אנטוניו דמסיו – מה הקשר בין רגשות לקבלת החלטות

כמה פעמים קרה לכם שהייתם צריכים לקבל החלטה כלשהי ושהתחבטתם שעות, ימים ואולי אפילו שבועות בלי יכולת להחליט? ובכן, לפי אנטוניו דמסיו, חוקר מוח פורטוגלי וראש המכון לחקר המוח והיצירתיות באוניברסיטת דרום-קליפורניה (USC), הפתרון לא יבוא מטבלאות ההשוואה האינסופיות אשר מתייחסות לכל היתרונות והחסרונות, אלא מהרגש שיש לכם, כן כן, מהרגש. את עיקר מסקנותיו בנושא פרסם דמסיו בספרו Descartes’ Error: Emotion, Reason, and the Human Brain, בו הוא מספר על מטופל בשם אליוט שסבל מגידול מוחי באזור האונה המצחית (באחד החלקים שאחראים על עיבוד הרגשות – orbitofrontal cortex). לפני הניתוח להסרת הגידול אליוט היה אב למופת ועבד בתפקיד ניהולי. גם לאחר הניתוח כלפי חוץ נראה היה שהכל נורמלי לחלוטין, אפילו רמת ה-IQ שלו נותרה מעל לממוצע. אלא שאז התחילו הבעיות: אליוט פשוט לא היה מסוגל לקבל החלטות, וגם משימות פשוטות שבאופן רגיל היו לוקחות לו 10 דקות, לקחו לו שעות. הוא החל לעסוק בפרטים הלא חשובים: “באיזה עט לכתוב? הכחול או השחור?”, “איזה תחנה ברדיו לשים?”, “איפה להחנות את המכונית” וכך העביר שעות בהתעסקות בהחלטות קטנות ולא חשובות. אז מה קרה בעצם לאליוט? במפגשיו עם החוקר, אחד הדברים הראשונים שדמסיו שם לב אליו מיד היה שאליוט היה תמיד מאופק מאוד, תמיד תיאר את הדברים בצורה קרה וללא הבעת רגש. משפחתו חיזקה את הממצאים של דמסיו, גם הם מאז הניתוח חוו את אליוט כחסר רגשות.

בשלב הבא דמסיו חיבר את אליוט למכשיר שבודק את השינויים העדינים במתח העור בידיים ובזיעה (SCR), כאשר ישנה תגובה רגשית חזקה חל שינוי במתח הפנים ובלחות של העור. אז הקרינו בפניו סדרה של תמונות שאמורות לעורר רגשות (רגל קטועה, אישה ערומה, בית בוער, אקדח…), התוצאות היו ברורות: אליוט אינו חווה רגשות.

התוצאה הייתה מפתיעה, באותה התקופה חוקרי המוח האמינו שהרגשות הם בלתי-רציונליים ולכן שלאדם שלא חווה רגשות יהיה קל יותר לקבל החלטות ולא להיפך, שצריכה להיות לו שליטה מוחלטת בעצמו. המקרה של אליוט היה יריית הפתיחה שאיפשרה לדמסיו מאוחר יותר להעמיק בנושא ולהגיע למסקנה שאדם שאינו מסוגל לחוות רגשות אינו מסוגל גם להחליט. לאחר מכן דמסיו עבד עם מטופלים רבים שסבלו כולם מאותה הבעיה, לכולם היה גידול באזור זה של המוח ולכולם הייתה בעיה בקבלת החלטות. בניסוי אחר שלו (ניסוי חפיסת הקלפים) בנה דמסיו משחק שבו ישנן 4 חפיסות קלפים, 2 חפיסות “בטוחות” יותר ולכן אם המשתתף בוחר בהן הוא מרוויח מעט אך באופן עקבי, ו-2 חפיסות “מסוכנות” יותר שבהן אפשר להרוויח הרבה או להפסיד הרבה. מסתבר שרגע לפני שהמשתתף בניסוי בוחר קלף, נשלחים סימנים מהגוף בנוגע לאם הבחירה שנעשתה היא “טובה” או “רעה”, הסימנים הללו נמדדים גם הפעם באמצעות ה-SCR (ראה למעלה). הניסוי הראה שאצל אנשים כמו אליוט, אשר סובלים מכשל במערכת המסרים הרגשיים, הסימנים הם מאוד חלשים, כמעט ולא קיימים, בעוד שאצל אנשים רגילים הסימנים קיימים. הבעיה, לדבריו של דמסיו, היא שלא תמיד אנחנו ערים לסימנים האלה ושפעמים רבות אנחנו מנסים להבין באופן רציונלי “איך הדברים פועלים” ולכן אנחנו מפסידים במשחק, שמדמה בצורה טובה את “המשחק של חיים”. בניסוי הוא ממחיש שמי שקשוב יותר לסימנים הרגשיים הללו מרוויח יותר מאלו שמנסים להבין באופן רציונלי את ההגיון שמאחורי המשחק.

וידאו קצר מתוך ריאיון עם דמסיו על העבודה עם אליוט (באנגלית)

אז בפעם הבאה שקשה לנו לקבל החלטה, עלינו לזכור שההבדל נעוץ ברגש שיש לנו באותו רגע. אנחנו יכולים לשאול את עצמנו: האם אנחנו מחוברים ללמה האמיתי? (מה שמחבר אותנו גם למאמר של סיימון סינק), ההחלטה, אם כן, נמצאת ברגש והיא זאת שמעניקה את המשמעות לדברים שאנו עושים.

דמסיו מסכם את התגליות שלו על התפקיד של רגשות באדם (באנגלית)

    תגובות גולשים

  1. וואו !!!!
    זה כל כך שונה מהתפיסה הנפוצה …״שאנו בוחרים רק מתוך יחסיות מול מה שקורה בחוץ״…
    יותר נכון מראה עומק אחר של החלטה, מעט פנימה ממכניות מזוהה.

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *