אבני דרך בהתפתחות תינוקות וילדים

כל המערכות התפקודיות שלנו: התחושתית-תנועתית, התקשורתית והקוגניטיבית, קשורות למעשה אחת בשנייה. הן בנויות נדבך על נדבך, כאשר הבשלות של כל אחת מהן מתרחשת בשלב אחר. מאחר והן מרכיבות ותלויות האחת בשנייה, כאשר ישנו עיכוב בהתפתחות, עלינו לחזור לשלב ההתפתחותי שלא נלמד, ולהשלים את הלמידה. בעזרת המדריך ההתפתחותי שלפניכם תוכלו לעקוב בעצמכם אחר ההתפתחות התקינה של תינוקכם או ילדכם, כשברשותכם הידע על מהי התפתחות תקינה, על מה להסתכל, מה לחפש ומהם הסימנים שמראים לך שההתפתחות אינה כזו.

לחלק הקודם של המאמר | לחלק הבא של המאמר


כל המערכות התפקודיות שלנו: התחושתית-תנועתית, התקשורתית והקוגניטיבית, קשורות למעשה אחת בשנייה. הן בנויות נדבך על נדבך, כאשר הבשלות של כל אחת מהן מתרחשת בשלב אחר. מאחר והן מרכיבות ותלויות האחת בשנייה, כאשר ישנו עיכוב בהתפתחות, עלינו לחזור לשלב ההתפתחותי שלא נלמד, ולהשלים את הלמידה. זאת באמצעות התבוננות, תנועה ומשחק, כמובן תוך יצירת סביבה התפתחותית התורמת לתינוק או הילד, על פי השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. לאחר שנים של התבוננות, ייעוץ וטיפול ומפגש עם אינספור ילדים והורים, מצאתי שיש בידי לתת מענה לאותו אינסטינקט, קול פנימי ראשוני שעולה להורים בתחילת דרכם עם ילדיהם, אשר מלאים בחששות ושאלות בנוגע להתפתחות של תינוקם או ילדם.

כאשר ישנו עיכוב בהתפתחות, עלינו לחזור לשלב ההתפתחותי שלא נלמד, ולהשלים את הלמידה.

הגישה המובילה אותי היא גישה הוליסטית, הבוחרת לראות את האדם כשלם, המורכב ממערכות שונות המחוברות ביניהן ושאינן ניתנות להפרדה. לדוגמה: אתבונן על ילד המתקשה בדיבור או מפיק הברה לא מדויקת ואבדוק בנוסף להפקת הקול את כל המערכות הנוספות הקשורות לכך, כגון: הטונוס השרירי, מנח הראש, יציבה, מערכת העיכול, מערכות החושים, תקשורת עם הסביבה ועוד. עם ילד המתקשה בכתיבה או בגזירה אעבוד גם על חיזוק היציבה והארגון הגופני וכדומה.

בעזרת המדריך ההתפתחותי שלפניכם תוכלו לעקוב בעצמכם אחר ההתפתחות התקינה של תינוקכם או ילדכם, כשברשותכם הידע על מהי התפתחות תקינה, על מה להסתכל, מה לחפש ומהם הסימנים שמראים לך שההתפתחות אינה כזו – אני בטוחה שתוכל להעניק לתינוק או לילד במידת הצורך את המענה הנכון.

אני מזמינה אתכם לעקוב אחר ההתפתחות של תינוקכם או ילדכם – ולחזור לטבלה בכל שלב שבו מתעוררות שאלות.

*הערה חשובה: הטבלה מיועדת להקל על ההורים בזיהוי עיכוב התפתחותי, אך היא אינה מהווה קביעה מוחלטת. בכל מקרה של חשש – יש לפנות לייעוץ ולבחון את המקרה לגופו.

זחילה על שש מתרחשת בסביבות גיל 6-9 חודשים | תמונה: pixabay


תפקוד סימטרי של שני צידי הגוף

בסביבות גיל: לידה

התפתחות תקינה: במבט בוחן נראה כי צד ימין וצד שמאל מאוזנים פחות או יותר.

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • הטיה צווארית – צד אחד של הצוואר קצר ביחס לצד השני. באופן משמעותי, ניכר שיש העדפה של הראש והצוואר לנטות לכיוון אחד ואי יכולת להסתובב באופן מלא לכוון הנגדי.
  • אסימטריה של מפרקי הירכיים – בדרך כלל ישנה אבחנה לכך מטעם רופא או בדיקת אולטרסאונד.

שכיבה על הבטן

בסביבות גיל: מרגע הלידה ואילך

התפתחות תקינה: יכולת לשכב בנוחות על הבטן, יכולת להניח את הראש בשכיבה על הבטן.

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • חוסר רצון לשכב על הבטן באופן עקבי.
  • חשש של ההורה להשכיב על הבטן בכל שעות היום.
  • גולגולת שטוחה עקב אי שכיבה במנח בטן.

קשר עין

בסביבות גיל: כשבועיים-חודש לאחר הלידה באופן הדרגתי

התפתחות תקינה: יכולת מתפתחת ליצור קשר עין ממוקד עם הדמות המטפלת.

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • הימנעות מקשר עין – בגיל 3-4 חודשים ואילך התינוק עדיין לא מצליח למקד את המבט ומסיט את מבטו לצדדים.
  • הימנעות מקשר עין ממושך דיו בכל הגילאים דורשת בדיקה.

קשר עין-יד 

בסביבות גיל: 3-4 חודשים

התפתחות תקינה: יכולת לכוון את היד ולאחוז חפצים.

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • התינוק אינו מושיט ידיים לחפצים.
  • התינוק לא מכניס ידיים לפה.

התהפכות מהגב לבטן ומהבטן לגב

בסביבות גיל: 4-6 חודשים

התפתחות תקינה: ניסיונות לנוע בדרכים שונות, עד המעבר מהבטן לגב או מהגב לבטן.

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • התינוק לא שוכב על הבטן.
  • התינוק לא מרים ראש ומביט אל קו האופק.
  • התינוק בוכה או מראה חשש מנפילת הראש בזמן הניסיונות להתהפך.

זחילת גחון

בסביבות גיל: 6-8 חודשים

התפתחות תקינה: זחילת “חייל”. התקדמות עצמאית על הבטן תוך כדי שימוש בידיים וברגליים בהצלבה, או בכל דרך אחרת שמשיגה התקדמות לפנים.

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

התינוק לא עבר את שלבי התפתחות הקודמים:

  • לא שוכב על הבטן.
  • לא מושיט ידיים קדימה בשכיבה על הבטן.
  • זוחל אחורנית תקופה ממושכת ללא שינוי.
  • מושיבים את התינוק בטרם עת וכעת הוא מתנגד לחזור ולשהות על הגחון.

זחילה על שש

בסביבות גיל: 6-9 חודשים

התפתחות תקינה: הידיים, הברכיים וכפות הרגליים על הרצפה. הגחון מורם.

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • בגיל 9 חודשים התינוק עדיין לא עולה על שש או לא מתקדם קדימה בדרך אחרת בכוחות עצמו, כאשר עברו חודשיים ויותר מאז השיג את אבן הדרך האחרונה.

מעבר לישיבה עצמאית

בסביבות גיל: 9 חודשים

התפתחות תקינה: התינוק עובר מזחילת שש וממנחים נוספים לישיבה באופן עצמאי.

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • התינוק אינו מסוגל לעבור מישיבה למנחים אחרים בכוחות עצמו.
  • התינוק לא זוחל.
  • התינוק לא עולה על שש.
  • התינוק יושב רק בישיבת W.

מוטוריקה עדינה

בסביבות גיל: מגיל 9-10 חודשים ואילך

התפתחות תקינה: מרגע המעבר לישיבה, יכולת מתפתחת לאחוז אחיזת פינצטה, לבצע הפרדה של פעולת האצבעות ולבצע פעולות מוטוריות עדינות ו/או משולבות.

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • לא מבצע הפרדות בפעולת האצבעות בהתאם לגיל.
  • בגיל 10-11 חודשים לא מבצע השחלות כלל (גם לא לפתח רחב מאד).
  • ישיבה לא מאורגנת וקושי או החזקה מסורבלת של העיפרון.

מעבר לעמידה

בסביבות גיל: 11-12 חודשים

התפתחות תקינה:  יכולת מתפתחת להגיע לעמידה ללא הישענות. יכולת לרדת חזרה לרצפה באופן עצמאי.

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • התינוק לא זוחל.
  • מתבצעת עמידה על קצות הבהונות בלבד.

הליכה

בסביבות גיל: 11 חודשים ואילך

התפתחות תקינה: יכולת לצעוד קדימה ללא עזרה או הישענות. יכולת מתפתחת להגיע ליציבות והליכה בטוחה.

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • התקדמות באמצעות זחילה על הברכיים (ללא עזרת הידיים) למשך תקופה ארוכה ללא שינוי.
  • נפילות מרובות.
  • חבלות מנפילות.
  • כפות הרגליים נוטות פנימה או החוצה באופן ניכר לעין.
  • הליכה על קצות הבהונות בלבד.
  • בגיל שנה ושבעה חודשים עדיין לא הולך.

תקשורת

בסביבות גיל: 0-6 חודשים

התפתחות תקינה: יכולת מתפתחת של התינוק לתקשר עם הדמות המטפלת ועם סביבתו.

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • בכי מוגבר/ עצבנות / לא בוכה כלל.
  • לא מחייך כלל.
  • לא יוצר קשר עין.
  • לא ממלמל.
  • מבוהל.

בסביבות גיל: 6 חודשים – 2.5 שנים

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • מתנתק ובוהה.
  • לא משמיע הברות.
  • לא אומר מילים ראשונות.
  • לא מדבר.
  • לא מצביע על חפצים.
  • לא מחקה – “כפיים”, “ידיים למעלה”.
  • הבעות פנים מועטות.

בסביבות גיל: 2.5 שנים – 7 שנים

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • לא יוצר אינטראקציות חברתיות בגן, משחק לבד.
  • קושי ביצירת תקשורת.
  • קושי חברתי, שפתי, רגשי
  • מתח בבית סביב נושאים הקשורים בילד.
  • הילד לא מרוכז.
  • הילד לא מבין הוראות או לא מבצע מטלות בהתאם לגילו בגן.
  • נאמר לכם שהילד לא מוכן לכיתה א’.

אכילה

בסביבות גיל: 0-6 חודשים

התפתחות תקינה: רפלקס יניקה תקין, משקל תקין.

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • פליטות מרובות.
  • קושי לינוק.
  • גזים.
  • ריפלוקס.
  • אכילה מועטה/ אי עלייה במשקל.

בסביבות גיל: 6-12 חודשים

התפתחות תקינה:  מעבר הדרגתי לאכילת מוצקים

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • חוסר רצון לאכול מוצקים/ללעוס/לגעת באוכל.

בסביבות גיל: 12 חודשים ומעלה

התפתחות תקינה: אכילה מאוזנת

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • חוסר רצון לאכול מוצקים/ללעוס/ לגעת באוכל/ אכילה חדגונית/ השפעות התנהגותיות סביב נושא האוכל.

שינה

בסביבות גיל: גילאים שונים

התפתחות תקינה: שינה רציפה למעט התעוררות לאוכל בחודשים הראשונים.

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • הילד מתקשה להירדם באופן עקבי.
  • מתעורר לאחר מספר דקות באופן עקבי.
  • מתעורר גם כשלא צריך לאכול.

ויסות חושי

בסביבות גיל: גילאים שונים

התפתחות תקינה: יכולת להסתגל לגירויים כגון מגע וקול בעוצמות שונות.

מתי כדאי לפנות לייעוץ:

  • בכי/ חוסר שקט.
  • רגישות יתר למגע, מרקמים וחומרים שונים. למשל: רגישות לבגדים, נעליים, חול, דשא, פלסטלינה, חימר וכדו’.
  • בכי והימנעות בעקבות שהות במקומות הומים, צפופים ורועשים.
  • צורך במגע עוצמתי. רצון לדחוף, להתנגש, להתגרות באחר ברמה פיזית או מילולית.

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *