיזם, תהליך ההתבוננות שלי במציאות איפשר לי לפתוח את הלב, שלב אחר שלב.
בהתחלה הייתי כ"שומעת חופשית". בשנים הראשונות נכחתי בשיעורים והאזנתי. הדברים נעמו לאזניי והרגשתי שזהו כיוון נכון עבורי, אך עדיין לא יישמתי עקרונות רוחניים בחיי היומיום שלי. היה לי קשה בשלב זה להיפרד ממצבי תודעה עכורים כמו כעס או טינה. יחד עם זאת, דברים מסוימים נטמעו בתודעתי. ולאחר כמה שנים של הקשבה פסיבית, הרגשתי נוח להתחיל ליישם. כאן התחיל הלימוד המשמעותי עבורי.
פתאום חשתי באהבה עצומה שפורצת ממני כלפי הזולת. בתחילה בצעדים קטנים, ויותר מאוחר בהתרגשות אדירה. שמתי לב איך התרחשויות שבעבר היו מפעילות אותי, החלו להפעיל אותי פחות, או שכמעט שלא. שמתי לב איך ההבנה שאני חלק מרצף של חיים קודמים וחיים הבאים גורם לי לבחור בהרמוניה עם זולתי. השפה שלי החלה להשתנות ואיתה גם החשיבה. הדיוק תפס מקום חשוב בחיי.
באותה עת התחלתי להתבונן מהצד בחמותי, ממעוף הציפור. והנה לנגד עיניי ניצבת אישה מבוגרת שמנסה להתקרב בדרכה שלה, ואני מבינה שהיא עושה כמיטב יכולתה, ושהיא זו שאיפשרה לי לצמוח, מכיוון שעצם היחסים עימה הובילו אותי לחקירה פנימית ולהתבוננות. בסתר ליבי אני מודה לה על שהייתה מורה עבורי. עולות בפניי סיטואציות מהעבר, ואני נוכחת שאפשר לראות אותן גם קצת אחרת – לא ממקום פגוע וקורבני. הכתה בי ההבנה שכל מה שחמותי רצתה היה להתקרב אליי, אלינו, אבל בשל היעדר תקשורת וכלים, הדברים נראו לי כניסיון לשליטה, כתוקפנות, כביקורת. לפתע אותו סיפור נראה אחרת לחלוטין. נוצר היפוך בתפיסה שלי והתחילה להתעורר בי חמלה כלפיה.
התהליך הזה היה עוצמתי עבורי. ההקלה שחשתי והשינוי לטובה שהתחולל ביחסינו נטעו בי את הרצון לשתף את האחרים בהצלחה הזו ולהאיר גם את דרכם. לכן כבר בתהליך הכשרתי כיועצת זוגית, התוויתי את דרכי – ייעוץ שיש בו כלים רוחניים מעשיים לעבודה יומיומית בחיי הזוג.
איך יוצרים זוגיות בריאה
לשיטתה של ביירון קייטי, "העבודה" נעשית כאשר אנחנו מבצעים היפוך לאמונות שלנו, ואז מתגלה שהאמת נראית אחרת. למשל, גבר שיגיד: "מאז שנולדו הילדים היא כבר לא אישתי", יוכל להשתמש בהיפוך ולומר: "מאז שנולדו הילדים היא תמיד אישתי", ולמצוא להיגד זה שלוש דוגמאות ממשיות מהחיים המשותפים. סביר להניח שאם הוא יעמיק, הוא ימצא אפילו יותר משלוש דוגמאות. ופתאום הסיפור שסיפר לעצמו ייראה אחרת לחלוטין.
חשוב לציין שעלינו לרצות לראות את הסיפור אחרת. לעיתים קרובות קל לנו להישאר דווקא במקום המתקרבן והאומלל שמשרת את יחסי האיבה והריחוק. לפעמים קל יותר להתבצר בעמדה כזאת מאשר לפתוח את הלב ולראות קצת אחרת.
ה״היפוך״ הזה שעליו מדברת ביירון קייטי מאפשר לנו לראות את המציאות אחרת. היכולת לראות את המציאות בצורה חדשה ואחרת באה לידי ביטוי גם בתורות אחרות. מושג חשוב בבודהיזם הוא הריקות (Emptiness). לפיו המציאות היא אשליה בלבד. אנו יוצקים את התוכן על פי התפיסה שלנו של נדברים. לפיכך – השתתפות בטיול מהנה מתרחשת בשל ההנאה שקיימת בנו. באותה מידה, מי שלא חווה הנאה בתוכו יחווה את הטיול בצורה אחרת. עבורו יכול להיות שהטיול יהיה משעמם, קשה או חסר טעם. התפיסה הזאת באה לידי ביטוי במסורות דתיות ורוחניות שונות. המיסטיקן הסופי ג'לאל א-דין רומי מתאר את הריקות כהד החוזר מן ההר ומשקף לנו את עצמנו:
"בהגיעך אל ההר דבר במתיקות
מתוך הספר ריקוד האהבה לאלוהים מאת ג'לאל א-דין רומי
למה אתה נוער כחמור?
השמים התכולים מחזירים נאמנה
את קול מתיקות גרונך".
בזוגיות, מעניין לראות מה מוחזר אלינו מבני הזוג שלנו. הם יהיו הראשונים שיעידו אם נערנו כחמור או שרנו כזמיר. הקפדה על מידות טובות בזוגיות כמו למשל שיח מכבד, נאמנות וחברות, תהפוך אותן לאבני יסוד בזוגיות, כך שגם בעת ויכוח או ריב, ההד שיוחזר מן ההר יהיה מכבד.
זכיתי לטפל בקרן ומיכה (שמות בדויים). עבור מיכה הנישואין עם קרן היו פרק ב', ונולדו להם שני ילדים משותפים. קרן הרגישה תסכול עמוק מכך שמיכה לא מתקשר במהלך היום לשאול לשלומה ולשלום הילדים. היא הרגישה שמיכה לא דואג לה, וגם כשהיא יוצאת עם חברות הוא מתנגד ולא מפרגן. כששאלתי אותם על סדר היום שלהם, התברר שקרן לא אוכלת ארוחות מסודרות בגלל שכל מעייניה נתונים לילדים, והתברר גם שבפעמים היחידות שבהן היא נפגשה עם חברות, היא הרגישה ייסורי מצפון על כך. בחנתי יחד עם קרן את הרגשות האלה לעומק, רגשות שיש בהן הזנחה עצמית, אשמה וחוסר אהבה עצמית. נראה שבן הזוג שלה הוא בבואה לחוסר האיכפתיות שלה כלפי עצמה. שהרי, הגישה הזאת נמצאת בשפה הפנימית שלה. לאחר עבודה עם קרן ומיכה ושיח כנה, קרן למדה להתייחס לעצמה ביתר אהבה, וזה עודד גם את מיכה לגלות יותר אהבה כלפי אשתו וילדיו. הדוגמא של מיכה וקרן ממחישה לנו עד כמה "הסיפור" של חיינו נגזר מהמצב התודעתי שלנו.
התירגול הרוחני מאפשר התבוננות רחבה יותר במציאות, מעבר ל״סיפור״ של חיינו. הדבר בא לידי ביטוי בפסיכולוגיה הבודהיסטית. ג'ק קורנפילד, פסיכולוג מערבי ונזיר בודהיסטי, מנגיש למערב את עקרונות הפסיכולוגיה הבודהיסטית. קורנפילד שם דגש על היכולת להיות קשובים ולהתבונן מבלי להיות לכודים בחוויה עצמה. כלומר עצם ההפרדה ביננו לבין החוויה מביאה עימה שחרור המאפשר התבוננות "נקייה". התבוננות זו מתאפשרת כאשר יש הפרדה בין המתרחש לבין ה״סיפור״ אותו אנו מספרים לעצמנו על מה שמתרחש.
סיפור על זוגיות במשבר
נעמה ורן (שמות בדויים) הגיעו לטיפול בקליניקה לאחר 25 שנות נישואין. בשנים האחרונות נעמה הייתה עסוקה בהקמת עסק שהתנהל מהבית בנוסף לעבודתה כשכירה, דבר שגרם לחיכוכים רבים ביניהם. רן הרגיש שכל מעייניה של נעמה מוקדשים לעסק, ונעמה הרגישה שרן לא מפרגן לה על ההתפתחות המקצועית שלה. העיסוק המקצועי החדש של נעמה התגלע כמוקד הריב ביניהם.
לאחר תהליך בקליניקה של התבוננות פנימית אישית וזוגית אותו עברו נעמה ורן, ושל יצירת מובחנות בין שניהם, הם נוכחו לדעת שהעסק אינו באמת מה שמהווה חיץ ביניהם. העסק הוא מעין "סיפור כיסוי", כשבפועל הריחוק ביניהם הוא מה שתסכל את שניהם. נעמה מצאה את עצמה מפנה את המשאבים שלה למקום שבו היא חשה מוערכת, ורן הרגיש תסכול מכך שנעמה התרחקה, והחל להאשים בכך את העסק החדש. לאחר שרן ונעמה למדו שהריחוק מתנה את היחסים שלהם, וששניהם למעשה מתגעגעים זה לזו, רן התחיל לראות עד כמה נעמה מצליחה בעסק החדש שלה, להעריך אותה ואת מאמציה, ואף לסייע לה. נעמה הבינה עד כמה היא חשובה לרן, והקפידה להקדיש זמן לזוגיות. המציאות החיצונית שלהם לא השתנתה, אבל הם עברו שינוי, וה״סיפור״ החדש שסיפרו לעצמם הוליד זוגיות שיש בה הקשבה רחבה יותר לעצמם, והאחד לשנייה. במילים אחרות, כפי שאומר ההיגד המפורסם שמיוחס לרבי נחמן מברסלב: "אתה נמצא במקום שבו נמצאות מחשבותיך. וודא שמחשבותיך נמצאות במקום שבו אתה רוצה להיות", ניתן לומר שהעתיד מושפע מההווה כפי שההווה מושפע מהעבר. למעשה, יש בידינו יכולת לבחור ויכולת לברוא את המציאות של חיינו ואת העתיד שלנו. אנחנו קוצרים את זרעי העבר וזורעים בהווה את הזרעים שינבטו בעתיד. הפעולות שאנו מבצעים בהווה, וגם המחשבות והרצונות שלנו יוצרים קארמה שאת פירותיה נראה בהמשך. זוג שיטפח יחסי אמון יהנה בהמשך מאמון, שלווה ושגשוג.
האם תוכלו לענות באותנטיות על השאלות "מה הסיפור שלכם"? האם תוכלו להביט במרחב שביניכם לבין המציאות, ולקבל נקודות מבט חדשות על ה״סיפור״ שלכם? עבודה פנימית זו עשויה להיות מייסרת מאוד, אך בסופו של דבר היא משתלמת. חיים זוגיים הם תצרף של סיפורים רבים. כאשר הזוג לומד להתבונן בהם מתוך חיבור וראייה נכוחה, מצבי תודעה עכורים יכולים להפוך למקור לצמיחה ולעוצמה. וזהו גן העדן האמיתי, אותו הנרטיב שבני הזוג יוצרים יחד.
הוספת תגובה