כישלון – האויב הגדול שלנו, או המורה החשוב ביותר בחיים?
עבור רבים מאיתנו, כישלון נושא מטען שלילי. הפחד להיכשל יכול להיות משתק, במיוחד כשמגיל צעיר מלמדים אותנו להצליח – בבית הספר, בעבודה, בחיים. אנחנו נמדדים לפי הישגים ולא לפי ניסיונות. אבל האם זה באמת אומר שכישלון הוא דבר רע?
האמת היא שכישלון הוא הבסיס לכל הצלחה. הוא לא סוף הדרך – הוא חלק ממנה. בלעדיו, אין למידה אמיתית, אין צמיחה, ואין הצלחה אמיתית.
"אני אף פעם לא מפסיד – או שאני מנצח, או שאני לומד".
– נלסון מנדלה
כישלון יכול לגרום לנו להטיל ספק בעצמנו, אך הוא גם אחד המורים החשובים ביותר שיש לנו. אנשים מצליחים יודעים זאת: הם נכשלו, למדו, המשיכו קדימה – ובזכות זאת, הם הצליחו. ההבדל בין מי שנשאר מאחור למי שמגיע רחוק הוא היכולת ללמוד מהטעויות, להשתפר – ולנסות שוב.
אם חוויתם כישלון בעבר, או שאתם חווים אותו עכשיו – זכרו: כישלון יכול להפוך אתכם לטובים יותר, חכמים יותר וחזקים יותר, אם רק תדעו להפיק ממנו את הלקחים הנכונים.
אז מי הם האנשים שהפכו כישלון להצלחה?
הכירו שבעה אנשים שהתחילו את דרכם עם אכזבות, דחיות וכישלונות צורבים – ובכל זאת, הפכו לאגדות.
7 כישלונות מפורסמים שכולנו מכירים
1. הרלנד סנדרס: מייסד KFC
הרלנד דיוויד סנדרס, הידוע כ"קולונל סנדרס", נאלץ להתמודד עם כישלונות כמעט כל חייו. הוא נשר מבית הספר בגיל 12, עבר בין עשרות עבודות שונות – נהג אוטובוס, כבאיש, מוכר ביטוח – ואף ניסה להקים עסקים משלו, אך כולם כשלו.
בשנות ה-40 לחייו, פתח מסעדה קטנה בצד הדרך, שבה הגיש את העוף המטוגן המפורסם שלו. במשך שנים הוא שירת לקוחות בשמחה, אך אז הגיעה מכה בלתי צפויה – כביש עוקף שנבנה ליד המסעדה הפנה את התנועה הרחק ממנה, והיא נאלצה להיסגר. בגיל 65, כשהוא חסר כל עם צ'ק סוציאלי של 105 דולר בלבד, סנדרס היה יכול לוותר. אבל במקום זאת, הוא החליט לנסות שוב.
הוא לקח את המתכון שלו לעוף המטוגן ויצא למסע ברחבי ארה"ב – דופק על דלתות של מסעדות ומציע להם לרכוש זיכיון. במשך שנתיים, הוא נדחה מעל 1,000 פעמים (!), אך לא ויתר.
ואז, סוף סוף, מישהו אמר "כן". המסעדה הראשונה רכשה את הזיכיון, ואחריה הצטרפו עוד ועוד מסעדות. תוך עשור, היו למתכון של סנדרס זיכיונות ביותר מ-600 מסעדות בארצות הברית.
כיום, KFC היא אחת מרשתות המזון הגדולות בעולם, עם למעלה מ-20,000 סניפים ב-150 מדינות – והכול בזכות אדם אחד שלא הסכים להיכנע לכישלון.
מה אפשר ללמוד מהכישלונות של קולונל סנדרס?
שאין לנו מושג מתי ההצלחה תגיע, אולי אחרי 10 ניסיונות, אולי אחרי 100, ואולי אחרי 1000, מה שחשוב זה להמשיך לנסות.
2. אלברט איינשטיין: התלמיד שלא הבין כלום
אם היינו מתבקשים לציין שם של גאון, רובנו היינו אומרים: אלברט איינשטיין. אך מעטים יודעים שהדרך שלו להצלחה הייתה רצופה כישלונות, דחיות וספקות.
כילד, איינשטיין סבל מקשיי דיבור ודיבר רק בגיל מאוחר יחסית, מה שגרם למוריו ולרופאיו לחשוד שהוא סובל מלקות שכלית. בבית הספר, הוא התקשה להשתלב במערכת החינוכית שהתבססה על שינון, והוא עצמו טען שהלמידה שם "חונקת את היצירתיות". הוא אפילו ניסה למרוד בשיטה אך ללא הצלחה.
בגיל 16, איינשטיין נכשל בבחינות הקבלה למכון הטכנולוגי של ציריך (ETH) – אחד המוסדות המדעיים היוקרתיים בעולם. למרות שהצטיין במתמטיקה ובפיזיקה, הציונים שלו במקצועות אחרים, כמו שפות, לא היו גבוהים מספיק. אך במקום לוותר, הוא למד מהכישלון – חזר ללימודים, השלים את ההכשרה הנדרשת, וניגש למבחני הקבלה שוב. הפעם, הוא התקבל.
כמה שנים מאוחר יותר, למרות שהיה בוגר מבריק, איינשטיין לא הצליח למצוא עבודה אקדמית ונאלץ לעבוד כפקיד במשרד הפטנטים בברן. אבל דווקא שם, בזמן עבודתו במשרה משרדית אפרורית, הוא כתב את המחקרים ששינו את פני הפיזיקה לנצח.
משם – ההיסטוריה השתנתה: איינשטיין קיבל תואר דוקטור, הפך לתיאורטיקן מוביל, וזכה בפרס נובל לפיזיקה. התיאוריות שלו, כמו תורת היחסות, חוללו מהפכה במדע וגרמו לו להיחשב לאחד המוחות המבריקים בהיסטוריה האנושית.
מה אפשר ללמוד מהכישלונות של איינשטיין?
הוא לא נתן לכישלון להגדיר אותו, אלא השתמש בו כמדרגה להצלחה.
3. ג'יי קיי רולינג – האם היחידנית שנכשלה "בקנה מידה ענק"
כשג'יי. קיי. רולינג נשאה נאום בטקס הסיום של אוניברסיטת הרווארד, היא בחרה להתמקד בנושא שהכירה מקרוב – כישלון. היא סיפרה בכנות על התקופה שבה חייה התרסקו, ועל איך הכישלון הוביל אותה למקום שהיא מעולם לא דמיינה שתגיע אליו.
"נכשלתי בקנה מידה ענק," אמרה. "נישואיי הקצרים התפרקו, מצאתי את עצמי חסרת עבודה, אם יחידנית, ענייה כפי שאפשר להיות בבריטניה המודרנית מבלי להיות חסרת בית. כל הפחדים שהיו להוריי ולי בנוגע לעתידי – התגשמו".
התקופה הזו הייתה אחת הקשות בחייה, אך דווקא מתוך הכאב, היא מצאה את הכוח להמשיך ולכתוב. היא הסתגרה בבתי קפה, טיפלה בבתה הקטנה, ושקעה לחלוטין בעולם הקסום של "הארי פוטר".
כאשר ניסתה להוציא לאור את ספרה, היא נדחתה 12 פעמים על ידי הוצאות ספרים שונות, כולל ההוצאה הגדולה פינגווין. רבים אמרו לה שאין לספר שלה שום סיכוי להצליח.
אבל אז, הוצאת הספרים הקטנה בלומסברי הסכימה לקחת סיכון ולפרסם את "הארי פוטר ואבן החכמים". רולינג קיבלה מקדמה של 1,275 ליש"ט – סכום קטן, אך משמעותי עבורה באותה תקופה. במהלך פגישת החתימה, נציג ההוצאה הזהיר אותה מפורשות: "אל תצפי להרוויח כסף מספרי ילדים".
סדרת ספרי הארי פוטר, שהפכה בינתיים הפכה לתופעה עולמית, מכרה יותר מ-500 מיליון עותקים במצטבר, יותר מכל סדרת ספרים אחרת.
מה אפשר ללמוד מהכישלון של רולינג?
הכישלון לא היה סוף הסיפור שלה – הוא היה נקודת ההתחלה. אילו היא הייתה מוותרת בנקודה הנמוכה ביותר שלה, העולם לא היה מכיר את "הארי פוטר".
4. וולפגנג אמדאוס מוצרט: ילד הפלא שכישלונותיו כמעט השכיחו את גאונותו
וולפגנג אמדאוס מוצרט היה ילד פלא מוזיקלי, שהחל להלחין כבר בגיל 5 והופיע בפני בתי מלוכה ברחבי אירופה כשהיה בן 6 בלבד. במהלך חייו הקצרים, הוא כתב מעל 600 יצירות, כולל כמה מהאופרות, הסימפוניות והמוזיקה הקאמרית הגדולות ביותר שנכתבו אי פעם.
אך למרות כישרונו המדהים, מוצרט חווה לא מעט כישלונות והשפלות.
למרות שהתחנך כמלחין בחצר המלוכה של זלצבורג, הוא הודח מתפקידו כמוזיקאי חצר והושפל בפומבי. המעסיק שלו, הארכיבישוף של זלצבורג, סילק אותו בבעיטה ממשית מאחורי גבו, כשהוא מתייחס אליו כאל משרת נחות.
גם הקריירה העצמאית שניסה לבנות בווינה לא הייתה פשוטה. האופרה שלו, "נישואי פיגרו", שהיום נחשבת לאחת היצירות האופראיות החשובות בהיסטוריה, נדחתה בתחילה על ידי האצולה האוסטרית, בטענה שהיא "רועשת מדי".
בנוסף, שלוש הקומפוזיציות האחרונות של מוצרט נכשלו כישלון חרוץ בזמנו. המבקרים והקהל לא העריכו את החדשנות והעומק שביצירותיו, והוא התקשה למצוא תומכים ופטרונים שיממנו את יצירתו.
אך היום, ההיסטוריה מספרת סיפור אחר.
המוזיקה של מוצרט נשארה חיה ונושמת מאות שנים אחרי מותו, והיא נחשבת לאחת מפסגות היצירה המוזיקלית בכל הזמנים. גם היצירות שנכשלו בזמנו, הפכו לקלאסיקות מוערכות המנוגנות ברחבי העולם.
מה אפשר ללמוד מהכישלון של מוצרט?
אפילו גאונים אמיתיים יכולים לחוות דחיות, חוסר הערכה ואי-הצלחה זמנית. אך הכישרון האמיתי – וההשפעה ארוכת הטווח – חזקים מכל כישלון רגעי.
5. סר ג'יימס דייסון – 5,126 כישלונות בדרך לשואב האבק ששינה את העולם
סר ג'יימס דייסון הוא אחד הממציאים הגדולים של זמננו, אבל הדרך שלו להצלחה לא הייתה מהירה או קלה. הרעיון שהוביל אותו לתהילה היה פשוט לכאורה: שואב אבק שלא דורש שקית.
אך ממש כמו רבים מהחדשנים לפניו, הוא נתקל באינספור כישלונות. 5,126 אבות-טיפוס – זה מספר הניסיונות של דייסון עד שהצליח לבנות שואב אבק שעבד בצורה תקינה. כל ניסיון כושל לימד אותו משהו חדש, אך במשך שנים הוא לא הצליח להביא את הרעיון שלו לשוק.
גם כשהצליח לפתח את השואב המושלם, הוא נדחה על ידי כל יצרני מוצרי החשמל. התעשייה לא האמינה במוצר שלו, והוא נותר ללא תמיכה.
אבל דייסון סירב לוותר. במקום לחכות שאחרים יפתחו את הדלת, הוא הקים את החברה שלו בעצמו – ושיווק את השואב ישירות ללקוחות. המוצר החדשני שלו כבש את השוק וכיום דייסון היא אחת מהחברות המובילות בעולם בטכנולוגיית שואבי אבק, מאווררים, מסנני אוויר ועוד.
ומה לגבי סר ג'יימס דייסון עצמו?
שוויו האישי נאמד כיום ביותר מ-10 מיליארד דולר, והוא מהווה דוגמה חיה לכך שכישלון הוא רק שלב בדרך להצלחה – אם יש לך חזון, התמדה, ונכונות לנסות שוב ושוב.
6. צ'ארלי צ'פלין – הילד העני שכבש את הוליווד בשתיקה
צ'ארלי צ'פלין נולד לעוני קיצוני בלונדון בסוף המאה ה-19. אביו היה אלכוהוליסט שנטש את המשפחה כשהיה בן שנתיים, ואמו, שהייתה שחקנית, נאבקה במחלת נפש ולבסוף אושפזה במוסד. ללא כל הכנסה יציבה וללא כל תמיכה כלכלית, צ'פלין ואחיו סידני חוו ילדות קשה – לעיתים קרובות הם הסתובבו רעבים במשך ימים, ללא קורת גג יציבה.
כבר בגיל 7, צ'פלין נאלץ לצאת לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה. אך למרות המציאות האכזרית שבה חי, הוא גילה תשוקה לאמנות הבמה – השתתף במופעים קטנים, פיתח את כישרונו הקומי ואת יכולות הריקוד שלו, והתאהב בעולם הבידור.
אך הדרך להצלחה לא הייתה קלה.
הוא התמודד עם דחיות רבות בתחילת דרכו, ולא היה ברור אם יצליח אי פעם להתפרנס ממשחק. רק אחרי שנים של מאבק, הוא מצא את דרכו להוליווד – ושם, בהדרגה, הפך לשחקן הקולנוע האילם הגדול ביותר בכל הזמנים.
דמות "הנווד הקטן" שיצר, הפכה לאחת הדמויות האיקוניות ביותר בתולדות הקולנוע. סגנונו הקומי הייחודי, יחד עם ההומור השנון והנגיעות הרגשיות, הפכו את סרטיו לקלאסיקות אלמותיות.
מה אפשר ללמוד מהסיפור של צ'פלין?
גם מהמקומות הנמוכים ביותר, אפשר לצמוח ולכבוש את העולם – אם יש לך תשוקה, התמדה ואמונה בעצמך.
7. ביל גייטס – הסטודנט שנשר מהלימודים והקים אימפריה טכנולוגית
ביל גייטס, אחד היזמים המשפיעים והעשירים בעולם, לא החל את דרכו בהצלחה מסחררת. למעשה, הניסיון העסקי הראשון שלו היה כישלון מוחלט.
בזמן לימודיו באוניברסיטת הרווארד, גייטס הקים יחד עם שותפו פול אלן את Traf-O-Data – מיזם שנועד לנתח נתוני תנועה בכבישים באמצעות מחשבים. אך הפרויקט לא התרומם, והמוצר שלהם נכשל מסחרית.
באותה תקופה, גייטס גם נשר מהלימודים בהרווארד, מהלך שלא נראה מבטיח במיוחד. אבל במקום לראות בכך סוף הדרך, הוא למד מהכישלון. את הידע והניסיון שצבר ב-Traf-O-Data הוא ניצל כדי להקים את מיקרוסופט – החברה שתהפוך אותו למיליארדר הצעיר ביותר בעולם שעשה את הונו בעצמו.
כפי שהוא עצמו אמר: "זה בסדר לחגוג הצלחה, אבל חשוב יותר להקפיד על הפקת לקחים מכישלונות".
מה אפשר ללמוד מהסיפור של גייטס?
כישלון הוא לא סוף הדרך – הוא רק חלק ממנה
הסיפורים של האנשים האלה אינם רק סיפורי הצלחה – הם עדות לכך שהצלחה אמיתית נבנית מתוך כישלונות.
אם יש לכם מטרה שאתם מאמינים בה – אל תוותרו עליה.
גם כשקשה, גם כשאתם חווים נפילה, למדו ממנה, התקדמו קדימה, והתקרבו עוד קצת אל ההצלחה שלכם.
*
ספרים על כישלונות והצלחות
תגובות גולשים
אני אישית פחות אוהבת שמספרים לי על הצלחות כאלה. אני מבינה שזו מטאפורה על הצלחה דוקא ממקום של ׳אין׳ בסיס מוצלח, אך בשבילנו המתמודדים ׳באמצע׳ עם כשלונות והצלחות אני מתרשמת יותר אפילו מהיוזמה שלכם כאן ומיוזמות כאלה שנותנות במה,כל אחד עם באמת מה שהוא אוהב ומה שטוב בו. אני אישית יודעת לספר על כשלונות והצלחות שלי ובטוחה שהן מלמדות ומכשירות,וגם יתנו יותר כוח למי שחושש מכשלונות.