מוזיקה היא החמצן של הנפש

בטבע הכול שר, הכול חי, כל ברייה מפיקה תנודות המתפשטות כמו גלים של מוזיקה. לכן אנו יכולים לומר שבטבע הכול מוזיקלי. המוזיקה קיימת בנחלים הזורמים, במעיינות הנובעים, בגשם המטפטף, בגעש המפלים, בתנועה הבלתי פוסקת של האוקיינוסים והימים. המוזיקה מצויה בשריקת הרוח, ברשרוש העלים, בציוץ הציפורים… המוזיקה שבטבע מעוררת שוב ושוב את הרגש המוזיקלי הרוחש באדם. היא מעודדת אותו להתבטא בעזרת כלי נגינה, או באמצעות שירה. המוזיקה היא הכלי שבאמצעותו האדם מקרין כלפי חוץ את רגשותיו ואת תחושותיו: באמצעותה הוא מבטא את הרגש הדתי ובאמצעותה הוא מפרש את כאביו, את שמחותיו, את אהבתו ואת חוויותיו העמוקות ביותר.

המוזיקה היא החמצן של הנפש ושל התודעה. באמצעות המוזיקה הנפש קורמת עור וגידים במרחב הפיזי, על פני האדמה. ומרגע שתתעורר תודעתו העליונה של האדם, לאחר שיתפתחו אצלו יכולות תפיסה בעלות רגישות גבוהה, הוא יתחיל לשמוע את הסימפוניה האדירה המהדהדת ברחבי החלל מקצה היקום ועד קצהו, ואז הוא גם יבין את המשמעות העמוקה של החיים.

המוזיקה מעוררת בנשמתנו את זיכרון השמיים, את הגעגועים לגן העדן האבוד. עוצמתה גדולה מעוצמת הציור או הריקוד, משום שהיא בלתי אמצעית ומיידית… היא מזכירה לנו כהרף עין שבאנו מן השמיים ושאל השמיים נשוב ביום מן הימים. אמת, ישנם סוגי מוזיקה המעוררים בנו את השאיפה ההפוכה, מפיחים בנו את הרצון להישאר זמן רב ככל האפשר על פני האדמה, אבל זהו אינו תפקידה האמיתי של המוזיקה.

כולם מאזינים למוזיקה, אבל ניתן ללמוד להאזין לה בצורה מיוחדת המפעילה בנו את המרכזים הרוחניים, ואז אנו מקרינים אותה אל החלל, ומתעלים, מזדככים, מיטהרים ואפילו מיישבים את בעיותינו. כשאנו מאזינים ליצירה מוזיקלית כלשהי, עלינו להבין מה היא מייצגת, להבין אם מדובר בכוח טוב או רע, ולְמה אפשר להשוותה: היא נשמעת כמו רוח? או כמו רעמים? היא כמו זרם מים, מפל החוצה את ההרים, או אולי דווקא כמו חשמל, כמו חום?… יהא אשר יהא הכוח שמתעורר בנו, עלינו לדעת להשתמש בו. אם תחושו ברוח, דמיינו שאתם שטים בסירה שמפרשיה נעים ברוח. אם זה חשמל, תוכלו להפעיל מכשירים רוחניים וכו'… המוזיקה היא כוח. כל צליל, כל תנודה, יוצרים תנועות בחלל ומפעילים את העוצמות החבויות באדם.

בכל יום בתום הארוחה אני נוהג להשמיע לתלמידַי מוזיקה, כי אני רוצה שהם ילמדו להשתמש בה ככלי לבריאה פנימית. כדי שבבוא היום הם ילמדו לממש באמצעותה עבודה רוחנית נפלאה: להקרין אל היקום מחשבות ומראות נעלים שיקרמו עור וגידים. במיוחד בעת שהם מאזינים למוזיקה מיסטית ודתית עמוקה, המרוממת אותם אל מחוזות שמימיים…

ספיריטואליסטים רבים מזלזלים בתפקידה של המוזיקה בכל הקשור לעבודתם הרוחנית, אבל הם טועים טעות גסה. המוזיקה עשויה להיות כלי רב עוצמה: לעורר תאים רבים המצויים בתרדמה, לייפותם, לחולל בהם שינוי, לשכללם לכדי שלמות. אל לנו להזניחה.

הניחו לאחרים לחיות כפי שהם רוצים, אבל אתם – אתם המחפשים את נתיבם של חיי הרוח, עליכם ללמוד להשתמש בכל מה שהאל העניק לכם. תלמיד אמיתי הוא מי שחושב ללא הרף איך לנצל את זמנו ואת מרצו, את כל הכישורים שהאל והטבע העניקו לו, על מנת לשפר ולהשתפר. כמו המשל על אותו עבד שאדונו יוצא למסע אך לפני כן מפקיד בידיו מטבעות. במקום להסתיר אותם במקום כלשהו ולא להפיק מהם כל תועלת, הוא מחליט להשקיע אותם ולהפיק מהם רווח. התלמיד האמיתי הוא משרת נבון ורציני, המעוניין להשתמש בכל מה שהעניקו לו השמיים כדי לעבוד את העבודה האלוהית: לא משנה אם מדובר באוויר, במים או מזון, במחשבה או ברגש, או בגוף שלו, עיניו או אוזניו – כל מה שקיים בטבע, הוא יודע כיצד להשתמש בו. הוא יודע להפעיל כל דבר, ולכן הוא נעשה עשיר יותר מיום ליום, ללא הרף, שעה שאחרים מבזבזים את זמנם לריק, מפזרים את כוחותיהם בכל מקום, ונחלשים מאוד משום שאין להם שיטת עבודה המנחה אותם.

עליכם לדעת כיצד להיעזר במוזיקה כשאתם ניגשים לעבודתכם הרוחנית, וכך תוכלו להגשים באמצעות המחשבה את כל מה שתרצו. ואתם הרי רוצים כל כך הרבה דברים… אך אינכם עושים דבר כדי להשיגם! המוזיקה מספקת לכם את התנאים הטובים ביותר לכך: היא יוצרת אווירה מתאימה ונוחה לפעילות מנטלית, היא ממש כמו רוח המניעה את סירת המפרשים שלכם, מרחיקה אותה מן החוף, נושאת אותה לעבר עולם חדש, עולם אלוהי. המוזיקה היא כלי רב עוצמה בדרך למימוש שאיפותיכם.

מובן מאליו שכדי להתחבר לעולם האלוהי, אינכם יכולים להאזין לכל סוגי המוזיקה. לרוע המזל, בימינו המוזיקה הופכת יותר ויותר רעשנית, קקופונית. כשהייתי ביפן נסעתי לאוסָקה לבקר בתערוכה האוניברסלית, והאזנתי שם לקונצרט של מוזיקה בת זמננו! זה היה דבר נורא! כשישבתי והאזנתי למוזיקה חשתי שהיא עלולה להביא לכליה טוטלית של האנושות. היא הרסה לי את מערכת העצבים. תהיתי אם מדובר במטורפים שכל רצונם הוא להדביק בטירופם את האנושות כולה; היא הרי ממילא כבר קצת מטורפת, הודות לעבודתם של אחרים, והמוזיקאים האלה באו עכשיו לסיים את המלאכה!

מוזיקאים מעטים בלבד למדו מהי פסיכולוגיה אמיתית ויודעים שהצלילים, השפה וכל התנודות והרטיטות משפיעים על בני האדם. אלו הם חוקי הפיזיקה. בהרצאות מסוימות כבר דיברתי על ניסוייו של הפיזיקאי הגרמני ארנסט קלַדני. הוא פיזר אבקה על משטח כלשהו, ואחר כך ניער אותה בקשת של כינור. גלי הרטט יוצרים באופן זה קווי כוח שמושכים את חלקיקי הנקודות הרוטטות (שניתן לכנותן נקודות חיות), על מנת לדחות אותן אחר כך אל עבר הנקודות שאינן רוטטות, הנקודות המתות. אלה הן הנקודות המתות אשר מגדירות את תוואי הצורות הגיאומטריות. גם אני עשיתי ניסוי כזה, והגעתי למסקנה שאותו תהליך מתרחש גם אצל בני האדם.

הצלילים שאנו שומעים יוצרים בתוכנו צורות גיאומטריות. אף על פי שאיננו רואים אותן, בהשפעת הצלילים, בהשפעת התנודות ועוצמתן, החלקיקים הזעירים בתוכנו מתארגנים וצרים צורות. ולכן כשאנו מאזינים למוזיקה הקקופונית של זמננו, אותו מרקם מולד, אותה הרמוניה פנימית, אותו סדר היולי שהאל ברא בתוכנו, משתבש והולך.

די שתתבוננו בבני הנעורים: הם מעדיפים מוזיקה מסעירה שמתסיסה אותם, מגרה אותם לתנועה ולנפנופים גופניים. ובו בזמן המוזיקה האמיתית שכתבו גדולי המלחינים: מוצרט, בטהובן, היידן – המוזיקה הזו נועדה לזקנים, כך מתברר. אז דעו שהצעירים הללו אינם מבינים, הם אינם יודעים שהמוזיקה שהם אוהבים כל כך מעוררת בהם דחפים חסרי ערך וחסרי היגיון. סוגי מוזיקה מסוימים משפיעים לרעה על ההתנהגות, על הרגישות, אך הצעירים אינם עוצרים לחשוב כיצד משפיעה עליהם המוזיקה שהם אוהבים, לאן היא סוחפת אותם. הם לא רוצים לדעת, הם מחפשים דברים ש"מדברים אליהם", שמסבים להם הנאה רגעית, בלי לחזות מראש למה זה יוביל בעתיד, אילו מעשי טירוף הם יבצעו בשל מצבי הנפש שהמוזיקה הזאת תעורר בהם.

אין פירוש הדבר שכולנו חייבים להאזין אך ורק למוזיקה מיסטית: למיסות, לתפילות אשכבה, לאורטוריות… לא פעם אני משמיע לכם, תלמידַי, שירה עממית, במיוחד שירה טירולית (יודל). כדאי מאוד להקשיב לנערים ולנערות הללו ששרים את שירת היודל, שמתנשפים ורוקדים.

לאורך כל ההיסטוריה האנושית ייסדו החכמים, שהכירו את טבע האדם ואת צרכיו, חגים שבהם צוו האנשים להשתחרר, להרפות ממצוקות היומיום, וליהנות ממוזיקה, ריקוד ותיאטרון. אבות הכנסייה, גם הם ייסדו חגים על פי הדגמים המצריים והיווניים העתיקים. הם הרי לא היו מקנים מנהגים כאלה אילולא ידעו שההפוגות הללו מתאימות לצרכים היסודיים של הטבע האנושי. אלה שתמיד רציניים, שאינם מרפים לעולם, חסר להם משהו. עליהם להאזין לשירה טירולית. הכול בה צעיר, עליז ואביבי! זמרי היודל הם צעירים נחמדים שבעודם שרים הם משגרים מבטים נהדרים אל השמש, הטבע, השמיים והפרחים. והאושר שלהם הוא חברותי ופתוח, במחיצתם אנו חשים שהחיים יפים. השירה הטירולית מבטאת את רצוננו להישאר צעירים, להיות מאושרים, לאהוב את הטבע, והיא משרה בנו אנרגיה חיובית ומסייעת לנו בעבודתנו המבורכת.

המוזיקה היא אפוא כלי רב עוצמה המסייע לנו לממש את שאיפותינו. ולכן במקום להניח למחשבה לנדוד לימין ולשמאל בכל פעם שאתם מאזינים למוזיקה, חִשבו ברגעים האלה על הדבר שיסייע יותר מכול להתפתחותכם. אם אתם הוגים בבריאות, חשבו על עצמכם כעל בני אדם בריאים במיוחד: כל מה שתעשו, בין אם תלכו ברגל, תדברו או תאכלו, בריאותכם תקרן מכם ותתַקשר עם כולם באופן שאיש לא יוכל לעמוד בפניו. אם אתם הוגים באוֹר, כלומר אם חסרה בכם תבונה, אם אתם נוטים לטעות לעתים קרובות ופועלים בפזיזות, היעזרו במוזיקה כדי לדמיין שאתם לומדים, שאתם מבינים, שהאור והחוכמה חודרים לתוככם ואתם מפיצים אותם ומעניקים מהם לאחרים. אם ברצונכם להוסיף לעצמכם יופי, עוצמה, כוח רצון או יציבות, עשו נא אותו הדבר… עשו את העבודה הזאת לגבי כל תחום שאתם חשים בו היעדר או חולשה, ובבוא היום תיווכחו לדעת שהודות למוזיקה הצלחתם להפיק שינויים פנימיים ניכרים ביותר.

מתוך הספר יצירה אמנותית ויצירה רוחנית