מהי האתה־יוגה?
פרק מתוך הספר יוגה ובריאות
הנס הגדול ביותר עלי אדמות הוא האדם. גופו, העשוי עצמות, בשר ודם, טומן בחובו סודות, שאותם הוא מבקש לגלות מזה אלפי שנים, בחיפוש אחר פתרון לתעלומה הגדולה, לחידתו הגדולה של הספינקס. רבים ניסו לפתור את תעלומת האדם, אך מעטים הצליחו לגרום לספינקס לדבר. רק מתרגלים רוחניים נדירים, שהעמיקו בהתמדה אל תוך עצמיותם, הצליחו להבין לבסוף את הסוד הגדול ביותר שקיים: הם עצמם.
בהודו האנשים למדו את סוד נשמת האדם עוד מימי קדם ורבים הקדישו את חייהם למטרה זו על מנת לגלות מהו האדם ומה ייעודו עלי אדמות.
הם פרשו מהמולת העולם וריכזו את כל מחשבתם וכוח רצונם בשאלה אחת ויחידה: 'מי אני?'. שאיפתם חסרת המנוח, התמדתם הנחושה וכמיהתם העזה בחיפושם אחר האמת – כל אלה נשאו פרי, וראו! רוחם הוארה ופרשה בפניהם את סוד ההוויה. הם הבינו את החיים. הם חזו בסיבות העמוקות והחבויות ביותר. נפתח בפניהם השער ליציאה מהסבל אל עבר החירות, השמחה האושר הנצחיים… אותם אנשים מוארים ידעו שכל אדם יכול להגיע לכך. הם התמלאו בחמלה על האנושות הסובלת והחלו להורות לאנשים את הדרך לשחרור ולגאולה.
ישנן דרכים שונות המובילות לפסגה. רבים יעלו בדרך הנוחה, בשביל המתפתל מעלה, כי מצבם הגופני אינו מתאים לעלייה תלולה. אחרים יקצרו את הדרך ויעלו בשביל התלול. ויש גם כאלה שיבחרו בדרך הקצרה ביותר ויטפסו אפילו על קירות סלע כדי להשיג במהירות את מטרתם.
כך יכול האדם לשאוף למטרתו הפנימית הגדולה בדרכים שונות, בהתאם ליכולותיו הרוחניות והגופניות. המורים הגדולים ייסדו מספר שיטות, כדי שכל אחד יוכל להשיג את המטרה הנכספת. שיטות אלה מקצרות את הדרך ומי שמיישם אותן מגיע למטרתו ביתר קלות ובמהירות.
השם הכולל לשיטות אלו הוא יוגה.
המורים הגדולים והמאסטרים שהשיגו את מטרתם על ידי הליכה בדרך היוגה נקראים יוגים.
שיטות היוגה השונות נבדלות זו מזו אך ורק בנקודת המוצא. הן תמיד זהות במהותן ובמטרתן: ידיעה עצמית מושלמת. אולם, למטרה זו ניתן להגיע רק על ידי משמעת עצמית. מסיבה זו השיטות השונות של היוגה מלמדות אותנו קודם כל שליטה עצמית. יש שיטות יוגה שמפתחות את השליטה בתודעה, יש שמתחילות בשליטה על הרגשות ויש אחרות שמשתמשות בגוף כנקודת המוצא, הכול לפי נטייתו הטבעית של התלמיד ויכולותיו. לשיטות היוגה שמות שונים, שמתאימים לדרכים השונות. בכל אופן, מומלץ להתחיל בשיטת היוגה שנקודת המוצא שלה היא שליטה על הגוף. זוהי הדרך לבריאות מושלמת, שנקראת האתה־יוגה.
השם האתה־יוגה מצביע על האמת שבבסיס שיטת יוגה זו. גופנו מקבל חיוּת מזרמים חיוביים ושליליים, וכאשר הם מאוזנים אנו נהנים מבריאות מושלמת. בלשון הקדומה של המזרח, הזרם החיובי מכונה 'הָא', שפירושו שמש. הזרם השלילי מכונה 'תָה', שפירושו ירח. למילה 'יוגה' יש משמעות כפולה. מצד אחד היא מציינת איחוד ומצד שני עול או מרות. אם כן, האתה־יוגה פירושה ידיעה של שתי האנרגיות, החיובית של השמש והשלילית של הירח, איחודן לכדי הרמוניה ואיזון מושלם ושליטה מלאה באנרגיות, כלומר היכולת לרתום אותן למרותו של העצמי.
שיטה זו ייחודית בכך שבאמצעות המודעות היא מובילה את הגוף לשלמות, מתקנת את ליקוייו וממלאה אותו בחיוניות. האתה־יוגה מחזירה אותנו לטבע, מלמדת אותנו על הכוחות המרפאים שיש לעשבים, לעצים ולשורשים, מכירה לנו את גופנו ואת הכוחות הפעילים בו ומוליכה אותנו להרמוניה גופנית ונפשית. הגוף מגיב לתנודות הקלות ביותר של הנפש והנפש מושפעת עמוקות ממצב הגוף. האתה־יוגה משתמשת בקשר ההדדי הזה ומרפאת את הגוף והנפש גם יחד. הדרך שבה עלינו ללכת היא דרך של מודעות מלאה לגוף ולכל פעולותיו. אפילו תפקודים אוטומטיים, כמו תפקודי מערכת העצבים הסימפתטית והאיברים הפנימיים, יכולים להיות מופעלים באופן מודע ורצוני. היתרון החשוב שזה מקנה הוא בכך שניתן למנוע כל פעילות לקויה ולשחרר את הגוף ממחלות שמקורן בסיבות תפקודיות. לדוגמה, ביכולתי לשלוט בפעולת הלב שלי ולמנוע דפיקות לב חזקות או בלתי סדירות, שנגרמות מגירוי חיצוני כמו בהלה, חדשות רעות או פרץ שמחה. כך ביכולתי להגן על ליבי מפני התרחבות, ניוון שריר הלב או מחלות לב אחרות. או למשל, השליטה בהפרשה של מערכת הבלוטות מאפשרת לי לשלוט בתפקודים של כמעט כל איברי גופי, ועל ידי כך לשלוט במצבי הגופני. יוגי שפיתח את יכולותיו עד לרמה הגבוהה ביותר, שולט בגופו בצורה שלמה ומוחלטת. הוא מסוגל לכוון את פעולת ליבו, את פעולת איברי העיכול ואת פעולת כל יתר איבריו החיצוניים והפנימיים כרצונו. אינספור תיירים מארצות המערב שזכו, למרות הקשיים שבדבר, לפגוש ביוגי אמיתי במהלך ביקורם בהודו, אישרו את העובדה שיוגים בני שמונים או תשעים נראים כמו אנשים בני שלושים או ארבעים ושלפי מושגים מערביים הם חיים עד גיל מופלג למדי, מפני שהם מסוגלים לטעון את גופם באנרגיית חיים כרצונם.
אולם מטרתם של היוגים איננה סתם להאריך את משך החיים. האתה־יוגה היא לא מטרה לכשעצמה, אלא הכנה ליוגה רוחנית גבוהה יותר. כשהגוף חולה, קשה מאוד לפתח את התודעה ולהכשיר במהירות את ההכרה לרמת פעילות גבוהה יותר. מסיבה זו עלינו להכיר תחילה את הכוחות הפעילים בגופנו, כדי שנוכל להשתמש ולשלוט בהם בשלב מאוחר יותר. בשלב זה גופנו לא יהווה מכשול לעלייה למישורים מנטליים ורוחניים גבוהים יותר. יש אנשים שמסתפקים בפיתוח כוחות מאגיים, שבעזרתם הם מסוגלים לחולל את מה שמכונה 'ניסים'. אנשים אלה תקועים בחצי הדרך למטרה, ללא יכולת להתקדם. המטרה שעלינו לשאוף אליה היא אחת ויחידה: שחרור מכלא העולם הגשמי. לכן, עלינו להיזהר מבלבול בין המטרה והאמצעים. ההיכרות עם גופנו וכוחותיו הנסתרים, עד כמה שהיא חשובה, אינה אלא אמצעי להגיע למטרה. לכן אף יוגי אמיתי לעולם לא יפגין את יכולתו וידיעותיו לראווה או לצורך סיפוק סקרנות סתמית. מי שעושה זאת, אינו יוגי אמיתי. היוגי האמיתי מפגין את יכולתו אך ורק אם בדרך זו הוא יכול לעזור לאחרים.
המורה שלי, שהיה מאסטר להאתה־יוגה, מעולם לא סיפר לתלמידיו על יכולותיו. פעם הוא ישב בבקתה הקטנה שלו במעבה היער. אנחנו, תלמידיו, ישבנו בקרחת יער מול הבקתה והיינו שקועים בשיחה. לפתע הגיחה נמייה מתוך הסבך. החיה המסכנה שהייתה חצי מתה, גררה את עצמה על האדמה. כשהיא התקרבה, ראינו שהוכשה על ידי נחש. האינסטינקט דחף אותה אל בקתת המורה שלנו. בפתח הבקתה היא התפתלה במאבקה עם המוות. המאסטר הניח את ידו הימנית על החיה הקטנה ושקע בטראנס, והוא נותר כך למשך זמן מה. לפתע התנערה הנמייה, קפצה על רגליה ורצה ליער רעננה ובריאה. אז נוכחנו באילו כוחות שולט המאסטר.
לאחרונה מדע הרפואה המערבי מגלה עניין בהאתה־יוגה, ואותם יוגים שיודעים את סודות ההאתה־יוגה תורמים ידע בעל ערך רב למטרות המדעיות ולתכלית הרפואה.
האתה־יוגה מעניינת ומועילה עד כדי כך, שכדאי להכירה ולעסוק בה אפילו ברמה ההתחלתית. אפילו המאסטרים הגדולים ביותר היו חייבים להתחיל כך את דרכם, כי אי אפשר לקרוא מבלי לדעת תחילה את האלף־בית. הצעד הראשון בהאתה־יוגה מלמד אותנו את האמנות שבלהיות בריאים!
ראשית, עלינו להכיר את גופנו אבל לא בצורה תיאורטית, כפי שהאנטומיה מלמדת. האנטומיה מלמדת אותנו על מה שנמצא בגוף האדם והיכן הוא נמצא. אולם ידיעה אמיתית של הגוף היא עניין שונה לחלוטין. למשל, אם אני יודע היכן נמצא ליבי, אני יכול להיכנס לתוכו בכוח התודעה שלי ולחוש את צורתו, את חדריו, את שסתומיו ואת תנועותיו בבהירות כה רבה, שניתן לתארה במילים: "אני הנני ליבי". ועליי להיות מסוגל לעשות זאת גם עם הקיבה, המעיים, הכבד, הכליות ועם כל תא ותא בגופי. מי שלא מתרגל זאת, יכול אולי להכיר ברמה כזאת רק את לשונו ואת חלל הפה שלו. אך מי שרוצה להיות יוגי, צריך להתאמן עד לרמה שיוכל להיות מודע לחלקים הקטנים ביותר של גופו. אם הצליח בכך, הצעד הבא יהיה הרחבת מודעותו ביחד עם כוח רצונו, לרקמות הקטנות ביותר של גופו. אם לחזור לדוגמה הקודמת, אין זה מספיק לחדור בכוח התודעה שלי לתוך ליבי, אלא שעליי לגרום לו לציית לסמכותי. ליבי צריך להיות כפוף לרצוני כדי שיזרים את הדם בגופי מהר או לאט יותר, בהתאם להחלטתי. ואין זה בלתי אפשרי! כמו שלמדנו להזיז כרצוננו את הלשון, האצבעות וחלקי גוף רבים אחרים, כך ניתן לשלוט בכל חלקי הגוף באמצעות אימון שיטתי. גם בין אנשים רגילים, אנו מוצאים הבדלים גדולים ברמות המודעות לגופם. ישנם הבדלים שקשורים למקצוע: אצבעותיו של פסנתרן חופשיות ומודעוֹת הרבה יותר מאצבעותיו של אדם שמעולם לא ניגן בפסנתר. מדוע? כי הפסנתרן הפך רגיש ומודע לאצבעותיו על ידי אימון מתמיד. גם תלמיד יוגי מתאמן בקביעות, יום אחר יום, שנה אחרי שנה, בסבלנות ובהתמדה. אבל הוא מתאמן על מנת להוביל את מודעותו לכל חלק בגופו. האם זה כדאי? כן! והתוצאה ראויה להתפעלות, כי היוגי מגלה את הכוחות הנסתרים שפועלים בתוכו ולומד לשלוט בהם צעד אחר צעד. הוא לומד שבגופו פעילים שני זרמי חיים, ושאיזון מושלם בין שני כוחות אלה פירושו בריאות מושלמת.