פטר (פיוטר) דמיינוביץ’ אוספנסקי (1878-1947) נולד ב-1878 במוסקבה. הוא סופר, ועיתונאי נודע שהתעניין מאוד בחקר דתות ומסורות רוחניות שונות, כאשר בשנת 1915 הוא פגש במוסקבה את גיאורג איבאנוביץ’ גורדייף והפך לתלמידו.
אוספנסקי נודע בעיקר בשל הצגתו הבהירה והמפורטת של עבודתו המוקדמת של המורה היווני-ארמני גיאורג איבאנוביץ’ גורדייף שלימד לפי “הדרך הרביעית”.
ביוגרפיה
במהלך מסעותיו בעולם ביקר אוספנסקי רבות באירופה, בהודו ובמצרים בחיפוש אחר ידע עתיק. דווקא עם שובו לרוסיה, הוא פגש את גורדייף, התרשם עמוקות מעומק ההבנה שלו ולאחר זמן מה החליט להקדיש את השנים הבאות בלימוד איתו.
אוספנסקי למד אצל גורדייף במשך 8 שנים. הוא כתב על תקופת הלימוד המשותפת עם גורדייף בספר שכונה תחילה קטעי תורה לא נודעת, ופורסם רק לאחר מותו ב-1947 תחת הכותרת “חיפוש אחר המופלא”. למרות שיצירה זו ספגה ביקורת מצד חלק מתלמידי גורדייף כמהווה אך תיאור חלקי של מכלול רעיונותיו של גורדייף, היא מספקת ככל הנראה את ההסבר התמציתי ביותר של החומר המצוי בתוכה. חשוב לציין כי אוספנסקי קיבל רשות מגורדייף לפרסום “חיפוש אחר המופלא“, דבר שלכאורה נמנע כמעט מכול תלמיד אחר של גורדייף. לאחר שאוספנסקי נפרד מגורדייף, הוא לימד בקבוצות שלו את הדרך הרביעית כפי שהוא הבין אותה. המחלוקת בין אוספנסקי וגורדייף לא הייתה לגבי התכנים של ה”עבודה” כי אם בעניין לימוד ה”עבודה” והעברת הידע לתלמידים חדשים. בספרו “חיפוש אחר המופלא” מציין אוספנסקי סיבות למחלוקת ביניהם. הראשונה מביניהן היא פגיעה עמוקה בליבו של אוספנסקי, והיא גם הסיבה לכך שעזב את גורדייף.
אוספנסקי נפטר בשנת 1947 בסארי שבאנגליה.
מורשתו
זמן קצר לאחר מותו פורסם הספר הקצר הפסיכולוגיה של התפתחותו האפשרית של האדם, שעל פי אחדים מממשיכי דרכו הוא יצירתו השלמה ביותר, יחד עם החיפוש אחר המופלא. תעתיקים של חלק מהרצאותיו פורסמו תחת הכותרת הדרך הרביעית ב-1957. ברובו זהו אוסף של שאלות ותשובות, המתאר בפרוטרוט רעיונות חשובים, הן בסיסיים והן מתקדמים, עבור תלמידי לימוד זה.
אוספנסקי הפך את המונח “הדרך הרביעית” והשימוש בו למרכזיים בלימודו את רעיונותיו של גורדייף. הוא התמקד בהרחבה בבתי ספר של הדרך הרביעית ובקיומם במהלך ההיסטוריה.
