אמיליה והכובע

רַחַשׁ נִשְׁמַע מִבַּחוּץ. אֶמִילְיָה פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת, וּלְיַד הַשִּׂיחַ, קְצָת מֵצִיץ, רָאֲתָה כּוֹבַע אָדםֹ.

אֶמִילְיָה אֵינָהּ יוֹדַעַת לְמִי שַׁיָּךְ הַכּוֹבַע, וּבַהַתְחָלָה גַּם לאֹ בְּטוּחָה מָה לַעשֲׂוֹת בּוֹ. לְאַט-לְאַט הִיא מְגַלָּה אֶת הַסּוֹד הַטָּמוּן בַּכּוֹבַע שֶׁהִגִּיעַ פִּתְאוֹם – סוֹד כּחָֹם שֶׁל הַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים, שֶׁיְּכוֹלִים לְמַלֵּא אֶת הַחַיִּים בְּצבֶעַ, בְּשִׂמְחהָ וּבחַבֲרִֵים טוֹבִים.

על סוד הקסם הטמון בדברים הפשוטים בספרם היפהפה של הסופרת איריס ארגמן והמאייר אביאל בסיל.