אם כבר אתם עושים משהו עשו אותו היטב. פרנצ’סקו מאסיזי נהג לומר “עשה מעט דברים אבל עשה אותם טוב”, ואילו היום רבים מאיתנו מרגישים שהם עושים הרבה, שהם עמוסים, שהם חווים מתח נפשי, שהם לא עומדים בעומס…
אבל כמה מאותם הדברים הרבים אנחנו עושים היטב? כלומר ביעילות, תוך שאנחנו משקיעים במה שאנחנו עושים, ובעיקר שאנחנו נמצאים עם מה שאנחנו עושים. לגמרי.
החוקר ההונגרי צ’יקסנטמיהאי מדבר על “חוויית הזרימה”. הוא חקר עשרות בני אדם מתחומים שונים ומצא מאפיינים דומים באותה החוויה שהוא כינה “זרימה”. היפה הוא שזו חוויה שמשותפת הן לספורטאים, הן לאקדמאים, לאמנים… חוויית הזרימה קורית בכל אותן הפעמים שבהן אנחנו מצליחים להשאיר בצד את כל השאר ולהיות לגמרי עם מה שאנחנו עושים. ברגעים האלה קורה קסם, הזמן כמו נעצר, והעשייה ממלאת אותנו. אנחנו מרגישים חיים, שמחים, מסופקים.
אם אנחנו עושים הרבה דברים ובסופו של יום אנחנו מותשים, עייפים, חסרי אנרגיות, ואין הכוונה לעייפות הפיזית שמגיעה אחרי שמונה שעות של עבודה מאומצת בשדה, כי דווקא אז אנחנו מרגישים שמחה וקלילות בלב.
אם היום מסתיים בתחושת עייפות, כבדות, לאות, זה אומר שמשהו באופן שבו חיינו את היום הזה צרך אותנו. לרבים מהאנשים המצליחים יש משהו אחד במשותף: הם יודעים להיות (לגמרי) עם מה שהם עושים. בין אם הם מקשיבים למישהו, או מציירים, או מכינים את המצגת למחר בבוקר, אחר כך הם יהיו עם הדבר הבא וכן הלאה.
כאשר תתחילו להיות עם הדברים ולנסות לעשות אותם היטב אתם תיווכחו שבמקום לעייף אתכם הם יחיו אתכם ותחוו סיפוק גדול. אפשר להתחיל מהדברים הקטנים:
אתם שותים כוס מים? נסו להיות איתה לגמרי.
אתם משחקים עם הילדים שלכם? נסו להניח את הטלפון בצד ולהיות איתם לגמרי.
הוספת תגובה