שיחה על השער החמישי לָאֵבֶל, על פי פרנסיס וולר בספרו ״על סף תהום הצער״. מדובר באבל שאנו נושאים בגופנו בשל הצער, הנטישה והפגיעה שחוו אבותינו מן הדורות הקודמים. האבל הזה חקוק עמוק בתוך ההיסטוריה הנפשית של השושלת המשפחתית ומעליו טמונה שכבה של שתיקה, והוא אינו זוכה להכרה.
השער הזה מתייחס גם לאבדן הקשר שלנו אל אבותינו הקדמוניים. אנחנו כבר לא פונים אליהם כערוץ לחיבור אל כוחות בלתי נראים. איבדנו את הקשר שלנו לאדמה, לשפה, לדמיון, לטקסים, לשירים ולסיפורים של אבותינו, ובשל כך אנו מרגישים חסרי בית.
אבל בין דורי מתייחס גם לאבל שנחרט בנשמה הקולקטיבית שלנו בגין התעללות במיליוני בני אדם. הטיפול באבל הלא מעובד של אבותינו, לא רק משחרר אותנו לחיות את חיינו, אלא גם מקל על סבלם של אבותינו בעולם הבא.
שיחה בין טליה חלמיש להלה אשחר, מלווה רוחנית ומנחה קורסים להתמודדות עם אבל.
הוספת תגובה