יציאה לצורך חזרה

למה "לצאת מהקופסא" זה רק חלק מהיצירתיות

“לא חשוב אם הצלחת או נכשלת, אין לדבר כל חשיבות במהלך חייך. הפוך את הסמוי לגלוי ואת הלא מודע למודע, זה העיקר בחיים, ושמור תמיד מעט לא מודע בתרמילך…”

האמנית ג’ורג’ אוקיף

מזמינים אותנו לא פעם “לצאת מהקופסא”. אחת הסיבות להזמנה “לצאת מהקופסא” היא מצב או אירוע אשר חושפים אותנו לבעיה שאין לה פתרון מיידי נראה לעין. לפעמים מדובר במצב בו חסרים לנו רעיונות חדשים ורעננים, או כאשר עלינו להתחיל פרויקט חדש או מיזם יוצא דופן. לפעמים זה קורה כאשר מבקשים מאיתנו להציע רעיון חדש, כמו למשל איך ניתן לשפר את מצב החינוך בארץ, או מה נעשה עם בעיית העוני בישובים מסוימים. במקרים אלה ואחרים מזמינים אותנו לחשוב יצירתית, באמירה: “בואו נחשוב מחוץ לקופסא”. לאמירה זו אנחנו בדרך כלל שוכחים לצרף את החלק השני שלה: “ובואו גם ונחזור ל קופסא כדי לפתור את הבעיה!”. לכן, הקריאה לצאת מה קופסא היא רק הצעד הראשון שבו אנו מתרחקים לרגע מהקופסא. רק כאשר נצא מה”קופסא” נוכל לעזוב את הרעיונות המוכרים והידועים מראש, ולעבור לטריטוריה חדשה של חיפוש וחשיבה. לצאת “מחוץ לקופסא”, פירושו ללכת אל הבלתי ידוע, לצאת להרפתקה שתזמן לנו חשיבה אחרת, משהו לא מוכר, מרחב יצירתי. אך חשוב לזכור שלאחר החיפוש “מחוץ לקופסא” והרחבת החשיבה אל עבר דברים שלא ידענו שאפשריים, עלינו לחזור אל “הקופסא” ולערוך בה שינויים בהתאם לחיפוש. רק כך נוכל להביא חשיבה חדשה ויצירתית.

תמונה: Pixabay

זהו תהליך שבו עלינו להתחיל לשאול את השאלה החשובה ביותר:

ל מ ה ?

למה לנו לצאת מהקופסא? הרי אנחנו עובדים כל כך קשה לבנות לנו קופסאות ולארגן את עולמנו אז למה לנו לצאת מהקופסא? הרי נעים ונוח לנו שם…

אחת הסיבות העיקריות לרצון לצאת הוא לחפש את הייחודיות שלנו בתוך כל התיאומים וההתאמות, בכל המבנים והתבניות, לראות את הצורה הייחודית לנו. להבין במה אנחנו שונים ומיוחדים…?

אם אכן יש לנו עניין לעזוב את הנוחות, השגרה, החום והנעימות של הקופסא שלנו עלינו לברר דבר ראשון, מאיזו  קופסא אנחנו רוצים לצאת?

וכאן באה השאלה השנייה:

מ א י ז ו?

אנחנו מגיעים לעולם עם מתנה מיוחדת שקיבלנו מהורינו, אנחנו גדלים בסביבה שפועלת ומשפיעה עלינו שנים על שנים, ואנחנו עוברים במערכות חינוך שונות ומגוונות. נוסיף לתערובת הזו את סך כל ההצלחות שלנו ואת סך כל הכישלונות שלנו ונקבל אוסף של אירועים ומצבים שמאפיינים את דרך החשיבה שלנו. בכל התהליך של יצירת “הקופסא שלנו” אנחנו נמצאים בגבולות המוכר והנוח ואיננו רוצים לעזוב אותו. בכל פעם שנתקלנו בבעיה דומה או ביחידת מידע, ידענו איך לפעול איתם, איך להגיב אליהם, כך תמיד פעלנו וכך נמשיך לפעול.

אם אכן אנחנו רוצים לצאת מהקופסא, עלינו לחשוב בדרכים לא מוכרות ולבחור בחוסר הוודאות. אנחנו זקוקים לחשיבה מרובת מידע, לחשיבה רב־תחומית כדי שתוציא אותנו מחוץ לקופסא ולאפשר חשיבה חדשה שתאפשר לנו לצאת להרפתקה חדשה – מחוץ לקופסא.

תמונה מתוך הספר: Duke University Libraries | Through the looking glass (1872)

ולאן נצא?

זהו השלב השלישי

כיצד נאסוף את מה שאיננו יודעים? זוכרים את עליסה בארץ הפלאות והמפתח של דלת הגן הקסום? איך נדע שזוהי באמת הדלת הנכונה שתוביל אותנו לאותו מקום מופלא שאנו מחפשים?

היציאה מחוץ לקופסא היא יציאה למרחב חדש למשך זמן משמעותי, והיא מבקשת חשיבה ארוכת טווח.

ביציאה מהקופסא ל”שום מקום” שהוא אזור בלתי מזוהה אנחנו נעדיף להשתמש באסוציאציות, בהקשרים בין מושגים, בלמידה של תחומים שלא מוכרים לנו עד לרגע היציאה.

אנחנו יוצאים “לשייט” בזרם המחשבות שלנו, בראש פתוח, אין לנו תשובה אחת נכונה לאן נרצה להגיע, נפתחות בפנינו אפשרויות רבות ואנחנו מקווים שאכן השייט יביא אותנו ליבשות חדשות וכשנהיה שם, נדע שהגענו.

ביבשת החדשה אנחנו לרגע לא יודעים, ואנחנו משהים את הצורך לארגן את החדש והלא מוכר בעזרת כל מה שאנחנו כבר יודעים. אם כך עלינו להתחיל ליצור הקשרים בין הידוע לנו ב”קופסא” לבין היבשת החדשה שזה עתה נתגלתה לנו.

סרנדיפיות (הגילוי של דבר מה שלא בכוונה תחילה) מתרחשת כל הזמן. עלינו להיות בקשב מלא כדי לגלות את הקשרים החדשים בין המוכר לחדש, בין יוצא הדופן לשגרתי, בין הידוע לבין המעורפל והלא ברור. אנחנו יכולים ללכת בדרכים מטאפוריות כדי לקרוא את הסביבה החדשה. כמו מה זה נראה? למה זה דומה? יש לנו אפשרות לחפש אנלוגיות בין הסביבה המוכרת לסביבה החדשה, וכמובן ליצור מיני חיבורים חדשים שלא חשבנו עליהם קודם לכן. ואז… אנחנו מוכנים לחזור בחזרה ל”קופסא”, כאשר בתרמיל שלנו מחשבות חדשות, הקשרים יוצאי דופן, הפתעות, דימויים ותפיסות חדשות. בעזרת כל אלה נחזור חזרה אל השאלה שהייתה לנו ב”קופסא” ונסתכל עליה מנקודת מבט חדשה ומחיבור לכל מה שאספנו מחוץ ל”קופסא” בדרך לפתרון. ואז… נחזור ל”קופסא” ונגלה שגם ה”קופסא” השתנתה, התרחבה ושהיא מכילה כעת יותר רבדים.

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *