לצעוד בנתיבים המיסטיים של ענקי האנושות

החל משחר ההיסטוריה האדם תמיד עשה שימוש במילים ובטקסטים על מנת לשמר את רעיונותיו ולהעבירם אל מעבר למרחק המרחב והזמן. תיעוד כתוב מאפשר לנו ללמוד על אורח החיים בימים עברו, על האירועים הגדולים והחשובים, על המלחמות, האמונות הדתיות, ועוד. סביר להניח שללא אותם כתבים מעט מאוד דברים היו מגיעים אלינו בצורתם המקורית.

דוגמא לכך אנו יכולים לשאוב מהמגילות שהתגלו במערות קומראן באמצע המאה הקודמת, מגילות ששפכו אור בפעם הראשונה על כת האיסיים, על אורח חייהם ועל האמונות שלהם, והכל ממקור ראשון ובכתב מקורי של בני הקהילה.

כתבים אלה פותחים לנו פתח לסוג אחר של כתבים, אלו הם הכתבים המיסטיים. אבני הבניין של השפה הן האותיות, והחיבורים שבין האותיות יוצרים מילים, שבתורן מרכיבות משפטים, והחיבור ביניהן מאפשר עושר שפתי ורעיוני כמעט אינסופי. מעבר למימד הגלוי והחיצוני של השפה ישנו גם מימד פנימי יותר, נסתר, ובאופן דומה לאופן שבו ניתן 'להטעין' חלקיקים במטען חיובי או שלילי, כך גם ניתן להטעין במילים מטען מסוים, חבוי אף הוא. הדבר קשור בין היתר למצבו הרגשי והנפשי של הכותב ולכוונה העוברת דרכו. הטקסטים המיסטיים של כל המסורות הגדולות הם טקסטים מיוחדים כיוון שחבויים בהם אוצרות שאינם גלויים לעין החיצונית. הדבר נכון לכתבי הקבלה שכולנו מכירים, אך גם לכתבים מיסטיים מהנצרות, האיסלאם, הבודהיזם ועוד.

דתות תמיד צמחו מתוך הקשר מסוים, הקשר שהוא קודם כל תרבותי וגאוגרפי, אך מעבר להקשר הספציפי שבו צמחה כל דת, ישנה גם חוויה אנושית-קולקטיבית שמחפשת כל העת מגע עם 'הנשגב'. אותו הנשגב הוא מצב תודעה אחר, שאחריו תרו כל המיסטיקנים. הכתבים המיסטיים הם עדותם לחיפוש זה. לכל דת היו דרכים שונות במעט להגיע למצבים אקסטטיים בהם המציאות משתנה ונוצר פתח לתובנות חדשות ורגשות חדשים.

המוסלמים־הסוּפים מקיימים את טקס ה־'זיכּר' וחוזרים שוב ושוב על שמות האל הקדושים כמו מנטרה מתגלגלת, לאחר מכן הם נוהגים לקיים את טקס ה־'סמע' הכולל סיבוב על ציר אחד במקום באופן המדמה את תנועת כוכבי הלכת. הסמע היא מעין טכניקה של מדיטציה בתנועה שנועדה להביא את הרקדן הסוּפי להתנסות במצבי תודעה חדשים. ביהדות ישנן התפילה והלימוד הממושך, דרך השכל. התעמקות זו היא שאיפשרה לקבליסטים של ימי הביניים להמריא לגבהים חדשים ומתוך מצבים אלה הם התעלו, 'קיבלו' וכתבו את הקבלה. הבודהיסטים העוקבים אחרי דרכו של הבודהה עושים שימוש בתרגילים גופניים, חלקם סגפניים, וכן בתרגולים ממושכים של מדיטציה על מנת לצאת למסעות חקר בתודעה. ולבסוף המיסטיקנים הנוצרים מטפחים את אהבת האל בדמות אדם, המקדישה הכול לאל, כשהאל הוא התרחבות של "ואהבת לרעך כמוך". מטרתם של כל אלה היא אחת : לבוא במגע ישיר עם האל.

ניתן לומר שחוויות מיסטיות-ארכיטיפיות מעין אלה שייכות לאנושות, ושהן המורשת של כולנו בהיותנו בני אנוש. הן מעידות על האפשרות שיש לכל אדם ואדם. ואכן, כיום בתחום מדעי חקר המוח ישנו מחקר ענף של התודעה האנושית, כולל מחקרים על תרגולים מדיטטיביים שונים, חלק נכבד מהם אף נעשה בשיתוף עם הדלאי לאמה וצוות הנזירים שלו שהתנדבו למחקר.

מתוך הבנת האוניברסליות שבחוויה המיסטית האנושית נולד הרעיון לסדרת הספרים נתיבים מיסטיים, המביאה 8 כתבים מיסטיים נבחרים מ-4 הדתות הגדולות: היהדות, הנצרות, האיסלאם והבודהיזם. כל אחד מספרי הסדרה מהווה גוון נוסף בחוויה המיסטית האנושית, ויחד הם יוצרים מניפה שלמה וצבעונית. הספרים הנוצרים, האיסלאמיים והבודהיסטים רואים אור לראשונה בשפה העברית. מטרת הסדרה היא להנגיש את הטקסטים הללו לקורא העברי ולהדגיש את העושר והמגוון המיסטי האנושי אשר קיים בתרבויות השונות.


סיפור אישי – מסענו בעקבות הנתיבים המיסטיים

הסיפור של סדרת נתיבים מיסטיים הוא במידה רבה סיפורה של הוצאת חדקרן, כיוון שהיא מלווה אותנו מיום ההקמה, ואף קודם לכן.

הכל התחיל בשלהי שנת 2009 כאשר מצאנו את עצמנו יחד עם קבוצת חברים לומדים וחוקרים את הכתבים האלה. נפעמנו מהעומק שהטקסטים הכילו ומהאפשרות להניח אותם זה לצד זה ולראות כיצד ישנם מקומות מסוימים שבהם הספרים התחילו להדהד יחד בהרמוניה. מרוב התלהבות ישבנו ימים ולילות ועסקנו בתרגום, עריכה ועימוד (חובבני בשלב זה) של הכתבים הללו, ולבסוף הדפסנו במהדורות קטנות אותם ומכרנו במחירי עלות לחברים שהתעניינו. כשהביקוש גבר הבנו שכנראה שיש כאן משהו והחלטנו ללכת על העניין ברצינות.


סוד הסודות

הספר הראשון שהוצאנו לאור כחדקרן היה סוד הסודות, זהו ספרו של המיסטיקן הסוּפי עבד אל-קאדר אל-ג'ילאני בן המאה ה-12, שגדל באזור איראן ועיראק של ימינו. אל-ג'ילאני הוא מייסד הזרם הקאדירי, שנציגיו בארץ יושבים בנצרת ובירושלים.

פתח סוגריים – כשהתחלנו לעבוד על הסדרה היה ברור לנו שלא מדובר רק בסדרה שמפגישה בין ספרים, אלא גם ובמידה רבה בסדרה שמפגישה בין אנשים ובין תרבויות ודתות. היה לנו ברור גם שישראל היא מקום ייחודי שמכיל בשטחו את כל המרבד המגוון הזה של הדתות שנכללו בסדרה. וכך פנינו לחפש עם כל ספר, אנשים מקומיים שחיים את המהות הקיימת בספר כך שילוו את התהליך, ושיביאו איתם ידע מקצועי וניסיון. כך פגשנו את השייח' ע'סאן מנאסרה מנצרת, אדם מקסים ולבבי, שישב איתנו שעות ארוכות ועזר לנו להבין את המשמעות העמוקה של דבריו של אל-ג'ילאני. בהמשך אף קיימנו ערב השקה בביתו של ע'סאן וקראנו יחד קטעים מהספר. וכך, פתאום, תוך כדי תהליך העבודה, הספר התמלא חיים.

חבר יקר, לבך הוא מראה מבריקה. עליך לנקות אותה משכבת האבק שהצטברה עליה, מכיוון שהיא נועדה לשקף את אור הסודות האלוהיים. כאשר האור של אלוהים שהוא אור השמים והארץ יתחיל לזרוח על ממלכות לבך, מנורת הלב תדלוק. מנורת הלב שוכנת בתוך זכוכית, והזכוכית ככוכב נוצץ או אז חודר הבוהק של הגילויים השמיימיים לתוך לב זה. אור הברק יבקע מענני הסערה של המשמעות, שאינו מהמזרח ולא מהמערב, דולק משמנו של עץ זית מבורך ויאיר את עץ התגלית, כה טהור, כה שקוף עד שהוא מקרין אור על אף שאש אינה נוגעת בו. אז נדלקת מעצמה מנורת החוכמה. כיצד זו תוכל להישאר כבויה כאשר אור הסודות האלוהיים זוהר מעליה? לו רק היה אור הסודות האלוהיים זוהר מעליה, אז גם שמי הלילה של הסודות היו דולקים באלפי כוכבים, וכוכבים אשר יורו לך את הדרך שלך. אין אלו הכוכבים אשר מדריכים אותנו אלא האור האלוהי. מפני שהיה זה אלוהים שאמר: עיטר את הרקיע הראשון בשכיות חמדה, בכוכבים. לו רק מנורת הסודות האלוהיים תדלק באור העצמי הפנימי שלך, אז יגיע גם השאר, בבת אחת או בהדרגה. חלק אתה יודע כבר, חלק ייאמר לך כאן. קרא, הקשב ונסה להבין. שמי הלילה של חוסר המודעות יוארו על ידי הנוכחות האלוהית ועל ידי השלווה והיופי של הירח המלא, אשר יעלה מהאופק בהקרינו אור על גבי אור.

מתוך הספר סוד הסודות מאת עבד אל-קאדר אל-ג'ילאני
השייח' ע'סאן מנאסרה מדבר על הספר סוד הסודות בביתו בנצרת, 2012


ריקוד האהבה לאלוהים

הספר הבא שהוצאנו לאור הוא ריקוד האהבה לאלוהים מאת ג'לאל א-דין רומי, זהו ספר שמביא פן קצת פחות מוכר של רומי, שמעבר לשיריו הרוחניים, היה גם שייח' סופי שישב במדרסה ולימד. בספר זה בחרנו להביא את הדרשות של רומי, ואת המשלים שלו שפחות מוכרים לקורא הישראלי. מדובר בשלל שיחות שלו עם תלמידיו, שיחות השזורות אינספור משפטי חוכמה ומשלים שעוזרים להמחיש את דבריו ומביאים עמם את האותנטיות של חיי היומיום בתקופה ההיא.

במהלך עבודתנו על הספר זכינו לפגוש את עומאר ראיס ז״ל, שאך לא מזמן התבשרנו על מותו בטרם עת. עומאר היה היה מראשי הזרם הסוּפי בישראל, והוא ניהל את המסדר השאד׳לי הישרוטי בעכו. בנוסף לכך עומאר היה אחראי על עבודות השימור של הזאוויה המרשים של המסדר שלו בעכו העתיקה. עומאר ערך לנו סיור בזאוויה שבנו בעכו והסביר לנו על הסימבוליות של הגיאומטריה המקודשת שנמצאת במקום. הוא גם כתב את ההקדמה לספר ׳ריקוד האהבה לאלוהים׳. יהיה זכרו ברוך.

כאשר אנו מתמקדים בכוונה, הדואליות נעלמת. הדואליות קשורה בענפים, בעוד שהשורש אחד הוא. כך הוא הדבר גם בנוגע למורים הסוּפים. למרות שלמראית עין יש להם סגנונות שונים להעביר את הלימוד, למרות שהם שונים במעמדם החברתי, במילותיהם ובפעולותיהם, למרות כל זאת מבחינת הכוונה שלהם, יש להם כוונה אחת, שהיא החיפוש אחר האמת. קחו לדוגמה את הרוח. כאשר היא נושבת לתוך הבית היא מרימה מעט את קצות השטיח, היא מעיפה במערבולת לאוויר ענפים יבשים וחתיכות עשב, יוצרת גלים על פני המים שבבריכה וגורמת להם להיראות כמו שריון קשקשים, ומרקידה את העצים, הענפים והעלים. נדמה לנו שכל התופעות הללו הן שונות ונפרדות זו מזו, ועדיין מבחינת הכוונה, השורש והמציאות, מדובר באותו הדבר בדיוק – בתנועה שיוצרת הרוח". כאשר אנו מתמקדים בכוונה, הדואליות נעלמת. הדואליות קשורה בענפים, בעוד שהשורש אחד הוא. כך הוא הדבר גם בנוגע למורים הסוּפים. למרות שלמראית עין יש להם סגנונותשונים להעביר את הלימוד, למרות שהם שונים במעמדם החברתי, במילותיהם ובפעולותיהם, למרות כל זאת מבחינת הכוונה שלהם, יש להם כוונה אחת, שהיא החיפוש אחר האמת. קחו לדוגמה את הרוח. כאשר היא נושבת לתוך הבית היא מרימה מעט את קצות השטיח, היא מעיפה במערבולת לאוויר ענפים יבשים וחתיכות עשב, יוצרת גלים על פני המים שבבריכה וגורמת להם להיראות כמו שריון קשקשים, ומרקידה את העצים, הענפים והעלים. נדמה לנו שכל התופעות הללו הן שונות ונפרדות זו מזו, ועדיין מבחינת הכוונה, השורש והמציאות, מדובר באותו הדבר בדיוק – בתנועה שיוצרת הרוח".

מתוך הספר ריקוד האהבה לאלוהים מאת ג'לאל א-דין רומי
עומאר ראיס ז"ל על הספר ריקוד האהבה לאלוהים, מתוך אירוע שנערך בתיאטרון ענבל בת"א ב-2012


הטירה הפנימית

הספר השלישי שהוצאנו לאור היה הטירה הפנימית, ספר מהמסורת הנוצרית שנכתב על ידי הנזירה בת המאה ה-16 תרזה מאווילה, בזמן ששהתה במנזר וחוותה חזיונות על החיים הפנימיים של הנשמה. היא בחרה לייצג את הנשמה בצורת טירה בעלת שבעה היכלות שמסודרים בצורה ספיראלית, כאשר חדרו של המלך, שהוא אלוהים, נמצא במרכז. תרזה הייתה דמות לא רגילה במנזר, היא חוותה חוויות מיסטיות עמוקות והייתה מהסופרות הנשיות הראשונות.

היא הייתה שייכת למסדר הכרמליטני, וכאשר פנינו למסדר הכרמליתי בארץ הפנו אותנו לשני אנשים מקסימים ודוברי עברית שליוו את תהליך התרגום וההנגשה של הספר: ד״ר בנדטו די ביטונטו והאב נויהאוס. המסדר הכרמליתני נקרא על שם הר הכרמל ואחד המנזרים החשובים ביותר שלו נמצא בסטלה מאריס בחיפה. את הספר ליוותה גם פרופ' רות פיין מהאוניברסיטה העברית, שמתמחה בספרות ספרדית, כיוון שבכתביה של תרזה ניכר גם המימד הספרותי העשיר. וכך, בסנכרוניות נפלאה הספר יצא לאור בשנת 2015, שהייתה שנת ה-500 להולדתה של תרזה.

היום, בזמן שהתחננתי אל אדוננו שידבר במקומי מכיוון שלא הצלחתי לומר דבר ולא היה לי מושג כיצד להתחיל למלא את המשימה המוטלת עלי, עלה בראשי רעיון טוב שאותו אסביר ואשר ישמש הנחת יסוד לדברים שאני עומדת לכתוב: להמשיל את הנשמה שלנו לטירה העשויה כולה מיהלום יחיד או מבדולח צלול מאוד, ובה חדרים רבים, כשם שבשמים יש היכלים רבים. שהרי אם נהרהר בדבר, אחיותַי, נשמתו של הצדיק אינה אלא גן העדן, מקור הנאתו של אלוהים, כפי שנאמר. שכן כיצד לדעתכן ייראה משכן זה, המקום שבו יתענג מלך נבון כל כך, טהור כל כך, מלך רב עוצמה ורב חסד? איני מוצאת דבר שעשוי להשתוות ליופייה ולגדולתה של הנשמה. שכן שכלנו, חד ככל שיהיה, אינו מסוגל להבין אותה, כשם שאין הוא מסוגל להבין את אלוהים, אף שלדבריו ברא אותנו בצלמו ובדמותו. אם כך הוא הדבר, והוא אכן כך, אל לנו להוגיע את מוחנו בניסיון להבין את היופי של הטירה הזאת. כי אף על פי שאנחנו יציריו, קיים הבדל בין הנשמה לבין אלוהים כפי שקיים הבדל בין הנברא לבין הבורא. די לנו בכך שהוד מעלתו אומר לנו שהוא ברא את הנשמה בצלמו כדי ללמדנו על קדושתה הרבה ועל יופייה. כלימה ומבוכה עבורנו להיווכח שבאשמתנו איננו מכירים את עצמנו ואיננו יודעים אפילו מי אנחנו. כלום אין זה סימן לבורות, בנותַי, אם כאשר אדם נשאל לזהותו, אין הוא יודע לענות, וגם לא להגיד מיהו אביו, מיהי אמו ומהי ארץ הולדתו? זוהי אמנם הוכחה לבורות גדולה, אך טיפשותנו תגדל שבעתיים אם לא נתאמץ לגלות מה אנחנו, ונסתפק בידיעה שיש לנו גוף, ורק משום ששמענו על כך, ומפני שהדת טוענת כך, נדע בצורה מעורפלת שיש לנו נשמה. אילו סגולות היא טומנת בחובה? מה ערכה? מי שוכן בתוכה? כל אלה הן שאלות שאנו שואלות את עצמנו לעתים רחוקות בלבד, ולכן אנו עושים אך מעט לשימור יופייה; תשומת לבנו מופנית אך ורק למעטפת או לחומות החיצוניות של הטירה, כלומר לגופנו. שערו בנפשכן, כפי שכבר ציינתי, שבטירה זו ישנם היכלים רבים. חלקם למעלה, חלקם למטה וחלקם בצדדים. ובלב לבה נמצא ההיכל הראשי, שבו מתנהלים המגעים הסודיים ביותר בין אלוהים לנשמה.

מתוך הספר הטירה הפנימית מאת תרזה מאווילה
האב דוד נויהאוז מדבר על הספר הטירה הפנימית, מתוך אירוע בבית ביאליק ת"א 2017

חיי מילארפה

הספר חיי מילארפה, שנכלל בסדרה מהיום הראשון, הגיע אלינו במפתיע. שמענו מכמה חברים שקיים תרגום שלו לעברית ולבסוף הצלחנו להשיג עותק. מסתבר שהודפסו מאותה גרסה ראשונית רק 20 ספרים וכמעט כולם נחטפו מיד. מי שהיו אחראים לאותה מהדורה מצומצמת היו טלי ריץ שתרגמה את הספר כחלק מהתרגול הרוחני שלה וכפיר אבינון שהפציר בה להביא את הדברים אל הדפוס, שניהם תלמידיו גארצ'ן רינפוצ'ה, יוגי ומורה רוחני משושלת הדריקונג קאגיו של הבודהיזם הטיבטי, שהיא שושלת התרגול שנובעת ממילארפה עצמו.

כבר בפגישה הראשונה שלנו הרגשנו את החיבור העמוק והחלטנו לצאת לדרך משותפת ולפרסם את הספר. משם פירקנו אותו לגורמים והלחמנו בחזרה, פיסה אחר פיסה, עד שהספר נצץ אפילו יותר. את השיוף הסופי עשה ירון בהיר, שעשה לספר עריכה מדעית ודייק אותו לגרסה הטיבטית המקורית.

גארצ'ן רינפוצ'ה מברך את הספר חיי מילארפה בעברית, ישראל 2018

מקום מגוריי יהיה מערה ריקה – על כן אין לי צורך בבית. גם אם ימלוך אדם על היקום כולו, ברגע המוות יהיה עליו לוותר על הכול. זה המוותר על הכול כעת יחווה אושר בהווה ובעתיד. לכן – בניגוד גמור למעשיהם של אחרים – ויתרתי עכשיו על הכול ועל כולם. אל נא תצפי ממני להיות גבר במובן הארצי". "אם כך", היא השיבה, "התרגול שלך מנוגד לזה של אנשים דתיים אחרים?" "דבר ראשון, אלו שכל מעייניהם במטרות הארציות מסתפקים בלימוד של כמה ספרי דת. הם מתענגים על הצלחתם שלהם ועל כישלונם של אחרים. בשם הדת, הם עוסקים בכל מאודם בצבירת רכוש ומוניטין. הם מתהדרים בשמות קדושים ועוטים גלימות צהובות. לאנשים אלו אני מפנה עורף, וכך אעשה תמיד. אולם דרכם של מתרגלים רוחניים אחרים, אם תודעתם ותרגולם לא הושחתו באופן זה, מתאימה לדרכי, וללא קשר לסוג הבגדים שילבשו, לא אוכל להפנות להם את גבי. מתרחק אני רק מאלו שלא עוקבים אחר המשמעות האמיתית, המהות של הלימוד". "מעולם לא פגשתי מתרגל רוחני שכמותך. מראך אף עלוב משל קבצן. איזה סוג של מסורת המָאהָאיָאנָה זאת?" "הטובה מכולן. מדובר בדרך המשליכה את שמונה ההתניות הארציות לכל הרוחות, כדי להגשים הארה בחיים אלו. הופעתי תואמת מסורת זו".

מתוך הספר חיי מילארפה מאת צאנג ניון הרוקה

והנה הגענו לאמצעו של המסע: ארבעה ספרים, ארבע קהילות מקומיות, ארבעה ספרים שעוד נותרו. איך ימשיך המסע המופלא הזה ואת מי נפגוש בדרך? את כל זאת נגלה בהמשך, מה שבטוח שיהיה מעניין.

    תגובות גולשים

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *