בגרם אחד של אדמה חיים עד לעשרה מיליארד חיידקים | תמונה: גבריאל חימנס / unsplash

הכמיהה לאחדות עוברת דרך האדמה

כנראה שלא היה כל סיכוי שאצפה את מהלכי חיי, אז, כשעזבתי את חברת הסטרטאפ בה עבדתי כראש צוות פיתוח חומרה בארבע השנים האחרונות. הכמיהה שלי למשהו שהוא גדול ממני בערה בי ולקחה אותי אל הלא-נודע, וכך הגעתי לבסוף אל עולם המיקרואורגניזמים שבטבע.

בתקופה ההיא, בשנת 2002, החיפוש הרוחני שלי היה כבר בשיאו. לא הבנתי למה אני שואף, אבל התחושה שהעולם אינו רק כפי שאנו תופשים אותו בחמשת החושים, התחזקה בי מאוד.

אחרי כשנה של שיטוטים בחצי היבשת ההודית, חופשה מהחיים כפי שהכרתי אותם עד כה, השיבה אותי ארצה תחושה פנימית חזקה. ובהודו, ראיתי הרבה, חוויתי הרבה ולמדתי הרבה, אך כמיהת מהותי לא הגיעה שם לסיפוקה.

כנראה שרק כאן, כשרגליי דורכות על אדמת הולדתי, ואני בסביבה המוגנת והמוכרת בה נולדתי וגדלתי, רק כאן שיכלה האמת הכבירה הזו של הקיום להתגלות בפני, לטלטל את עולמי, לנתק את שורשיי המגבילים, ולחבר אותי אליה, אל המהות הפנימית שלי, אל המהות הפועמת שעומדת מאחורי העולם הזה.

במאי 2004, באירוע בלתי צפוי שארך שבריר של שניה, תם עבורי החיפוש ומהותי הכירה במקורה. הבלבול שהתעורר בי היה רב ובמשך מספר חודשים התנדנד מצב רוחי בין אקסטזה עילאית לבין תחושה של אימה. אני יכול אולי לנסות לתאר זאת כקרן אור של שקט שמצאה את דרכה אל תוך לבי. והשקט הזה, כך ידעתי, פשוט ידעתי, הגיע מאלוהים, מהבורא הראשוני. רצונו של השקט המפלח הזה ממני היה, לכאורה, פשוט – שאתמסר לו, עוד ועוד, וכך הוא פורר עוד ועוד מבנים מגבילים בתפישת עולמי ובתודעתי. תחושת הפער בין חוויית האור והמקור לבין קיומי האישי והאנושי מילאה אותי באימה. חשתי איום ממשי ושאינו פוסק על המוכר לי. שיתפתי את מה שאני עובר עם מספר חברים קרובים, אך לא מצאתי מרגוע בעצתם. יום אחד התיישבתי והתפללתי בכל לבי אל אלוהים – איני יכול להמשיך יותר ככה. שְלח לי מורה!

השתלשלות של מאורעות לא מתוכננים הביאה אותי לפגוש את המורה הרוחני שלי לאחר שלושה ימים, המורה שמלווה אותי עד עצם היום הזה. עד אותו רגע די זלזלתי בכל מיני מורים שדיברו על “הארה”, כך שבדיעבד נראה שרק יד הגורל יכלה לגשר על הספקות שלי ולהפגיש בינינו.

ד”ר גבריאל קאזנס, שמוכר פה בארץ כמנחה לסדנאות צום רוחני, החל את דרכו הרוחנית בשנות ה-70 של המאה הקודמת במפגש עם אחד מענקי הסידהה יוגה, סוואמי מוקטננדה. המפגש המרטיט  הביא את גבריאל, אשתו ושני ילדיו לאשראם של מוקטננדה בהודו, שם התגוררו במשך 8 שנים. מוקטננדה היה ידוע כמורה עוצמתי, שהקירבה אליו בלבד הספיקה בכדי לעורר בתלמיד את אנרגיית הקונדליני, וכך, ד”ר קאזנס, רופא ופסיכיאטר, הקים באשראם שלו את המרפאה הראשונה מסוגה בעולם לטיפול והנחיה במקרים של התעוררות קונדליני מאתגרת.

הקשר שלי עם גבריאל הפך מהר מאוד לקשר אישי בו שיתפתי את חוויותיי ואת קשיי. בהירות המחשבה שלו וצלילות דעתו, הרטט שחשתי שהוא מקרין בסביבתו, ויותר מכל – שהוא לא רק דיבר, אלא גם עשה בחייו, חיזקו את הרצון שלי להיות עוד ועוד במחיצתו. גבריאל היה עבורי דוגמא מהלכת על איך אדם מואר פועל בעולם, ובכך השפיע עליי עמוקות. הוא הבין את אתגרי ההתעוררות, הנחה איך לצלוח אותן, והכווין ללא ליאות את כל מי שסביבו לחיי רוח מאוזנים, התעוררות ושחרור רוחני, ובצד כל זה לעשיה מבורכת לתיקון עולם.

לגבריאל שורשים עמוקים במסורת היהודית והוא פותח כל מפגש שהוא מנחה במילים המוכרות מסידור התפילה – “לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו, לייחד שם י”ה בו”ה בייחודא שלים בשם כל ישראל” ומוסיף עליה את המילים “כל העולם”. ובאמירה הזו הוא מייחל לאחדות שמיים וארץ על כל רבדיהם.

קירבָתי אליו התחזקה והוא הציע לי לבוא לגור במרכז שלו באריזונה וללמוד חקלאות אורגנית. בשיחת טלפון טרנס-אטלנטית שערכנו הבעתי כמהנדס מעולם ההיי-טק את תמיהתי. הוא ענה לי שמלמדים אצלם על “טכנולוגיית EM”, שלא היה לי כל מושג לגביה, מה שבדיעבד הפך להיות העיסוק המרכזי שלי בחיי כיום.

עם גמר תקופת ההכשרה שלי בתוכנית ל-חקלאות אורגנית, טבעית וטבעונית עם EM®, שבתי לארץ ובתחילת שנת 2009 התחלתי את פעילות EM® (Effective Microorganisms, מיקרואורגניזמים מועילים, או בשפת היומיום שלנו – חיידקים טובים) בישראל. באחת הנסיעות הראשונות שלי ברחבי הארץ ראיתי בעיניי רוחי את כל האדמות סביבי כרוויות בחיידקים מועילים, שוקקות חיים, פוריות ואון. לא ידעתי אז שחזון שהציץ מעצמו בהכרתי יהפוך למסע של חיים שלמים של הבראת האדמה והשבה לאיזון של מערכות אקולוגיות בסיוע חיידקים מועילים.

חיידקים מועילים, חיידקים מזיקים, וחיידקים… אופורטוניסטים.

כיום זה עשוי להיראות לנו, אולי, כמובן מאליו, אך פעילות EM שהחלה ביפן בשנות ה-70-80 של המאה הקודמת, על-ידי פרופ’ טירואו היגה, הייתה פעילות חלוצית בקנה מידה עולמי, דבר הטווה למעשה לא מעט מהידע שלנו כיום על עולמם של המיקרואורגניזמים בכלל, והפרוביוטיקה בפרט.

פרופ’ היגה שחקר את עולם המיקרואורגניזמים שבטבע, הגיע אז לתובנה מדהימה, ששינתה את חייו בצורה דרמטית, אך אפשר גם לומר ששינתה את פני העולם כולו:
ברור לנו בצורה אינטואטיבית ופשוטה שניתן לסווג את החיידקים שקיימים בעולם לכאלו שהם מועילים ולכאלו שהם מזיקים. (לצורך הפשטות, נגדיר את אלו המועילים ככאלו שמפרישים לסביבתם חומרים תומכי חיים והתחדשות, ואת אלו המזיקים ככאלו שמפרישים לסביבתם חומרים שמדכאים חיים והתחדשות.) במחקרים שהוא ערך הוא גילה שקיימת אוכלוסייה של חיידקים, אליה למעשה משתייכים רוב החיידקים שקיימים, שהיא לא מזיקה ולא מועילה, אך בעת ובעונה אחת, גם מזיקה וגם מועילה. את אלו כינה פרופ’ היגה “חיידקים אופורטוניסטים”. אוכלוסייה זו יודעת להתנהג באופן גמיש, שמשתנה בהתאם ל”דעת הרוב” שבסביבתה. במידה ולמועילים יהיה רוב, האופורטוניסטים ירוצו אחריהם ויחזקו את המגמה במלוא כוחם. במידה ולמזיקים יש רוב, אלו ירוצו אחרי המנהיג התורן וגם שם יחזקו את המגמה הקיימת. הדבר המפעים הוא שלמעשה, לפי מחקריו של פרופ’ היגה, רק 10% מהחיידקים בעולם הם מועילים באופן מלא ורק 10% הם כאלו שמזיקים באופן מלא, כך שלמעשה, הרוב הוא אותם אופורטוניסטים שמהווים 80% מאוכלוסיות החיידקים שקיימים. (וברמה מדעית עמוקה יותר: בניגוד לחיידקים המועילים או המזיקים, להם יש מטען גנטי למטרותיהם המצומצמות והייחודיות, המועילים – להועיל, והמזיקים – להזיק, לחיידקים האופורטוניסטים מגוון גנטי עבור שני התפקידים, ואלו יבואו לידי ביטוי בהתאם לתנאי הסביבה בה הם נמצאים, מה שידוע כיום כמדע האֵפיגנטיקה, החוקר את ביטוים של גנים כתלות בתנאי הסביבה.)


השימוש בחיידקים מועילים בגינה הביתית עשוי לעזור מאוד בבניית פוריות הקרקע ולפתרון של בעיות שונות | תמונה: תומס ורבורג / unsplash

האבולוציה של כדור-הארץ יצרה מדרג מופלא של יצורים חיים שנשענים זה על זה, החל מהייצור החי הקטן ביותר שהוא החיידק, ועד לבעלי חיים מפותחים כמו האדם. בשרשרת מזון זו לוקחת כמובן חלק גם ממלכת הצומח, שנשענת על אותו ייצור קטנטן וניזונה מתוצריו. שרשרת המזון היא כפירמידה, בה אמנם היצור שהתפתח והתקדם עבר שינויים, אך התלות שלו בנחותים ממנו שרירה וקיימת גם עכשיו. וכך המדע מגלה היום שבגוף האדם יש פי-10 חיידקים מאשר מספר תאי הגוף עצמו, ואילו בגרם אחד של אדמה חיים עד לעשרה מיליארד חיידקים. בשל הסימביוזה החשובה המתקיימת בין המארח לאורחיו, נקבע לפני שנים המושג “מיקרוביום” המתאר את כלל המיקרוביולוגיה שמעורבת בביולוגיה של יצור חי כלשהו (בתוכו ובסביבתו) ולאחרונה, בשל ההבנה שלמעשה כלל לא ניתן להפריד בין החיידקים ליצור שמארח אותם, זה קיבל שדרוג למושג חדש -“הולוביום”, שמתאר את מכלול תאי החיידקים ותאי המארח כיחידה בלתי נפרדת אחת.

הלכה למעשה

השימוש בשטח בחיידקים מועילים הוא מעשי מאוד. למעשה בכל נישה אקולוגית ישנו מאזן כלשהו בין אותם מועילים ומזיקים. נישה אקולוגית יכולה להיות מערכת העיכול של בעל חיים או של האדם, ערוגת ירק בחצר, שדה תפוחי-אדמה או חממת עגבניות, וגם נחל שזורם או צינור שפכים. לכל סביבה שכזו יש תנאים שמאפיינים אותה והיא מהווה כר להתפתחות מאזן ייחודי לה, שיקבע את יעילותה ובריאותה. סביבה בה מאזן החיידקים מוטה לכיוון השלילי תהיה סביבה חולנית, ואף עשויה להיות מפגע תברואתי אמיתי; לעומתה, סביבה בה יש רוב לחיידקים המועילים, תהיה סביבה נעימה, מרעננת ובריאה.

בחקלאות צמחית, קרקע בה המאזן המיקרוביולוגי נוטה לכיוון המזיק, תהיה קרקע בעלת נטייה חזקה לתחלואה, והתוצרת שזו תניב תהיה תלויה בשימוש רב בדשנים כימיים ובחומרי הדברה. מאזן אופטימלי יביא לזמינות אידאלית של חומרי הזנה לצמח, לנוכחות של נוגדי חימצון ושל אנטיביוטיקה טבעית בקרקע, דבר שמפחית מחלות קרקע וצמח, תורם לזמינות של חומרי הזנה עבור אוכלוסיות של חיידקים, מיקרואורגניזמים אחרים וחרקים שחיוניים בסביבת הצומח, וכך יוצר מערכת אקולוגית חיה ופועמת, בה יצר החיים שטבוע בה מתבטא במלואו. קרקע בעלת מאזן שלילי תהיה קרקע מתה, חסרת אנרגיית חיים, והצמחים שיגדלו בה יהיו חלשים ותלויים בצורה התמכרותית בכימיקלים חקלאיים.

במשקים החיים, ברפתות, דירים ולולים, סביבת חיים צפופה זו המכילה מספר רב של בעלי חיים בסביבה שאינה כדרך הטבע, תינטה לרוב לכיוון של מאזן מזיק של חיידקים, דבר שיגרום לפליטה רבה של אמוניה פוגענית מהפרשות בעלי החיים, לתחלואה מסוגים שונים, לתחושת עקה (סטרס) מתמשכת אצל בעלי החיים ולעיכול מזון ומטבוליזם שאינו כדרך הטבע. כתוצאה, יש צורך בשימוש רב בתרופות ובאנטיביוטיקה, שלאחר מכן גם מגיעים לקרקעות גידול הירקות בתוך הזבל והקומפוסט. בעלי חיים אלו יניבו תוצרת באיכות ירודה, שרחוקה מהאידאל של מזון שפועם ברטטי הטבע הפראי.


השימוש בשטח בחיידקים מועילים הוא מעשי מאוד. למעשה בכל נישה אקולוגית ישנו מאזן כלשהו בין אותם מועילים ומזיקים | תמונה: גבריאל חימנס / unsplash

השימוש בחיידקים מועילים בגינה הביתית עשוי לעזור מאוד בבניית פוריות הקרקע ולפתרון של בעיות שונות. קרקע עשירה במיקרוביולוגיה מועילה תביא למדשאות ירוקות ולהתאוששות של עצים ותיקים.

לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה

ההפלגה למחוזות הרוח מעוררת בנפש האדם קסם אמיתי. חוויית החיים המבוססת על חמשת החושים והיות האדם ייצור ביולוגי שהתפתח באופן ישיר כתוצר אבולוציוני, מקבלים תפנית משמעותית. השמיים והארץ מחוברים הם, וכך תמיד היו. את הפיצול ביניהם יצר האדם, שלמעשה יצר את הפיצול הזה קודם כל בנפשו. בעולם בו האדמה היא דבר שהולכים עליו וחופרים בו, ולא אלמנט חי ורוטט שחיינו תלויים בו, בעולם בו מילה ורעיון הם יצירה אישית של שכלו של האדם ללא קשר לידיעת האחדות הפועמת ומקורה, בעולם בו איש לביתו והכסף הוא האלוהים החדש – תשוקת לבי מובילה אותי להמשיך לפזר חיידקים מועילים בכדי לעורר את האקולוגיה והביולוגיה שסביב ולהשיבם לאיזון, להמשיך לכתוב מילים של השראה בכדי לעורר את נפש האדם להיזכר בנשמה שחבויה בו, להמשיך לפעום ולהתרחב למען אחדות חובקת כל.

פעמוני קושי ציימס

פעמון קושי צ’יימס

    תגובות גולשים

  1. סוף סוף אני מבינה בדיוק מה אתה עושה אשר יקר, תודה על תרומתך המופלאה לעולם החדש, ההרמוני והבריא שאנו יוצרים בימים אלה, ותודה עך הספר מעורר ההשראה שכתבת. מי ייתן וכל הברואים ימצצאו כמוך את השליחות הייחודית שלהם ויתנו אותה במתנה לעולם

    1. תודה רבה!
      אתה מוזמן להעמיק את ההשראה הזו בספר שלי ‘האמת של כולנו’.
      תודה, אשר

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.