הנושא הזה אינו חדש לכם, אחיי ואחיותיי היקרים, שמעתם כבר הרצאות שעוסקות בקשרים. כל מה שקיים ביקום בנוי על קשרים. ואפילו הגוף הפיזי שלנו אינו אלא מכלול של קשרים שאנו מכנים: חוטים, רשתות, סיבים, תעלות, עצבים ועורקים… והחוטים הסבוכים האלה יוצרים רקמות… אתם הרי יודעים במה מדובר. לו הייתם רואי־בהיר הייתם רואים גם את כל הגברים והנשים סבוכים בכל החיבורים ביניהם, בקשרים שהולכים לכל עבר. ואז הם חושבים שהם מופרדים זה מזה, שהם חופשיים ועצמאיים… מספיק לחשוב על מישהו וכבר נוצר קשר, כי גם המחשבות הן חוטים מקשרים. אם אתם רוצים לפגוע במישהו, המחשבה שלכם היא כמו חבל לאסו, שאתם יכולים להשליך כדי למשוך, ללכוד ולהרוס אותו. אבל אם יש לכם הרבה אהבה כלפי מישהו המחשבה שלכם הופכת לצינור שדרכו אתם מזינים אותו, אתם יוצרים קשר בינו לבין מה שהכי טוב עבורו, כדי לעזור לו ולהאיר לו. בין אם זו אהבה או שנאה, מחשבות ורגשות יוצרים קשרים.
אנחנו נוטים לדבר בדרך כלל על קשרי אהבה, אבל יש גם קשרי שנאה. כשלא מפסיקים לחשוב על מישהו ותוהים איך לפגוע בו, השנאה שלכם יוצרת קשרים יציבים למשך זמן לא ידוע, והם עלולים להישאר אפילו בגלגולים הבאים. מתוך רצון להיפטר מאותו אדם, אתם יוצרים קשרים חזקים מאוד. שנאה היא קשר ואהבה היא קשר, ולכן תמיד תפגשו את אלה שאתם אוהבים או שונאים. כדי לנתק את הקשר עם מישהו, אל לנו לחוש שנאה או אהבה כלפיו, אלא רק שיווין נפש. לכן, כדי להיפטר מאויב, נסו להיות אדישים כלפיו, אחרת השנאה תעורר כל מיני צרות. ובאשר לאהבה, אם היא אינה טהורה, רוחנית ונטולת אנוכיות, גם היא תעורר בעיות שתיאלצו לפתור.
אבל כעת בואו נדבר קצת על אהבה, כי זה הנושא הכי מעניין, עכשווי וחשוב, וכמעט אין אדם, גבר או אישה, צעיר או זקן, שלא עוסק בשאלה הזו. לגבי השנאה הכול ברור, אין מה לומר, למעט התוצאות ההרסניות שהיא עלולה להביא – דבר שאנחנו לא תמיד מודעים לו. אבל כשמדובר באהבה אף אחד כבר לא מבין דבר. זה נושא כל כך רחב, עשיר ומורכב, ועם היבטים כל כך שונים שלא ניתן עדיין לפענח אותו עד הסוף. תראו כמה זמן אני כבר מדבר איתכם על אהבה… וזו הסיבה שגם היום אנסה להציג את השאלה הזו בתקווה שהיא סוף סוף תהיה ברורה יותר עבורכם.
בעיני כולם זה טבעי לאהוב אחד את השני, להתחתן ולהביא ילדים לעולם. אין טבעי מזה. איש לא מופתע אם אתה מאוהב, כי כולם נגועים באותה מחלה. זו הסיבה שכאשר מישהו רוצה להציע שינויים ולעזור לאנשים לעלות לרמה גבוהה יותר, זה נראה לרבים מאיתנו מוזר ולא נורמלי. ואז אנחנו מופתעים ואף עוינים. הייתי רוצה לשפוך אור דווקא על הסוגיה הזאת. כפי שהסברתי לכם בפעמים הקודמות, התבונה הקוסמית היא זו שיצרה אצל בני האדם את הביטויים האינסטינקטיביים של האהבה, ממש כמו אצל בעלי החיים. אבל זה היה מצב זמני, כיוון שלתבונה הקוסמית היו תוכניות אחרות עבור בני האדם: להביא אותם למצב מפותח ורוחני יותר. שתי הנטיות הללו באות לידי ביטוי בשני חלקים של האדם: בחלקו הנחות של האדם, האישיות, שחושבת רק על לקחת ועל לספק את הצרכים, ובחלקו העליון, האינדיווידואליות, שחושבת על הרווחה והאושר של האחרים. אפשר למצוא מדי פעם ביטוי של זה בקרב בעלי החיים ואפילו אצל הטורפים: אינסטינקט אימהי או אבהי שמניע אותם לחשוב על צאצאיהם, להאכיל אותם, להגן עליהם ואפילו להקריב את חייהם למענם. התנהגויות אלה מוכיחות שהתבונה הקוסמית הותירה אצל כל יצור חי תכונה שעדיין אינה מפותחת דיה, מכיוון שבמציאות, דרך הצאצאים, בעל החיים מגן קודם כל על מה ששלו. זה קורה גם בקרב בני האדם, אך לפחות אצלם, הטבע הנעלה אכן התפתח. המקודשים, הקדושים המעונים והמורים הגדולים, למשל, הוכיחו כולם יכולת יוצאת מן הכלל להקרבה עצמית, מסירות וויתור.
אהבה ומיניות
אומרם מיכאל איבנהוב
אם תקראו את הרצאותיי העוסקות בשאלת האישיות והאינדיווידואלית, תזכו להבנה ברורה מאוד על טיב ההתבטאות שלכם כל הזמן: המחשבות, התחושות, התוכניות והגישה שלכם. אתם תגלו שלא פעם אתם שואבים השראה מהאישיות: אתם נוטים תמיד לראות את הצד השלילי של האחר, לפקפק ולהטיל בו ספק. וגם כשמדובר במקודש או במורה שמראה לכם את הטעויות והחסרונות שלכם, אתם לא תסכימו איתו. במקום לומר: "מורה יקר, ייתכן שאתה צודק, לא חשבתי על כל הדברים האלה שאתה אומר לי, אבל אני סומך עליך, מכיוון שהגעת רחוק מאוד, הרבה יותר רחוק ממני". יש אנשים שאפילו יתנערו בצורה נחושה ממה שהמורה אומר להם, למרות שהוא אמר זאת על מנת לעזור להם, והם לא ירפו מנקודת המבט המוגבלת שלהם. אם כך, איך הם יוכלו להשתפר במצב שכזה?
שתי הנטיות האלה – האישיות והאינדיווידואליות – בולטות במיוחד בתחום האהבה. בחור אוהב בחורה, אבל האהבה שלו מיועדת לו, כי הוא רוצה לספק את עצמו, וכך הוא ייקח מהבחורה את טהרתה, את היופי שלה, את נעוריה, את הרעננות שלה, ואז הוא ישליך אותה כמו קליפת לימון משומשת ויחפש מישהי רעננה יותר. בזמן שבחור אחר חושב עליה: כיצד לעזור לה, להנחיל לה ידע, להגן עליה, לדאוג לעתידה. אהבה כזו נדירה יותר, אבל היא קיימת וזו האהבה של האינדיווידואליות.
כעת ניגש ללב העניין, הקשיבו לי היטב. מעתה ואילך, כשתאהבו מישהו יהיה עליכם לבחון היטב למה אתם זקוקים באמת, וכך תגלו שכל מה שנחשב בעיניכם נורמלי, רגיל וטבעי – שהרי ידוע שהעולם כולו נוהג כך – נובע מהאישיות שלכם. באותו הרגע אתם תחליטו להפסיק לשקוע בכל כך הרבה תחושות, ריגושים והתפרצויות לבָּה, ולנצל חלק מהאנרגיות שלכם כדי להתפתח, להבין, להעמיק ולהשתפר. בדרך זו אתם מכניסים את האינדיווידואליות לעבודה והאהבה שלכם מאפשרת לכם להגיע גבוה מאוד בשמיים, בתפארת האל. זאת בהשוואה לאהבה האחרת שגרמה לכם להיות מגושמים, כבדים, מסורבלים, נטולי אור והשראה ואפילו מזיקים לאחרים. זהו, זה פשוט וברור, יכול להיות שתמחו על דבריי, או שלא תסכימו, אבל זהו המצב לאמיתו.
אהבה המבוססת על האישיות היא נורמלית וטבעית, כמובן, זה ברור: מעולם לא אמרתי שהיא לא טבעית, אבל מה שטבעי לאישיות אינו טבעי לאינדיווידואליות שרוצה להתבטא ולהמריא. אבל כל עוד תצטמצמו לאינסטינקטים הפרימיטיביים שלכם, אתם מדכאים את האינדיווידואליות והורסים אותה עד שהיא נעלמת. אני לא אומר שאין סיבה לקיומה של האהבה האינסטינקטיבית, ומי שעושה זאת עושה זאת נכון, מעולם לא הכחשתי זאת. אבל אני תמיד בעד ההתקדמות, ללכת רחוק יותר כדי שהאהבה לא תיפסק, אלא שהיא תטפס גבוה יותר. השוויתי לא פעם את האדם לגורד שחקים של מאה או מאה חמישים קומות: אנחנו משקים לרוויה את הדיירים בקומה הראשונה ומותירים את האחרים למות מצמא, כי לא נשאר כלום בשבילם. כדי להעלות את המים למעלה נדרש לחץ. אבל ברגע שיש לחץ אנחנו מדכאים אותו מהר ומתנחמים בחיקם של איזה גבר או אישה, ולא נותר שום דבר לקומות העליונות. הבנתם עד כמה אנחנו בורים? הלחץ הזה נדרש כדי להביא את המים למוח ואנחנו מדכאים אותו, כי לכאורה אין לנו יכולת לעמוד בכך, ואז אנחנו סובלים. עלינו לשמוח מהלחץ הזה ולשמור עליו, כי הוא זה שמאפשר להזין את אותם התאים הדוממים שנמצאים שם למעלה במוח. כשחסרים מים להשקות את התאים האלה, אתם הופכים להיות טיפשים.
אם יש בינינו כאלה שלא השתכנעו, חבל לי מאוד. אבל יש אחרים שרוצים ללכת אל מעבר, ולכן עלינו להאיר להם את הדרך, ואני מדבר אליהם ואומר שישנן דרכים נוספות. אילו דרכים? למשל, דיברתי מקודם על קשרים, חוטים, צנרת… האם אתם יודעים איזו מערכת מופלאה התבונה הקוסמית הכינה עבור בני אדם במשך אלפי שנים? אם היא לא עובדת כראוי זה בגלל שהאנושות לא למדה עדיין איך מעבירים אנרגיה דרך המערכת העדינה והאתרית הזו. וחוץ מזה, מי בקרב בני דורנו יודע למשל שהגבר ניחן בצנרת מיוחדת כדי להזרים את האנרגיה המינית למוח? הכוח המיני הוא כוח אדיר, אבל כשהוא מזין רק את הגוף הפיזי, את האישיות, הוא מזין גם את השנאה והמלחמה. כלומר, הוא מסוגל להביא להישגים אדירים, אבל עד עכשיו ההישגים האלה משמרים את בני האדם במימד נמוך, בנפרדות ובעוינות. האהבה הנחותה קשורה לתוקפנות. אנשים ששוקעים בחושניות מונָעים מדחף לכפות את עצמם ולהרוס, בעוד שהאהבה הנעלה מעדיפה כיבושים רוחניים. כוכב נוגה מזין את כוכב מאדים ומעניק לו כוחות. אך לשניהם יש שני היבטים: פן נעלה ופן נחות. והאהבה הנעלה, ונוס הנעלה, מעירה את מאדים הנעלה, שיוצא באומץ למסע בעולם האלוהי כדי לממש אותו אחר כך על כדור הארץ.
אם כן, אחיי ואחיותיי היקרים, מה תעשו עכשיו עם כל מה שסיפרתי לכם? לא הרבה, אני יודע. רשמתם ותניחו את הדפים האלה בצד ותמשיכו להזין את הטבע הנחות עד שיהרוס הכול. אני יודע מה תאמרו לי: "מורה יקר, אנחנו מסכימים, הבנו, אנחנו מרגישים שזה נכון, אבל אין לך מושג כמה קשה לנו להגשים זאת". אני יודע שזה קשה, אבל בכל זאת, עצם הכרת האמיתות האלה תאפשר לכם יום אחד להגשימן. וכל עוד לא תכירו אותן לא תוכלו להגשים אותן. לכן כדאי שתיחשפו אליהן. גם אם אינכם מסוגלים עדיין לבטא את הפאר הזה, תוכלו בכל זאת לנסות מדי פעם עד שתצליחו לגבור על כל המכשולים שבדרך להגשמתן.
אני יודע שאחד המכשולים הוא הפחד שמושתת על בורות. הפחד מגיע כאשר נדמה לנו שניאלץ לוותר על כל השמחות והסיפוקים. אכן תהיה הימנעות, אבל אתם תימנעו מהחולשה כדי לצבור כוח, מהטיפשות כדי לצבור תבונה, ממשהו שעלול להמיט עליכם צרות וטרגדיות כדי ללכת לעבר משהו שיעניק לכם אושר ושמחה. אתם חושבים שאני מונע מעצמי משהו? מה פתאום… איני מונע מעצמי דבר, רק החלפתי דבר אחד בדבר אחר. ייתכן שתאמרו: "אבל אתה לא מעשן…" אני מעשן דברים אחרים, שמיימיים ונפלאים! ואני שותה יינות… לו ידעתם איזה! כל מה שעליכם לעשות זה למנוע מעצמכם הנאה קטנה כדי לזכות לטעום מהנאה גדולה יותר.
בואו נעצור כאן, אבל תחשבו על זה. ותחשבו גם על עניין הקשרים. ביקום הכול מורכב מקשרים: השמש, הכוכבים, כוכבי הלכת… העצים, הגבישים… האטומים והאלקטרונים המאורגנים על פי קווי כוח… והפרצופים… והצורות הגיאומטריות… הכול זה קשרים, חוטים, אריגים. ואפילו הגוף שלנו הוא אריג שארגתם בעצמכם, יפה או מכוער, צבעוני או דהוי, סימטרי או א־סימטרי… הכול עשוי חוטים ארוגים. זו הסיבה שכל כך חשוב להיות קשובים כשאתם יוצרים קשרים עם האנשים ועם הדברים, כי אז אתם אורגים את הבגד שלכם לגלגול הבא. וזה מדע בפני עצמו. כאשר לא יודעים לארוג או באיזה חוט להשתמש, אין לכם ברירה אלא לעשות דברים שטותיים ומטורפים. אם אתם מתחברים לפושע, אתם תחלקו איתו את כל האסונות שקורים לו בגלל שהתחברתם אליו ושיתפתם איתו פעולה. אבל אנשים לא חושבים על השאלה הזו, הם מתחברים לכל אחד, אפילו לשטן. לכן, חישבו על כך והתחברו רק עם בריות מפותחות וקורנות, עם המקודשים, המלאכים, רבי־המלאכים והישויות האלוהיות. אחרת תראו רק שחורות ואימה בחיים שלכם…
כבר אמרתי לכם, עניין הקשרים מרחיק לכת עד מאוד: כל מחשבה, כל רגש וכל הבטחה היא קשר. הביטו סביבכם: בכל מקום, גם אם אין לאנשים חבלים כדי לקשור אתכם, הם קושרים אתכם בהסכמים כתובים, בחוזים ובחתימות. אתם כבולים ושום מערכת משפט לא תוכל לעזור לכם בגלל שחתמתם. אבל הקשרים האלה אפילו יותר אימתניים ברמה האסטרלית והמנטלית, היכן שהאנשים חושבים איך לכבול זה את זה לשם תועלת אישית. אלה הם הקשרים שהכי קשה לנתק, גם אם הם לא נראים. השתכנעתם עכשיו? חישבו לעומק על הסוגיה הזו, כדי שסוף סוף תבינו את החשיבות שלה, והישארו על המשמר אחרת תאבדו את חייכם.
הקטע הוא פרק מתוך הספר אהבה ומיניות.
הוספת תגובה