הדרשה הקצרה של מאלונקיפוטה

הדרשה של מאלונקיפוטה היא אחת הדרשות היפות ביותר של הבודהה, בה הוא עונה למאלונקיפוטה ששואל אינספור שאלות לא רלוונטיות, במשל שמדמה אותו לאדם שנפגע מחץ ובמקום לתת לרופא לעשות את עבודתו מתעסק בהמון שאלות לא רלוונטיות. המאמר הוא חלק מהספר "להכחיד את הסבל" - הספר הבא שיתפרסם בסדרת נתיבים מיסטיים במהלך שנת 2020.

כך שמעתי. פעם אחת שהה המבורך בקרבת סוואטי ביער ג'טה אשר בפארק אנאטהפינדיקה. באותו הזמן, כשהיה מַאלוּנְקְיַפוּטַּה יושב בהתבודדות במדיטציה, עלו בו המחשבות הבאות: "ישנן סוגיות שהמבורך לא הסביר, שהוא דחה והתעלם מהם, כמו למשל: "היקום הוא נצחי או שאינו נצחי". "היקום הוא סופי או אינסופי". "החיים והגוף הם דבר אחד או שני דברים שונים". "הטטהגתא ממשיך להתקיים או שהוא אינו ממשיך להתקיים לאחר המוות". "הוא מתקיים ולא מתקיים לאחר המוות או שהוא לא מתקיים ולא-לא מתקיים לאחר המוות". אין זה מוצא חן בעיני ואין זה מקובל עלי שהמבורך לא הסביר לי סוגיות אלו. לכן אגש אליו ואשאל אותו אודות סוגיות אלו. אם המבורך יסביר לי אם היקום הוא נצחי או שאינו נצחי, אם הוא סופי או אינסופי וכן הלאה, אז אנהל חיים דתיים. אך אם הוא לא יסביר לי דברים אלה, אוותר על חיי הפרישות (סיקְהַה) ואחזור אל העולם“.

וכך לעת ערב מאלונקיפוטה המכובד יצא ממצב המדיטציה שלו והלך אל עבר המקום בו שהה המבורך, משהגיע לשם, בירך אותו בקידה. לאחר שהתיישב לצידו אמר מאלונקיפוטה: ”אדוני, כאשר הייתי לבדי במדיטציה, עלו בי המחשבות הבאות: "ישנן סוגיות שהמבורך לא הסביר, כמו למשל: היקום הוא נצחי או שאינו נצחי. היקום הוא סופי או אינסופי. החיים והגוף הם דבר אחד או שני דברים שונים. הטטהגתא ממשיך להתקיים או שהוא אינו ממשיך להתקיים לאחר המוות. הוא מתקיים ולא מתקיים לאחר המוות או שהוא לא מתקיים ולא-לא מתקיים לאחר המוות. המבורך לא הסביר לי סוגיות אלה…"

כעת, אם המבורך יודע שהיקום הוא נצחי, אז שיסביר לי שהיקום הוא נצחי. אם המבורך יודע שהיקום אינו נצחי, שיסביר לי שהיקום אינו נצחי. אם המבורך אינו יודע ואינו רואה אם היקום הוא נצחי או שאינו נצחי, אז מן הראוי שיאמר ישר: "איני יודע, איני רואה". אם המבורך יודע שהיקום הוא סופי, אז שיסביר לי שהיקום הוא סופי. אם המבורך יודע שהיקום הוא אינסופי, שיסביר לי שהיקום הוא אינסופי. אם המבורך אינו יודע ואינו רואה אם היקום הוא סופי או אינסופי, אז מן הראוי שיאמר ישר: "איני יודע, איני רואה". אם המבורך יודע שהחיים והגוף הם דבר אחד, אז שיסביר לי שהחיים והגוף הם דבר אחד. אם המבורך יודע שהחיים והגוף הם שני דברים שונים, שיסביר לי שהחיים והגוף הם שני דברים שונים. אם המבורך אינו יודע ואינו רואה אם החיים והגוף הם דבר אחד או שני דברים שונים, אז מן הראוי שיאמר ישר: "איני יודע, איני רואה". אם המבורך יודע שהטטהגתא ממשיך להתקיים לאחר המוות, אז שיסביר לי שהטטהגתא ממשיך להתקיים לאחר המוות. אם המבורך יודע שהטטהגתא אינו ממשיך להתקיים לאחר המוות, שיסביר לי שהטטהגתא אינו ממשיך להתקיים לאחר המוות. אם המבורך אינו יודע ואינו רואה אם הטטהגתא ממשיך להתקיים או שהוא אינו ממשיך להתקיים לאחר המוות, אז מן הראוי שיאמר ישר: "איני יודע, איני רואה". אם המבורך יודע שהטטהגתא מתקיים ולא מתקיים לאחר המוות, אז שיסביר לי שהטטהגתא מתקיים ולא מתקיים לאחר המוות. אם המבורך יודע שהטטהגתא לא מתקיים ולא-לא מתקיים לאחר המוות, שיסביר לי שהטטהגתא לא מתקיים ולא-לא מתקיים לאחר המוות. אם המבורך אינו יודע ואינו רואה אם הטטהגתא מתקיים ולא מתקיים לאחר המוות או שהוא לא מתקיים ולא-לא מתקיים לאחר המוות, אז מן הראוי שיאמר ישר: "איני יודע, איני רואה"“.

”הו מאלונקיפוטה, האם אי פעם אמרתי לך: "בוא מאלונקיפוטה, חיה לצדי את חיי הדת, ואני אסביר לך אם היקום הוא נצחי או שאינו נצחי, אם היקום הוא סופי או אינסופי, אם החיים והגוף הם דבר אחד או שני דברים שונים, אם הטטהגתא ממשיך להתקיים או שהוא אינו ממשיך להתקיים לאחר המוות, אם הוא מתקיים ולא מתקיים לאחר המוות או שהוא לא מתקיים ולא-לא מתקיים לאחר המוות?"“

”כמובן שלא, אדוני“.

”האם אתה אמרת לי אי פעם: "אדוני, אני רוצה לנהל חיים דתיים לצדו של המבורך והוא יסביר לי אם היקום הוא נצחי או שאינו נצחי, וכך הלאה?“

”כמובן שלא, אדוני“.

”אם כן, מאלונקיפוטה, הן אני לא אמרתי לך: "בוא, מאלונקיפוטה, חיה לצדי את חיי הדת ואני אסביר לך אם היקום הוא נצחי או שאינו נצחי וכך הלאה, והן אתה לא אמרת לי: "אדוני, אני אנהל חיים דתיים לצדו של המבורך והוא יסביר לי אם היקום הוא נצחי או שאינו נצחי, וכך הלאה. בנסיבות האלה, שוטה שכמותך, מי אתה שתבקר אותי?

למען האמת, מאלונקיפוטה, אם מישהו היה אומר: "אני לא אנהל חיים דתיים לצדו של המבורך עד שיסביר לי אם היקום הוא נצחי או שאינו נצחי, אם היקום הוא סופי או אינסופי, אם החיים והגוף הם דבר אחד או שני דברים שונים, אם הטטהגתא ממשיך להתקיים או שהוא אינו ממשיך להתקיים לאחר המוות, אם הוא מתקיים ולא מתקיים לאחר המוות או שהוא לא מתקיים ולא-לא מתקיים לאחר המוות. הוֹ מאלונקיפוטה, לא היה מצליח לסיים את הסבריו לפני שאדם זה היה מוצא את מותו.

מאלונקיפוטה, אם אדם נפגע מחץ מורעל וחבריו וקרוביו מביאים אותו למנתח. נניח שאז הפצוע היה אומר כך: "לא אתן להוציא ממני את החץ הזה עד שלא אדע מי ירה בי, אם הוא לוחם או ברהמין, סוחר או משרת". ועוד היה אומר: "לא אתן להוציא ממני את החץ הזה עד שלא אדע מי ירה בי, מה שמו ושם משפחתו". ועוד היה אומר: "לא אתן להוציא ממני את החץ הזה עד שלא אדע מי ירה בי, אם גבוה הוא, נמוך או ממוצע קומה". ועוד היה אומר: "לא אתן להוציא ממני את החץ הזה עד שלא אדע מי ירה בי, אם גוון פניו כהה, שחום או זהוב". ועוד היה אומר: "לא אתן להוציא ממני את החץ הזה עד שלא אדע מי ירה בי, מאיזה כפר, עיירה או עיר הוא מגיע". ועוד היה אומר: "לא אתן להוציא ממני את החץ הזה עד שלא אדע מה סוג הקשת שממנה ירו בי, האם הייתה זו קשת קפיץ או קשת מיתר". ועוד היה אומר: "לא אתן להוציא ממני את החץ הזה עד שלא אדע איזה סוג מיתר היה לה, האם היה הוא מעשב שזור, מקנה, מגיד של בעל חיים, מצמח הקנביס או מסיבים צמחיים אחרים". ועוד היה אומר: "לא אתן להוציא ממני את החץ הזה עד שלא אדע איזה סוג של חץ ירו בי, האם עשוי הוא מקנה או מצמח הסמר". ועוד היה אומר: "לא אתן להוציא ממני את החץ הזה עד שלא אדע באיזה סוג של נוצות השתמשו להכנת החץ, האם בנוצות של נץ, של אנפה, של עורב, של טווס או של חרטומן-יערות". ועוד היה אומר: "לא אתן להוציא ממני את החץ הזה עד שלא אדע באיזה סוג של עור הנוצה נקשרה, אם מעור של שור, של בופאלו, של צבי או של קוף". ועוד היה אומר: "לא אתן להוציא ממני את החץ הזה עד שלא אדע איזה ראש היה לחץ שפגע בי, אם ישר, מעוגל, מכופף או מפותל, אם הכינו אותו משיני עגל או מעלה של הרדוף". לבטח אדם זה, מאלונקיפוטה, ימות בטרם יוכל לדעת כל זאת. באותו האופן, מאלונקיפוטה, אם מישהו אומר: "לא אחיה חיים דתיים לצדו של המבורך עד שיסביר לי אם היקום הוא נצחי או שאינו נצחי, אם היקום הוא סופי או אינסופי, אם החיים והגוף הם דבר אחד או שני דברים שונים, אם הטטהגתא ממשיך להתקיים או שהוא אינו ממשיך להתקיים לאחר המוות, אם הוא מתקיים ולא מתקיים לאחר המוות או שהוא לא מתקיים ולא-לא מתקיים לאחר המוות, הוא ימות לפני שהטטהגתא יספיק להסביר לו כל זאת".

הוֹ מאלונקיפוטה, טועה מי שחושב שברגע שתאושר בפניו התיאוריה שהיקום הוא נצחי, אז הוא יוכל לנהל חיים דתיים. וטועה גם מי שחושב שברגע שתאושר בפניו התיאוריה שהיקום אינו נצחי, אז הוא יוכל לנהל חיים דתיים.

הוֹ מאלונקיפוטה, הן אם תקפה התיאוריה של: "היקום הוא נצחי" והן אם תקפה התיאוריה של "היקום אינו נצחי", ברור שיש לידה, שיש זקנה, שיש מוות, שיש צער, יגון, כאב, יאוש, מצוקה ואי-שקט, שכבר בחיים האלה אני מלמד כיצד ניתן להפסיקם.

הוֹ מאלונקיפוטה, טועה מי שחושב שברגע שתאושר בפניו התיאוריה שהיקום הוא סופי, אז יוכל הוא לנהל חיים דתיים. וטועה גם מי שחושב שברגע שתאושר בפניו התיאוריה שהיקום הוא אינסופי, אז יוכל הוא לנהל חיים דתיים.

הוֹ מאלונקיפוטה, הן אם תקפה התיאוריה של: "היקום הוא סופי" והן אם תקפה התיאוריה של "היקום הוא אינסופי", ברור שיש לידה, שיש זקנה, שיש מוות, שיש צער, יגון, כאב, יאוש, מצוקה ואי-שקט, שכבר בחיים האלה אני מלמד כיצד ניתן להפסיקם.

הוֹ מאלונקיפוטה, טועה מי שחושב שברגע שתאושר בפניו התיאוריה שהחיים והגוף הם דבר אחד, אז יוכל הוא לנהל חיים דתיים. וטועה גם מי שחושב שברגע שתאושר בפניו התיאוריה שהחיים והגוף הם שני דברים שונים, אז יוכל הוא לנהל חיים דתיים.

הוֹ מאלונקיפוטה, הן אם תקפה התיאוריה של: "החיים והגוף הם דבר אחד" והן אם תקפה התיאוריה של "החיים והגוף הם שני דברים שונים", ברור שיש לידה, שיש זקנה, שיש מוות, שיש צער, יגון, כאב, יאוש, מצוקה ואי-שקט, שכבר בחיים האלה אני מלמד כיצד ניתן להפסיקם.

הוֹ מאלונקיפוטה, טועה מי שחושב שברגע שתאושר בפניו התיאוריה שהטטהגתא ממשיך להתקיים לאחר המוות, אז יוכל הוא לנהל חיים דתיים. וטועה גם מי שחושב שברגע שתאושר בפניו התיאוריה שהטטהגתא אינו ממשיך להתקיים לאחר המוות, אז יוכל הוא לנהל חיים דתיים.

הוֹ מאלונקיפוטה, הן אם תקפה התיאוריה של: "הטטהגתא ממשיך להתקיים לאחר המוות" והן אם תקפה התיאוריה של "הטטהגתא אינו ממשיך להתקיים לאחר המוות", ברור שיש לידה, שיש זקנה, שיש מוות, שיש צער, יגון, כאב, יאוש, מצוקה ואי-שקט, שכבר בחיים האלה אני מלמד כיצד ניתן להפסיקם.

הוֹ מאלונקיפוטה, טועה מי שחושב שברגע שתאושר בפניו התיאוריה שהטטהגתא מתקיים ולא מתקיים לאחר המוות, אז יוכל הוא לנהל חיים דתיים. וטועה גם מי שחושב שברגע שתאושר בפניו התיאוריה שהטטהגתא לא מתקיים ולא-לא מתקיים לאחר המוות, אז יוכל הוא לנהל חיים דתיים.

הוֹ מאלונקיפוטה, הן אם תקפה התיאוריה של: "הטטהגתא מתקיים ולא מתקיים לאחר המוות" והן אם תקפה התיאוריה של "הטטהגתא לא מתקיים ולא-לא מתקיים לאחר המוות", ברור שיש לידה, שיש זקנה, שיש מוות, שיש צער, יגון, כאב, יאוש, מצוקה ואי-שקט, שכבר בחיים האלה אני מלמד כיצד ניתן להפסיקם.

אם כן, מאלונקיפוטה, זכור את מה שהסברתי כמוסבר כיוון שהסברתי אותו, ואת מה שלא הסברתי כלא מוסבר כיוון שלא הסברתי אותו. מהם, מאלונקיפוטה, הדברים שלא הסברתי? שהיקום הוא נצחי, את זאת, מאלונקיפוטה, לא הסברתי. שהיקום אינו נצחי, את זאת לא הסברתי. שהיקום הוא סופי, את זאת לא הסברתי. שהיקום הוא אינסופי, את זאת לא הסברתי. שהחיים והגוף הם דבר אחד, את זאת לא הסברתי. שהחיים והגוף הם שני דברים נפרדים, את זאת לא הסברתי. שהטטהגתא ממשיך להתקיים לאחר המוות, את זאת לא הסברתי. שהטטהגתא אינו ממשיך להתקיים לאחר המוות, את זאת לא הסברתי. שהטטהגתא מתקיים ולא מתקיים לאחר המוות, את זאת לא הסברתי. שהטטהגתא לא מתקיים ולא-לא מתקיים לאחר המוות, את זאת לא הסברתי. ומדוע, מאלונקיפוטה, לא הסברתי זאת? כיוון, מאלונקיפוטה, שאין זה מועיל, אין זה קשור לחיים הדתיים, אין זה מוביל להתפקחות צלולה (ניבִּידַה), לניתוק, להפסקה, לשלום, למודעות, להתעוררות, לניבאנה: מסיבה זו לא הסברתי לך זאת. ומה, מאלונקיפוטה, כן הסברתי? "זהו הכאב", מאלונקיפוטה, את זאת הסברתי. "זהו המקור לכאב", את זאת הסברתי. "זוהי הפסקת הכאב", את זאת הסברתי. "זוהי הדרך המובילה להפסקת הכאב", את זאת הסברתי. ומדוע, מאלונקיפוטה, הסברתי זאת? כיוון, מאלונקיפוטה, שזה מועיל, זה קשור לחיים הדתיים, זה מוביל להתפקחות צלולה, לניתוק, להפסקה, לשלום, למודעות, להתעוררות, לניבאנה: מסיבה זו הסברתי לך זאת. לכן, מאלונקיפוטה, קבל את מה שהסברתי כמוסבר ואת שלא הסברתי כלא מוסבר“.

כה אמר המבורך. שבע רצון, מאלונקיפוטה התענג על מילותיו.

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *