Group 3 Created with Sketch.

אתם הפלצבו נמצא בסל הקניות שלך

צפייה בסל קניות

משלוח חינם לנקודת איסוף בהזמנה מעל 200 ש"ח ועם שליח בהזמנה מעל 350 ש"ח.
בכל שאלה ובעיה ניתן לפנות אלינו ונשמח לעזור.

placeo_Master

אתם הפלצבו

ד"ר ג'ו דיספנזה

התודעה שלכם חשובה מהחומר
פרק לדוגמא
ניתן לשלוח כמתנה

האם הריפוי בכוח המחשבה בלבד אפשרי – ללא שימוש בתרופות או בהליך רפואי?

האמת היא שזה קורה הרבה יותר פעמים מכפי שהייתם מצפים. בספר אתם הפלצבו, ד"ר ג'ו דיספנזה מביא מספר רב של מקרים מתועדים שהסיגו לאחור תהליכים של סרטן, מחלות לב, דיכאון, דלקות מפרקים הגורמות לנכות ואף התקפי רעד של מחלת הפרקינסון, באמצעות האמונה בפלצבו. באופן דומה, מספר ד"ר ג'ו על אחרים שחלו ואף מתו כקורבנות של קללת וודו או כישוף – או מפני שאובחנו באופן שגוי כחולים במחלה סופנית.

אמונה יכולה להיות עוצמתית כל כך, מה שהביא את יצרניות התרופות לעשות שימוש במחקרים רנדומליים כפולי ומשולשי סמיות בכדי לנטרל את השפעתה של התודעה על הגוף, בבואן להעריך את תועלתן של תרופות חדשות.

ד"ר ג'ו דיספנזה מציג יותר מאשר סקירה היסטורית ופיזיולוגית של אפקט הפלצבו. הוא שואל את השאלה: "האם ניתן ללמד את עקרונות הפלצבו, ולהפיק את אותם שינויים פנימיים בבריאותו של אדם ובסופו של דבר גם בחייו, מבלי להסתמך על חומרים חיצוניים כלשהם?" כמענה הוא משתף בראיות מדעיות (הכוללות סריקות מוח צבעוניות) של תהליכי ריפוי מדהימים מתוך הסדנאות שלו. בסדנאות אלה לומדים המשתתפים את המודל שלו לטרנספורמציה עצמית, המבוסס על יישום פרקטי של התופעה הקרויה אפקט הפלצבו. בסיום הספר יש מדיטציה, המהווה מדריך יישומי לשינוי אמונות ותפיסות המעכבות אותנו – צעד ראשון לקראת ריפוי.

אתם הפלצבו משלב את המחקרים האחרונים בחקר המוח, ביולוגיה, פסיכולוגיה, היפנוזה, התניות התנהגותיות ופיזיקה קוונטית על מנת להסיר את המיסטיקה מעל אופן הפעולה של אפקט הפלצבו… ומראה כיצד מה שנראה כבלתי אפשרי יכול להפוך לאפשרי!

ד"ר ג'ו דיספנזה

ד״ר ג׳ו דיספנזה הוא מרצה, חוקר, יועץ תאגידי, סופר ומחנך בינלאומי. כסופר, מרצה וחוקר, הוא מונע על ידי האמונה שלכל אחד מאיתנו יש פוטנציאל לגדולה וליכולות בלתי מוגבלות. בסגנונו הקל להבנה, המעודד והחומל, הקנה ידע לאלפי אנשים והסביר להם בפרוטרוט כיצד הם יכולים לחווט מחדש את מוחם ולהתנות מחדש את גופם על מנת ליצור שינויים ארוכי טווח

מידע נוסף

מספר עמודים: 412
שנת הוצאה: 2023
מחבר: ד"ר ג'ו דיספנזה
דאנאקוד: 39-10059
הוצאה: אור עם

אנשים שקנו מוצר זה קנו גם...

משלוח לנקודות איסוף בפריסה ארצית: 15 ₪
משלוח עם שליח עד הבית: 29 ₪
משלוח חינם לנקודת איסוף בהזמנה מעל 200 ₪
משלוח חינם עם שליח בהזמנה מעל 350 ₪

ראשית דבר

גם אני, כמו רוב מעריציו, מצפה לרעיונות הפרובוקטיביים של ג׳ו דיספנזה בהנאה. ג'ו מותח את האופקים של האפשרי על ידי הרחבת גבולות הנודע, כשהוא משלב ראיות מדעיות מוצקות עם תובנות מרגשות. הוא לוקח ברצינות את המדע יותר מרוב המדענים, ובספר מרתק זה הוא מחלץ מתוך התגליות החדשות באפיגנטיקה, פלסטיות עצבית ופסיכואימונולוגיה את המסקנה המתבקשת.

המסקנה הזו היא מרגשת: אתם וכל אדם אחר מעצבים את מוחכם ואת גופכם על ידי המחשבות שאתם חושבים, הרגשות שאתם חשים, הכוונות שאתם מחזיקים והמצבים הטרנסצנדנטליים שאתם חווים. אתם הפלצבו מזמין אתכם לרתום את הידע הזה על מנת ליצור גוף חדש וחיים חדשים עבור עצמכם.

זו אינה הצעה מטאפיזית. ג׳ו מסביר כל חוליה בשרשרת הנסיבתית אשר מתחילה במחשבה ומסתיימת בעובדה ביולוגית, כמו עלייה במספר תאי הגזע או במולקולות החלבון, המחזקות את המערכת החיסונית, שנמצאים במחזור הדם שלכם.

הספר פותח בסיפור התאונה של ג'ו, בה ריסק שש חוליות בעמוד השדרה שלו. כשהוא על פי התהום, הוא נדרש בבת אחת להתעמת עם הנחיצות להוציא אל הפועל את מה שהאמין בו כתיאוריה: גופנו אוצר בתוכו אינטליגנציה מולדת המכילה כוח ריפוי ניסי. המשמעת אותה הביא אל תוך התהליך שבו הוא דמיין את עמוד השדרה שלו נבנה מעצמו היא סיפור של השראה ונחישות.

כולנו מלאי השראה לשמע סיפורים כאלה על רמיסיה ספונטנית או ריפוי "ניסי", אולם מה שמראה לנו ג'ו בספר זה הוא שכולנו מסוגלים לחוות ריפוי ניסי שכזה. ההתחדשות מובנית בתוך המארג הבסיסי של גופנו. ניוון ומחלות הם היוצאים מן הכלל ואינם הנורמה הרווחת.

מייד כשנבין כיצד גופנו מחדש את עצמו, נוכל להתחיל לרתום את התהליכים הפיזיולוגים הללו עם כוונה מלאה, ולהנחות את ההורמונים שהתאים שלנו מסנתזים, את החלבונים שהם בונים, את הנוירוטרנסמיטרים שהם יוצרים, ואת הנתיבים העצביים דרכם הם שולחים אותות. במקום להיות בעלי אנטומיה סטטית, גופנו גועש ומלא בשינויים מרגע לרגע. מוחותינו על סף רתיחה, עמוסים בנייה והרס של קשרים עצביים בכל שנייה. ג'ו מלמד אותנו שאנחנו יכולים לנווט את התהליך הזה עם כוונה, כשאנחנו תופסים את מקומנו במושב הנהג ואיננו בתפקיד הפסיבי של הנוסע.

התגלית לגבי היכולת להכפיל את מספר הקשרים באשכול עצבי עם גירוי של חזרתיות גרמה למהפכה בביולוגיה בשנות התשעים. היא הביאה לנוירופסיכיאטר אריק קנדל אשר גילה אותה, את פרס הנובל. מאוחר יותר מצא קנדל כי אם איננו משתמשים בקשרים עצביים, הם מתחילים להתכווץ בתוך שלושה שבועות. בדרך זו אנחנו יכולים לעצב מחדש את מוחנו באמצעות האותות שאנו מעבירים דרך הרשתות העצביות.

באותו עשור שבו קנדל ואחרים מדדו נוירופלסטיות, מדענים אחרים גילו כי מעט מהגנים שלנו הם סטטיים. מרבית הגנים (ההערכה נעה בין 75 ל־85 אחוזים) נדלקים ונכבים על ידי אותות מהסביבה שלנו, ובכללה סביבת המחשבות, האמונות והרגשות שאנו מטפחים במוחנו. לקבוצה אחת של גנים אלה, הגנים המוקדמים המיידיים (IEGs), נדרשות שלוש שניות בלבד על מנת להגיע לשיא הביטוי. ה־IEGs הם לעיתים קרובות גנים רגולטוריים, השולטים בביטוי של מאות גנים אחרים ואלפי חלבונים אחרים באתרים מרוחקים בתוך גופנו. סוג כזה של שינוי המחלחל במהירות מהווה הסבר הגיוני לחלק מההחלמות הקיצוניות עליהן תקראו בין דפי ספר זה.

ג'ו הוא אחד מני מעט סופרים מדעיים המבינים את תפקיד הרגש בטרנספורמציה במלואו. רגשות שליליים יכולים להוות למעשה התמכרות לרמות גבוהות של הורמוני הדחק שלנו, כמו קורטיזול ואדרנלין. לשני הורמוני הדחק הללו ולהורמוני הרגיעה כמו DHEA (דהידרואפיאנדוסטרון) ואוקסיטוצין יש רמות סף המסבירות מדוע אנחנו מרגישים אי נוחות בתוך הגוף שלנו כאשר אנחנו חושבים מחשבות או מטפחים אמונות המוציאות את שיווי המשקל ההורמונלי שלנו מאזור הנוחות שלו. הרעיון הזה נמצא בחזית ההבנה המדעית של מנגנוני ההתמכרות וההשתוקקות.

על ידי שינוי המצב הפנימי שלכם אתם יכולים לשנות את המציאות החיצונית שלכם. ג'ו מסביר במיומנות את שרשרת האירועים המתחילה בכוונות אשר נולדות באונה המצחית של המוח ומתורגמות למוליכים עצביים הנקראים נוירופפטידים. אלה שולחים אותות לאורכו ולרוחבו של הגוף, המדליקים ומכבים מתגים גנטיים. חלק מהכימיקלים האלה כגון האוקסיטוצין, "הורמון האהבה", המתוגבר בעת מגע, מיוחסים לרגשות של אהבה ואמון. עם התרגול תוכלו ללמוד לתקן במהירות את שיווי המשקל שלכם בהורמוני הדחק והורמוני הריפוי.

הרעיון שתוכלו לרפא את עצמכם בכך שפשוט תתרגמו את המחשבות לרגשות יכול להישמע מפתיע בהתחלה. אפילו ג'ו לא ציפה לתוצאות בהן החל להבחין אצל המשתתפים אשר הגיעו לסדנאות שלו כאשר יישמו את הרעיונות הללו במלואם: ריפוי ספונטני של גידולים, חולים מרותקים לכיסאות גלגלים שהחלו ללכת ומיגרנות שנעלמו. בעזרת חדווה של לב פתוח והתנסות עם ראש פתוח כמו במשחק ילדים, ג'ו החל לדחוף את גבולות האפשרי ולתהות כמה מהר ריפוי קיצוני יכול לקרות עם אנשים המיישמים את אפקט הפלצבו באמונה מלאה. ומכאן שם הספר אתם הפלצבו המשקף את העובדה שאלה הם מחשבותיכם, רגשותיכם ואמונותיכם המחוללים שרשרת של אירועים פיזיולוגיים בתוך גופכם.

לעיתים תחושו באי נוחות בזמן קריאת הספר, אך המשיכו לקרוא. אי הנוחות הזו היא בסך הכול העצמי הישן שלכם המוחה כנגד השינוי העמוק והבלתי נמנע, ורמות הסף ההורמונליות המופרות. ג׳ו מבטיח לנו כי אותם רגשות של חוסר נוחות אינם אלא תחושות ביולוגיות של פירוק העצמי הישן.

עבור רובנו אין מספיק זמן או רצון להבין את התהליכים הביולוגיים המורכבים. בדיוק בכך ספר זה עושה שירות עצום. ג׳ו חופר עמוק אל תוך המדע שמאחורי השינויים הללו על מנת להציגו באופן מובן וקל לעיכול. הוא עושה את העבודה הקשה מאחורי הקלעים על מנת להציג הסברים פשוטים ואלגנטיים. בעזרת השימוש באנלוגיה ובהיסטוריה רפואית הוא מדגים במדויק כיצד אנו יכולים ליישם את התגליות הללו בחיי היומיום שלנו ומתאר את פריצות הדרך הדרמטיות בבריאותם של אלה שלקחו אותן ברצינות.

דור חדש של חוקרים טבע את המונח עבור הפרקטיקה שמתאר ג׳ו: נוירופלסטיות־ביישום־עצמי (או SDN). הרעיון מאחורי המושג הוא שאנחנו מכוונים את היצירה של נתיבים עצביים חדשים ואת ההרס של אלה הישנים באמצעות האיכות של החוויות שאנו מטפחים. אני מאמין כי נוירופלסטיות־ביישום־עצמי תהפוך לאחד מהעקרונות העוצמתיים ביותר בהתפתחות אישית ובנוירוביולוגיה לדורות הבאים, והספר הזה יהיה חוד החנית עבור התנועה הזו. בתרגול המדיטציות בחלק השני של ספר זה, המטאפיזיקה תקבל ביטוי גשמי מוצק. אתם יכולים לתרגל את המדיטציות הללו בעצמכם ובקלות, ולחוות ממקור ראשון את האפשרויות הנרחבות של היותכם הפלצבו של עצמכם. המטרה כאן היא לשנות את האמונות והתפיסות שלכם על חייכם ברמה הביולוגית, כך שאתם למעשה תאהבו את העתיד החדש שלכם לכדי התהוותו הגשמית המוצקה.

אז צאו למסע המכושף הזה אשר ירחיב את האופקים שלכם לגבי האפשרי ויאתגר אתכם לאמץ אל חיקכם יכולות ריפוי ותפקוד גבוהות באופן רדיקלי. אין לכם מה להפסיד בכך שתשליכו את עצמכם בהתלהבות אל תוך התהליך ותזנחו את המחשבות, הרגשות ורמות הסף הביולוגיות אשר הגבילו את העבר שלכם. האמינו ביכולתכם להגשים את הפוטנציאל הגבוה ביותר שלכם ולפעול מתוך השראה ותהפכו להיות הפלצבו שיוצר עתיד מאושר ובריא לעצמכם ולכוכב שלנו.

— ד״ר דוסון צ׳רץ׳

מחבר הספר The Genie in Your Genes

מבוא

התעוררות

מעולם לא תכננתי לעשות דבר מזה. אפשר לומר כי העבודה שבה אני מעורב כרגע, כדובר, סופר וחוקר, מצאה אותי. על מנת שחלק מאיתנו יתעורר אנחנו צריכים לפעמים קריאת השכמה. ב־1986 קיבלתי את הקריאה. ביום יפה של אפריל בדרום קליפורניה הייתה לי הזכות להידרס על ידי רכב פנאי שטח בטריאתלון של פאלם ספרינגס. הרגע ההוא שינה את חיי וגרם לי להתחיל את כל המסע הזה. הייתי בן 23 באותה העת, בעלים של מרפאה חדשה יחסית לכירופרקטיקה בלה־הויה, קליפורניה, והתאמנתי לטריאתלון הזה ברצינות במשך חודשים.

סיימתי את מקצה השחייה והייתי במקצה האופניים של התחרות כשזה קרה. יצאתי מתוך פנייה מאתגרת, במקום שידעתי שאנחנו מתמזגים עם התנועה. שוטר נופף לי לבצע את הפנייה ימינה ולעקוב אחר המסלול, בגבו לתנועה הזורמת לעברנו. מאחר שהייתי במאמץ עילאי וממוקד בתחרות, לא הסרתי ממנו את עיניי. בעודי עוקף שני רוכבים בעיקול הספציפי ההוא, רכב ארבע על ארבע אדום מסוג פורד ברונקו שנסע במהירות 88 קמ״ש נגח באופניים שלי מאחור. הדבר הבא שזכרתי הוא שעפתי אל על; אחר כך נחַתי בעוצמה על גבי. מפאת מהירות הרכב והרפלקסים האיטיים של הנהגת הקשישה, הוא המשיך בנסיעה לכיווני ומהר מאוד פגשתי שוב בפגוש שלו. נאחזתי במהירות בפגוש כדי להימנע מלהידרס ולהציל את גופי מלהימחץ בין מתכת ואספלט. וכך נגררתי במורד הכביש עוד מעט עד שהנהגת הבינה מה קרה. כשהיא סוף־סוף נעצרה בחריקת בלמים, התגלגלתי חסר שליטה למרחק של 18 מטרים.

אני יכול עדיין לזכור את רעש האופניים שחלפו לידי ואת הצעקות והקללות של הרוכבים שעקפו אותי — לא היה להם מושג האם לעצור ולעזור או להמשיך בתחרות. בעודי שוכב שם כל שיכולתי לעשות הוא להתמסר.

מהר מאוד גיליתי ששברתי שש חוליות: היו לי שברי דחיסה בחוליות 8, 9, 10, 11 ו־12 של החזה וחוליה מותנית 1 (הטווח הוא מאזור השכמות ועד הכליות). החוליות מסודרות כמו קוביות הנערמות זו על גבי זו בעמוד השדרה, וכשנחַתי על הקרקע בעוצמה כזו, הן קרסו ונדחסו מעצמת הפגיעה. חוליית החזה השמינית, היא המקטע העליון שנשבר, קרסה ביותר מ־60 אחוזים, וקשת החוליה המכילה את חוט השדרה ומגינה עליו נשברה ונדחסה לכדי צורה של בייגל. כאשר חוליה נדחסת ונשברת, העצם צריכה למצוא מוצא כלשהו. במקרה שלי חלק גדול מרסיסי העצם נע לאחור לכיוון חוט השדרה. זו הייתה לחלוטין תמונה לא סימפטית.

התעוררתי בבוקר שלמחרת כאילו מתוך חלום רע שיצא מכלל שליטה, עם מגוון סימפטומים נוירולוגיים, כולל מספר סוגים שונים של כאב; דרגות שונות של נימול, עקצוצים ואובדן תחושה מסוים ברגליי; היו לי קשיים מסוימים לשלוט על תנועותיי שהבהירו עוד יותר את חומרת המצב.

לאחר שנעשו לי כל בדיקות הדם, הרנטנגן, ה־CT וה־MRI בבית החולים, המנתח האורטופדי הראה לי את התוצאות ומסר לי בעגמומיות את החדשות: על מנת לקבע את שברי העצם שנמצאו על חוט השדרה שלי, אזדקק לניתוח כדי להשתיל מוטות הרינגטון. זה אומר לנסר החוצה את החלק האחורי של החוליות בשניים או שלושה מקטעים מעל ומתחת לשברים ואז להבריג ולהדק שני מוטות פלדת אל חלד של 30 ס״מ לאורך שני צידי עמוד השדרה. אחר כך הם יגרדו כמה חתיכות מעצם הירך שלי וידביקו אותן על המוטות. זה יהיה ניתוח גדול, אבל לפחות הוא אמור לתת לי סיכוי ללכת שוב. ועם זאת ידעתי שאני כנראה אהיה נכה במידה מסוימת ושאצטרך לחיות עם כאב כרוני למשך שארית חיי. מיותר לומר שלא אהבתי את האפשרות הזו.

אולם ללא אפשרות של ניתוח, שיתוק היה נראה ודאי. הנוירולוג הטוב ביותר באזור פאלם ספרינגס אשר תמך בחוות דעתו של המנתח הראשון, סיפר לי שלא הכיר אף פציינט בארצות הברית במצב שלי שסרב לניתוח. מעוצמת התאונה נדחסה חוליה T8 לכדי צורה של טריז אשר מנעה מעמוד השדרה שלי את היכולת לשאת את משקל גופי. לו הייתי נדרש לעמוד, עמוד השדרה שלי היה קורס, דוחף את רסיסי שברי החוליות עמוק לתוך חוט השדרה שלי וגורם שיתוק מיידי מהחזה ומטה. גם זו לא הייתה אפשרות אטרקטיבית בלשון המעטה.

עברתי לבית חולים בלה־הויה קרוב יותר לביתי, שם קיבלתי שתי חוות דעת נוספות כולל אחת מהמנתח האורטופדי המוביל בדרום קליפורניה. לא היה מפתיע ששני הרופאים הסכימו שעלי לעבור את הניתוח להשתלת מוטות הרינגטון. הפרוגנוזה הייתה מאוד עקבית: עבור את הניתוח או הפוך למשותק ולא תוכל ללכת שוב. אם אני הייתי המומחה הרפואי שהיה צריך להמליץ, הייתי אומר את אותם הדברים: זו הייתה האפשרות הבטוחה ביותר. אולם זו לא הייתה האפשרות שבה בחרתי עבורי.

אולי כי הייתי צעיר ונועז באותו זמן בחיי, החלטתי כנגד המודל הרפואי והמלצות המומחים. אני מאמין שישנה בינה, הכרה בלתי נראית, בתוך כל אחד מאיתנו שהיא המעניקה חיים. היא תומכת, מתחזקת, מגינה, ומרפאה אותנו בכל רגע. היא יוצרת כמעט 100 טריליון תאים ייעודיים (כל זה החל משני תאים בלבד), היא שומרת על הלב שלנו פועם מאות אלפי פעמים ביום והיא יכולה לסדר מאות אלפי תגובות כימיות בתא אחד בכל שנייה — בין יתר פעולות מדהימות נוספות רבות מאוד. סברתי בזמנו כי אם הבינה הזו אמיתית ואם היא מפגינה יכולות מדהימות כאלה ברצון, בתשומת לב ובאהבה, אולי אוכל להסיט את תשומת ליבי מהעולם החיצוני ולהתחיל להפנות אותה פנימה ולהתחבר אל הבינה הזו — לפתח איתה מערכת יחסים.

אולם בעוד שמבחינה אינטלקטואלית הבנתי שלגוף יש לעיתים קרובות את היכולת לרפא את עצמו, היה עליי ליישם כל בדל פילוסופיה שהכרתי על מנת לקחת את הידע הזה לשלב הבא ומעבר לו, כדי ליצור חוויה אמיתית של ריפוי. מאחר שלא יכולתי ללכת לשום מקום ולא עשיתי שום דבר מלבד לשכב עם הפנים מטה, החלטתי לעשות שני דברים. דבר ראשון, בכל יום אכוון את כל תשומת הלב המודעת שלי אל הבינה הזו שבתוכי ואתן לה תוכנית, תבנית, חזון והוראות מאוד מדויקות. אחר כך אמסור את הריפוי שלי לתודעה הנשגבת הזו שיש לה כוח בלתי מוגבל ואאפשר לה לבצע את הריפוי למעני. דבר שני, אני לא אתן לאף מחשבה שאיני רוצה לחשוב לחמוק מהמודעות שלי. נשמע קל נכון?!

החלטה קיצונית

כנגד עצתו של הצוות הרפואי שלי, עזבתי את בית החולים באמבולנס שהביא אותי לביתם של שני חבריי הקרובים, שם נשארתי למשך שלושת החודשים הבאים והתמקדתי בהחלמה שלי. הייתה לי משימה. החלטתי שאני אפתח כל יום בבנייה מחדש של עמוד השדרה שלי, חוליה אחר חוליה ואני אראה להכרה הזו, אם היא אכן שמה לב למאמציי, את רצוני. ידעתי שהיא תדרוש את נוכחותי המוחלטת… זאת אומרת שאני אהיה נוכח ברגע — לא אחשוב או אתחרט על העבר שלי, לא אדאג לעתיד שלי, לא אהיה טרוד בתנאים החיצוניים של חיי, או ממוקד בכאבים או בסימפטומים שלי. בדיוק כמו בכל מערכת יחסים אחרת שיש לנו עם כל אדם, כולנו יודעים מתי האדם בנוכחות ומתי הוא אינו איתנו, לא כן?! מכיוון שהכרה היא מודעות, ומודעות נמצאת בתשומת לב, ותשומת לב היא נוכחות קשובה, ההכרה הזו תהיה מודעת מתי אני נוכח ומתי לא. אהיה צריך להיות נוכח לחלוטין בזמן האינטראקציה עם התודעה הזו; נוכחותי תצטרך להשתוות לנוכחותה, רצוני יצטרך להשתוות לרצונה, ותודעתי תצטרך להשתוות לתודעתה.

אז למשך שעתיים פעמיים ביום התכנסתי פנימה והתחלתי ליצור תמונה של התוצאה הרצויה לי: עמוד שדרה שנרפא לחלוטין. כמובן, התחוור לי כמה לא מודע וכמה לא ממוקד הייתי. זה היה אירוני. באותו זמן הבנתי שבעת משבר או טראומה אנחנו מבזבזים הרבה יותר מדי מתשומת הלב והאנרגיה שלנו על מחשבות על מה שאנחנו לא רוצים במקום מה שאנחנו כן רוצים. במשך השבועות הראשונים הללו חטאתי בנטייה הזו שנראה כי נכחה מרגע לרגע.

באמצע המדיטציות שלי על יצירת החיים שביקשתי ובהם עמוד שדרה בריא לחלוטין, הייתה מתעוררת לפתע תשומת ליבי לכך שאני חושב באופן לא מודע על הדברים שאמרו לי המנתחים כמה שבועות קודם לכן: שכנראה לא אוכל ללכת שוב לעולם. בזמן שהייתי בעיצומו של תהליך פנימי לבניית עמוד השדרה שלי, הדבר הבא שבו הבחנתי הוא שאני בלחץ — האם עליי למכור את מרפאת הכירופרקטיקה, תוך שאני מדמיין צעד אחר צעד איך זה יהיה לחיות את שארית חיי מרותק לכיסא גלגלים. הבנתם את רוח הדברים.

אז בכל פעם שדעתי הוסחה ותודעתי נדדה אל מחשבות חיצוניות הייתי מתחיל מהתחלה ועובר על כל תוכנית העבודה של הדמיון שוב. זה היה מתיש, מתסכל ובכנות אחד הדברים הכי קשים שעשיתי אי פעם. אבל ידעתי שהתמונה הסופית שאני רוצה שהמתבונן שבי ישים לב אליה, תהיה נקייה, לא מזוהמת וללא הפרעות. על מנת שבינה זו תבצע את מה שקיוויתי — מה שידעתי — שהיא מסוגלת לעשות, הייתי חייב להישאר מודע מהתחלה ועד הסוף ולא לשקוע אל תת ההכרה.

לבסוף, לאחר שישה שבועות של מאבק עם עצמי והשתדלות להיות בנוכחות עם הכרה זו, יכולתי לסיים את התהליך של הבנייה בתוכי, ללא צורך לעצור ולהתחיל מההתחלה. אני זוכר את היום שבו עשיתי זאת לראשונה: זה היה כמו לחבוט בכדור טניס בדיוק בנקודה המדויקת. היה משהו מאוד נכון בדבר הזה. זה התחבר. אני התחברתי. הרגשתי שלם, מסופק, מלא. זו הפעם הראשונה בה חשתי נינוח ונוכח באמת — בגופי ובראשי. לא הייתה דברת פנימית מנטלית, לא אנליזה, לא מחשבות, לא כפייתיות, לא מאמץ; מסך הורם ומעין שלום ושלווה שררו. זה היה כאילו לא היה אכפת לי יותר לגבי כל הדברים שהייתי צריך לדאוג לגביהם בעברי ובעתידי.

ההבנה הזו הפכה את המסע ממשי עבורי, מכיוון שבאותו זמן, כשיצרתי את החזון של מה שביקשתי לעצמי ובניתי את החוליות שלי, זה הלך ונהיה קל יותר בכל יום. הדבר הכי חשוב הוא שהתחלתי להבחין בכמה שינויים פיזיולוגיים די משמעותיים. באותו רגע התחלתי לחבר בין מה שאני עושה בתוכי פנימה, על מנת ליצור את השינוי הזה, עם מה שאירע מחוצה לי — בגופי. ברגע שעשיתי את החיבור הזה, הקדשתי יותר תשומת לב למה שעשיתי וביצעתי זאת ביתר נחישות; חזרתי ועשיתי זאת שוב ושוב. כתוצאה מכך המשכתי לבצע את הדברים מתוך שמחה והשראה במקום מתוך מאמץ אשר כרסם בו החשש. לפתע הייתי מסוגל לעשות בזמן קצר יותר, מה שלקח לי קודם שעתיים או שלוש לסיים בכל פעם.

היה לי הרבה זמן פנוי, מן הסתם. התחלתי לחשוב איך זה יהיה לצפות בשקיעה שוב מקו המים או לאכול צהריים עם חברים ליד שולחן במסעדה, וחשבתי איך לא אקבל שום דבר מזה כמובן מאליו יותר. דמיינתי לפרטי פרטים כיצד אני מתקלח וחש במים על פניי ועל גופי או פשוט יושב בשירותים או הולך על החוף בסן דייגו והרוח מלטפת את פניי. אלה היו חלק מהדברים שמעולם לא הערכתי ממש, טרם התאונה. אולם עכשיו הייתה להם משמעות — ולקחתי את הזמן לאמץ אותם רגשית אל קרבי עד אשר חשתי כאילו אני כבר נמצא שם.

בזמנו לא ידעתי מה אני עושה, אולם כעת ידעתי: למעשה התחלתי לחשוב על כל הפוטנציאלים העתידיים הללו, הקיימים בשדה הקוונטי ואז התחלתי לאמץ כל אחד מהם אליי באופן רגשי. כשבחרתי את העתיד הרצוי ושידכתי אליו רגש מרומם, מעצם הדמיון של איך ארגיש להיות באותו עתיד, גופי החל להאמין באותו הרגע כי הוא נמצא בחוויה העתידית הזו. עם התחדדות היכולת שלי להתבונן בייעוד הרצוי שלי, התאים שלי החלו לארגן את עצמם מחדש. התחלתי לאותת לגנים חדשים בדרכים חדשות, ואז גופי החל באמת להחלים מהר יותר.

מה שלמדתי הוא אחד העקרונות הראשיים של הפיזיקה הקוונטית: תודעה וחומר אינם אלמנטים נפרדים, המחשבות והרגשות המודעים והלא־מודעים שלנו אלה התוכניות השולטות בגורל שלנו. ההתמדה, הנחישות, והמיקוד להגשים כל עתיד פוטנציאלי נמצאים בתוך התודעה האנושית, בתוך תודעתם של אינסוף פוטנציאלים בשדה הקוונטי. שתי התודעות הללו חייבות לעבוד יחדיו על מנת לברוא מציאות עתידית כלשהי, אשר מבחינת פוטנציאל כבר קיימת. הבנתי שבדרך זו כולנו בוראים נשגבים ובלתי תלויים בגזע, מין, תרבות, מעמד חברתי, חינוך, דת, אמונות, או אפילו טעויות עבר. הרגשתי מבורך ממש לראשונה בחיי.

החלטתי על פעולות חשובות נוספות גם בקשר להחלמה שלי. קבעתי משטר מקיף (המתואר לפרטים בספר Evolve Your Brain) הכולל תזונה, ביקורים מחברים המתרגלים ריפוי אנרגטי ותוכנית שיקום מפורטת. אולם דבר לא היה חשוב יותר עבורי באותו זמן מאשר להיות בקשר עם הבינה הזו בתוכי, ודרכה, בעזרת השימוש בתודעתי, לרפא את גופי.

תשעה וחצי שבועות לאחר התאונה, נעמדתי ופסעתי בחזרה אל תוך חיי — מבלי שאני נתון בגבס או עברתי ניתוחים כלשהם. הגעתי למצב של החלמה מלאה. לאחר עשרה שבועות התחלתי לקבל מטופלים שוב. לאחר שנים־עשר שבועות חזרתי להתאמן ולהרים משקולות בזמן שהמשכתי את השיקום שלי. וכעת, כמעט 30 שנה לאחר התאונה, אני יכול לומר בכנות שכמעט שלא היו לי כאבי גב מאז.

המחקר מתחיל בכנות

אולם זה לא היה סוף ההרפתקה. שלא במפתיע לא יכולתי לחזור בחזרה אל חיי כעצמי הקודם. השתניתי בהמון אופנים. עברתי חניכה לתוך מציאות שאף אדם שהכרתי לא יכול היה להבין באמת. לא יכולתי להישאר בקשר עם רבים מהחברים שלי, ובהחלט לא יכולתי לחזור לאותם חיים. הדברים שהיו כה משמעותיים עבורי בעבר, לא היו חשובים עוד. התחלתי לשאול את עצמי שאלות גדולות כמו ״מי אני?״; ״מהי משמעות החיים?״; ״מה אני עושה כאן?״; ״מה המטרה לשמה אני כאן?״; ו־״מה או מי הוא אלוהים?״ עזבתי את סן דייגו בתוך זמן קצר ועברתי להתגורר בצפון־מערב הפסיפיק, בסופו של דבר פתחתי קליניקה לכירופרקטיקה ליד אולימפיה, וושינגטון. אולם לפני כן נסוגתי למעשה מן העולם והתחלתי לימודים רוחניים.

עם הזמן התחלתי להתעניין מאוד ברמיסיה ספונטנית: אנשים אשר החלימו ממחלה קשה או ממצב רפואי כרוני או סופני, ללא התערבות רפואית מקובלת כמו ניתוח או תרופות. באותם לילות ארוכים וגלמודים, בזמן ההחלמה שלי כשלא יכולתי לישון, עשיתי עסקה עם התודעה הזו שאם אי פעם אוכל ללכת שוב, אקדיש את שארית חיי לבדיקה וחקירה של הקשר בין גוף ונפש ושל הרעיון הגורס כי תודעה גוברת על חומר. וזה פחות או יותר מה שאני עושה במשך קרוב לשלושה עשורים מאז.

נסעתי למדינות שונות בחיפוש אחר אנשים רבים שאובחנו עם מחלות וקיבלו טיפול קונבנציונלי או בלתי קונבנציונלי, בין שנותרו ללא שינוי ובין שמצבם החמיר, עד אשר לפתע פתאום הם החלימו. התחלתי לראיין את האנשים הללו וגיליתי מה היה משותף בחוויותיהם כך שיכולתי להבין ולתעד מה גרם להם להשתפר, וזאת מאחר שהייתה בי התשוקה לחבר בין מדע ורוח. מה שמצאתי הוא שכל אחד מהמקרים הניסיים הללו נסמך על התודעה כאלמנט בעל עוצמה.

המדען שבי החל לנוע ולזוע בכיסאו והפך להיות חקרני עוד יותר. לקחתי על עצמי לגשת לשיעורים באוניברסיטה וללמוד על המחקרים האחרונים בחקר המוח. התקדמתי עם ההתמחות בלימודים הגבוהים שלי בדימות מוח, פלסטיות מוחית, אפיגנטיקה ופסיכונוירואימונולוגיה. והנחתי שכעת כשאני יודע מה עשו האנשים הללו על מנת להחלים וכשאני יודע כל מה שאפשר על מדע שינוי התודעה (לפחות ככה חשבתי), אהיה מסוגל לשכפל את אותם אירועים — גם בקרב אנשים חולים וגם בקרב אנשים בריאים אשר רוצים לעשות שינוי שיתמוך לא רק בבריאותם אלא גם במערכות היחסים, בקריירה, במשפחה ובחיים שלהם באופן כללי.

לאחר מכן הוזמנתי להיות אחד מבין 14 המדענים והחוקרים אשר השתתפו בסרט הדוקומנטרי משנת 2004 בליפ, והסרט הזה הפך להצלחה בין לילה. בליפ הזמין אנשים לתהות על טבעה של המציאות ואז לנסות ולבחון בתוך חייהם האם אפקט הצופה משפיע, ואם לנסח באופן מדויק יותר, האם עצם הצפייה שלהם הפכה לכדי חומר. בכל העולם אנשים דיברו על הסרט ועל העקרונות שהציג, ובעקבותיו פורסם ספרי ראשון Evolve Your Brain: The Science of Changing Your Mind, בשנת 2007. זמן מה לאחר צאת הספר החלו לשאול אותי ,"כיצד אתה עושה זאת? כיצד אתה משתנה ואיך אתה יוצר את החיים שאתה רוצה?״ מהר מאוד זו הפכה להיות השאלה הנפוצה ביותר שנשאלתי על ידי אנשים.

וכך הקמתי צוות והתחלתי להעביר סדנאות ברחבי ארצות הברית וברחבי העולם, המלמדות כיצד לחווט את המוח ואיך ניתן לתכנת מחדש את המחשבה באמצעות עקרונות נוירופיזיולוגיים. תחילה היו הסדנאות הללו בעיקר לשם שיתוף מידע. אולם אנשים רצו יותר מזה, אז הוספתי מדיטציות כדי ליצור סינרגיה ולספק השלמה למידע. נתתי למשתתפים הנחיות פרקטיות ליצירת שינוי בתודעה ובגוף שלהם ובעקבות זאת אף לשינוי בחייהם. אחרי שלימדתי את סדנת ההיכרות שלי באזורים שונים בעולם, אנשים החלו לשאול אותי, ״מה השלב הבא?״ אז התחלתי ללמד רמה מתקדמת מעבר לסדנת ההיכרות. לאחר שגם זה הסתיים אנשים נוספים שאלו אותי אם אני יכול ללמד עוד רמה, סדנה מתקדמת עוד יותר. כך זה נמשך ברוב המקומות בעולם שבהם לימדתי.

חשבתי לתומי שסיימתי, שלימדתי את כל מה שאני יכול ללמד אך אנשים המשיכו לבקש עוד. אז למדתי עוד בעצמי ואחר כך הידקתי את המצגות ואת המדיטציות. החל להתפתח מומנטום וקיבלתי משובים טובים; אנשים הצליחו לנטרל חלק מהרגליהם הקשורים בהרס עצמי ולנהל חיים מאושרים יותר. אף על פי שעד שלב זה עמיתיי ואני נוכחנו בשינויים קטנים בלבד — לא דברים משמעותיים — אנשים אהבו את המידע ורצו להמשיך לתרגל. לכן המשכתי ללכת לכל מקום בו הזמינו אותי. תיארתי לעצמי שכשיגיע הזמן שיפסיקו להזמין אותי, אדע כי עבודתי הסתיימה.

כשנה וחצי לאחר שהתחלנו עם הסדנה הראשונה שלנו, הצוות שלי ואני התחלנו לקבל מספר הודעות דוא״ל מהמשתתפים שלנו המציינות שינויים חיוביים שאותם חוו מעצם תרגול המדיטציות באופן עקבי. זרם של שינויים החל להופיע בחייהם של האנשים, והם קרנו מאושר. המשוב שקיבלנו בשנה שלאחר מכן לכד את תשומת ליבי וגם את זו של אנשי הצוות. המשתתפים שלנו החלו לדווח לא רק על שינוי סובייקטיבי בבריאות שלהם, אלא אף על שיפור במדדים אובייקטיבים בבדיקות הרפואיות שלהם. לעיתים הבדיקות חזרו אפילו נורמליות לחלוטין! האנשים הללו היו מסוגלים לייצר שוב ושוב את אותם שינויים פיזיים, מנטליים ורגשיים שעליהם למדתי ובהם הבחנתי, ובסופו של דבר גם כתבתי בספר Evolve Your Brain.

זה היה מרגש באופן יוצא מן הכלל עבורי להיות עד לדברים, מכיוון שידעתי שכל מה שניתן לשחזר עתיד להפוך לחוק מדעי. נראה היה כאילו אנשים רבים שלחו לנו דוא״ל המתחיל באותן המילים: ״ אתם לא תאמינו לזה…״ והשינויים הללו היו כבר יותר מסתם צירופי מקרים.

מעט מאוחר יותר באותה שנה, לאורכו של כל אחד משני האירועים שהתרחשו בסיאטל, החלו להתרחש דברים מדהימים. באירוע הראשון אישה עם טרשת נפוצה שהשתמשה בהליכון כשהגיעה, הלכה ללא עזרה בתום הסדנה. באירוע השני באותה שנה בסיאטל, אישה אחרת אשר סבלה מטרשת נפוצה במשך עשר שנים החלה לרקוד והצהירה שהשיתוק והנימול שחשה ברגלה השמאלית נעלמו לחלוטין. (תוכלו לקרוא עוד על אחת מהנשים הללו ואחרים כמוה בפרקים הבאים.) בשנת 2010, לימדתי על פי בקשה סדנה מתקדמת עוד יותר בקולורדו. אנשים החלו להבחין שהם משנים את איכות חייהם כבר בתוך הסדנה, חלקם נעמדו, נטלו את המיקרופון וסיפרו סיפורים מעוררי השראה במיוחד.

סביב אותו זמן הוזמנתי גם להרצות בפני אנשי עסקים מובילים רבים על הביולוגיה של השינוי, נוירולוגיה של מנהיגות, והרעיון כיצד לחולל שינוי באנשים על מנת לחולל תמורה בתרבות. לאחר הנאום המרכזי עבור אחת הקבוצות, ניגשו אליי מספר בכירים בקשר להתאמה של הרעיונות הללו למודל של שינוי בארגונים עסקיים, וכך יצרתי קורס בן שמונה שעות אשר ניתן להתאימו לחברות ולארגונים. הקורס היה כה מוצלח עד שהתפתח לכדי תוכנית לגופים עסקיים הנקראת ״30 ימים של גאונות״. מצאתי את עצמי עובד עם לקוחות עסקיים כמו רשת הבידור של סוני, היקבים של משפחת גאלו, חברת טלקומוניקציה בשם WOW! (בשמה המקורי Wide Open West), ועוד רבים אחרים. הדבר הוביל ליצירת השירות לאימונים פרטיים עבור הנהלות בכירות.

הביקוש לתוכניות התאגידיות שלנו היה כה גדול עד שהתחלתי להכשיר צוות מאמנים; כעת יש לי יותר משלושים מאמנים פעילים כולל מנכ״לים לשעבר, יועצים תאגידיים, פסיכותרפיסטים, עורכי דין, רופאים, מהנדסים ומומחים בעלי דוקטורט אשר נוסעים מסביב לעולם ומלמדים את מודל השינוי הזה בחברות שונות. (יש לנו כעת תוכניות להתחיל להכשיר מאמנים עצמאיים בשימוש במודל השינוי הזה עבור לקוחותיהם שלהם.) בחלומותיי הוורודים ביותר לא דמיינתי עתיד כזה לעצמי.

כתבתי את ספרי השני לשבור את הרגל להיות עצמכם: כיצד לאבד את (תו)דעתכם וליצור אחת חדשה, אשר פורסם בשנת 2012 על מנת שישמש בן לוויה מעשי לספר Evolve Your Brain. לא רק שהסברתי בו על הנוירולוגיה של השינוי ועל אפיגנטיקה אלא אף כללתי תוכנית בת ארבעה שבועות עם הוראות מפורטות, כיצד ליישם את השינויים הללו צעד אחר צעד, בהתבסס על הסדנאות שלימדתי באותו זמן.

ואז יצרתי אירוע אחר, מתקדם עוד יותר בקולורדו, שבו היו לנו שבע רמסיות ספונטניות ממצבים רפואיים שונים. אישה אחת אשר חיה על חסה מכיוון שהייתה לה אלרגיה חריפה למזונות החלימה באותו סוף שבוע. אנשים אחרים החלימו מרגישות לגלוטן, לצליאק, לבעיות בבלוטת התריס, לכאבים כרוניים, ומבעיות רפואיות נוספות. לפתע התחלתי לראות מספר שינויים משמעותיים מאוד בבריאות המשתתפים ובאיכות חייהם בזמן שהם נסוגו ממציאות העבר־הווה שלהם, על מנת ליצור אחת חדשה. הדבר התרחש ממש אל מול עיניי.

מאינפורמציה לטרנספורמציה

אותו אירוע בקולורדו בשנת 2012 סימן את נקודת המפנה בקריירה שלי, מכיוון שיכולתי סוף־סוף לראות כי בנוסף לכך שאנשים קיבלו סיוע בשינוי התפיסות לגבי איכות חייהם הם אף אותתו לגנים חדשים בדרכים חדשות, ממש שם בתוך המדיטציות, בזמן אמת ובאופן משמעותי. על מנת שמישהו שהיה חולה במשך שנים במחלה כמו זאבת יחלים תוך כדי מדיטציה בת שעה, משהו משמעותי היה חייב לקרות בתודעה של אותו אדם כמו גם בגופו. רציתי להבין כיצד עליי למדוד את השינויים הללו בזמן שהם קורים בסדנאות כך שאוכל לראות בדיוק מה מתחולל.

לכן בתחילת שנת 2013 הצעתי סוג חדש לגמרי של אירוע שירים את הסדנאות שלנו לרמה אחרת לחלוטין. לאירוע הזה שהתרחש באריזונה הזמנתי קבוצה של חוקרים כולל חוקרי מוח, טכנאים, ופיזיקאים קוונטיים, עם מכשור ייעודי, שיצטרפו אליי לסדנה בת ארבעה ימים עם יותר ממאתיים משתתפים. המומחים השתמשו במכשירים על מנת למדוד את השדה האלקטרומגנטי האופף את חלל הסדנה על מנת לראות אם האנרגיה משתנה ככל שהסדנה מתקדמת. הם גם מדדו את שדה האנרגיה סביב גופם של המשתתפים ואת מרכזי האנרגיה של גופם (הנקראים גם צ'אקרות) כדי לראות אם הם מסוגלים להשפיע על מרכזי אנרגיה אלה.

על מנת לעקוב אחר המדידות הם השתמשו במכשור מאוד מתוחכם, בכללו אלקטרואנצפלוגרם (EEG) המודד את הפעילות החשמלית המוחית, אלקטרואנצפלוגרפיה־כמותית (QEEG) העושה ניתוחים חישוביים לנתוני ה־EEG, מדדי שונות קצב הלב (HRV) על מנת לתעד את השונות בפרקי זמן קצובים בין פעימות הלב ואת הקוהרנטיות של הלב (מדידות קצב הלב המשקפות את התקשורת בין הלב והמוח), ודימות פליטת גז (GDV) על מנת למדוד שינויים בשדות הביו־אנרגטיים.

ביצענו סריקות מוח של רבים מהמשתתפים לפני הסדנה וגם לאחריה כך שיכולנו לראות מה התרחש בעולמו הפנימי של מוחם. כמו כן בחרנו אנשים באופן אקראי על מנת לסרוק את מוחם בעת ההתרחשות כדי לבדוק אם אנחנו מסוגלים למדוד שינוי כלשהו בתבניות מוחם בזמן אמת לאורך שלוש המדיטציות שהנחיתי בכל יום. זה היה אירוע יוצא דופן. לאדם עם מחלת פרקינסון פסקו הרעידות כליל. אדם אחר עם פגיעת מוח טראומטית החלים. אנשים עם גידולים במוח ובגוף גילו כי הגידולים נעלמו. רבים אחרים עם דלקות מפרקים חוו הקלה לראשונה מזה שנים רבות. כל המופעים הללו היו חלק משינויים עמוקים רבים.

לאורך האירוע המדהים הזה יכולנו סוף־סוף לעקוב אחר שינויים אובייקטיבים במסגרת המדע באמצעות מדידה ותיעוד של תמורות סובייקטיביות שעליהן דיווחו משתתפים בקשר לבריאות שלהם. אני לא חושב שיהיה מוגזם לומר כי מה שהיינו עדים לו ואותו תיעדנו היה בעל ממדים היסטוריים. בהמשך הספר אדגים לכם מה ביכולתכם לעשות, באמצעות שיתוף חלק מהסיפורים — סיפורים על אנשים רגילים שעשו את הבלתי רגיל.

זה היה הרעיון שעלה בי והביא לפיתוח הסדנה: רציתי לתת לאנשים אינפורמציה מדעית ואז לספק להם את ההוראות הנדרשות על מנת ליישם את האינפורמציה הזו כך שהם יוכלו להשיג דרגות נעלות של טרנספורמציה אישית. אחרי הכול המדע הוא השפה העכשווית של המיסטיקה. למדתי שברגע שאנחנו מתחילים לדבר בשפה של דת או של תרבות, ברגע שאנחנו מתחילים לצטט מהמסורת, אנחנו מפלגים את המשתתפים. אולם המדע מאחד אותם ומסיר את המיסטי מעל המיסטיקה.

וכך גיליתי שאני יכול ללמד אנשים את המודל המדעי של הטרנספורמציה (ולהציג בפניהם מעט פיזיקה קוונטית על מנת לסייע להם להבין את מדע־האפשרויות); לשלב זאת עם המידע החדש ביותר מחקר המוח, נוירואנדוקרינולוגיה, אפיגנטיקה ופסיכונוירואימונולוגיה; לתת להם הוראות מדויקות; ולספק את ההזדמנות ליישם את המידע, וכך יוכלו לחוות טרנספורמציה. אם אני יכול לעשות זאת בסביבה שבה אני מסוגל לאסוף מדדים על הטרנספורמציה בזמן שהיא קורית, המדידות הללו יהפכו להיות עוד מידע שבו אוכל להשתמש על מנת ללמד את המשתתפים על הטרנספורמציה שזה עתה חוו. באמצעות המידע הזה הם יכולים לחוות עוד טרנספורמציה וכך זה יימשך תוך כדי שהם לומדים לסגור את הפער בין מי שהם נדמים לעצמם לבין מי שהם באמת — בוראים נשגבים — מה שיקל עליהם להמשיך ולפעול כך. קראתי למושג הזה ״מאינפורמציה לטרנספורמציה״ והוא הפך לתשוקתי החדשה.

כיום אני מציע סדנת הכרות מקוונת בת שבע שעות, אני גם מלמד באופן אישי תשע או עשר סדנאות פרוגרסיביות בנות שלושה ימים בפריסה עולמית בכל שנה, ובנוסף סדנה אחת או שתיים מתקדמות בנות חמישה ימים בהן נוכחים המדענים שהזכרתי קודם עם הציוד למדידת שינויים במוח, שינויים בתפקודי הלב, שינויים בביטוי הגנטי ושינויים אנרגטיים בזמן אמת. התוצאות מדהימות והן יצרו את הבסיס לספר זה.