ספר החמלה

הקדמה – אימון בטוב־לב אוהב ובחמלה

במשך שנים רבות, חמישים ותשע האמרות שמופיעות בספר היו המוקד העיקרי בתרגול הפרטי שלי ובלימוד שלימדתי. אמרות טיבטיות בודהיסטיות אלו (הנקראות לוג’ונג או לימוד “עירור התודעה”) מספקות תזכורות עוצמתיות ותמציתיות כיצד לעורר את הלב שלנו תוך כדי חיי היומיום, ובכל הנסיבות.

לימוד הלוג’ונג המובא בספר זה לקוח מטקסט טיבטי קלאסי שנקרא שורש שבע הנקודות של אימון התודעה מאת צֶ’קאווה יֶשֶה דוֹרג’י. כשקראתי לראשונה את האמרות הללו, נדהמתי מהמסר יוצא הדופן שלהן: אנחנו יכולים להשתמש בכל מה שאנחנו נתקלים בו בחיינו – בין אם מענג או מכאיב – כדי לעורר חמלה כנה.

הרעיון היסודי של טונגלן הוא שאנחנו יכולים להתיידד עם מה שאנחנו דוחים, מה שאנחנו תופסים כ”רע” בעצמנו ובזולת. בו בזמן, אנחנו יכולים ללמוד להיות נדיבים לגבי מה שאנחנו מעריכים, מה שאנחנו תופסים כ”טוב”. אם נתחיל לחיות באופן זה, דבר מה בנו שאולי היה קבור במשך זמן רב, מתחיל להבשיל. באופן מסורתי, אותו “דבר מה” נקרא בודהיצ’יטה, או “לב שהתעורר”. זהו דבר מה שכבר יש לנו אותו אבל לרוב עדיין לא גילינו אותו.

הדבר דומה למצב שבו היינו עניים, חסרי בית, רעבים וסובלים מקור, ועל אף שלא היינו יודעים זאת, למעשה ממש מתחת לאדמה שעליה שכבנו כל לילה לישון נמצאה קדרת זהב. הזהב הזה הוא בודהיצ’יטה. הבלבול והאומללות שלנו מגיעים מחוסר ידיעתנו שהזהב נמצא ממש כאן – ומכך שתמיד אנחנו מחפשים אותו במקום אחר. כאשר אנו מדברים על שמחה, הארה, התעורררות או עירור הבודהיצ’יטה, הכוונה היא לומר שאנחנו יודעים שהזהב נמצא ממש כאן, ואנחנו מבינים שהוא היה כאן כל הזמן.

המסר הבסיסי של לימוד הלוג’ונג הוא שאם כואב לכם, אתם יכולים ללמוד לשמור על מושבכם ולהתקרב עוד יותר אל הכאב הזה. היפכו את הדפוס הרגיל, שהוא להתפצל, לברוח. לכו נגד הזרם ושמרו על מקום מושבכם. לוג’ונג מציג לנו גישה שונה כלפי דברים לא רצויים: אם כואב, אתם מסכימים לא רק לשאת את הכאב אלא גם לאפשר לו לעורר את לבכם ולרכך אתכם. אתם לומדים לאמץ אותו אל חיקכם.

אם ניסיון כלשהו הוא משמח או מענג, בדרך כלל אנחנו רוצים לאחוז בו ולגרום לו להתמשך. אנחנו חוששים שהוא ייפסק. אנחנו לא נוטים לחלוק אותו עם אחרים. לימוד הלוג’ונג מדרבן אותנו, אם אנחנו נהנים ממה שאנחנו חווים, לחשוב על אנשים אחרים ולקוות שגם הם יוכלו לחוות זאת. חלקו את עושרכם. היו נדיבים עם שמחתכם. תנו את מה שאתם הכי רוצים. היו נדיבים עם התובנות ועם התענוגות שלכם. במקום לחשוש שהם יחמקו מכם, במקום להיאחז בהם, שתפו אותם עם אחרים.

בין אם מדובר בכאב או בעונג, דרך תרגול לוג’ונג אנחנו לומדים לאפשר לחוויה שלנו להיות כפי שהיא, בלי לנסות לעשות עליה מניפולציות, בלי לנסות להיפטר ממנה, בלי לנסות להיאחז בה. ההיבטים משביעי הרצון בחוויה האנושית כמו גם ההיבטים המכאיבים, הופכים להיות המפתח להתעוררות הבודהיצ’יטה.